אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 4327/15 פלוני נ' מדינת ישראל

בש"פ 4327/15 פלוני נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 25/06/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
4327-15
25/06/2015
בפני השופט:
ס' ג'ובראן

- נגד -
העורר:
פלוני
עו"ד ארז בר-צבי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד קרן רוט
החלטה

 

 

  1. לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד"ר י' מרזל) במ"ת 11094-04-15 מיום 7.6.2015, במסגרתה נקבע כי דין הבקשה למעצר עד תום ההליכים נגד העורר להתקבל, וכי אין בחלופת המעצר המוצעת כדי להוות חלופה מתאימה.

הליכי המעצר עד כה

  1. ביום 12.4.2015 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו שני אישומים (להלן: כתב האישום הראשון), אך ביום 20.4.2015 הוגש נגדו כתב אישום מתוקן המייחס לו במסגרת ארבעה אישומים עבירות של מעשה מגונה בקטינה בת משפחה, לפי סעיף 352(2) בנסיבות סעיף 348(ב) בנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); ניסיון למעשה מגונה בקטינה בת משפחה, עבירה לפי סעיף 351(2) בנסיבות סעיף 348(ב) בנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) בצירוף סעיף 25 לחוק; והטרדה מינית, לפי סעיף 3(א)(4) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.
  2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, העורר הינו אביה של ב', ילידת 17.5.2000; דודן של ט' ילידת 14.8.2000 ו-ר' ילידת 16.3.1997 (הן בנות דודות); וגיסה של א' ילידת 19.7.1981. על פי עובדות האישום הראשון, בין השנים 2011-2012 ביום שאינו ידוע למשיבה, ישנו העורר ו-ט' על מזרונים נפרדים בסלון בבית אימו של העורר, היא סבתה של ט' (להלן: הסבתא), בעוד שהסבתא ישנה בחדרה. במעמד זה העורר ליטף את בטנה של ט' לאחר שהתלוננה על כאבים וניסה לגעת בחזה אך היא סירבה. ט' נענתה להצעת העורר ללטף את גבה, ובעודו יושב על ישבנה ניסה שוב לגעת בחזה. ט' ביקשה ממנו לרדת ממנה ולחדול ממעשיו, והעורר הפסיק. בינתיים הוא נשכב חזרה על מזרונו בעודו משפשף את איבר מינו מתחת לשמיכה ואומר ל-ט' "בואי תגעי לי תעשי כמוני"; ואף מושך את ידה. ט' ציינה כי היא לא רוצה ועמדה על סירובה. בהמשך הוא נשכב לידה; הרים את שמיכתה וניסה להוריד את מכנסיה ותחתוניה על אף התנגדותה. כמו כן, הוא הכניס את ידיו מתחת לחולצתה כשהוא מתקרב לכיוון החזה. בשלב מסוים הוא אף ניסה להישכב על ט', אך היא דחפה אותו והלכה לשכב על ספה בסלון. משהיא נרדמה, העורר העיר אותה; התיישב על הספה; והחל להוריד את בגדיה. בתגובה, ט' החלה לבכות בחוזקה וכתוצאה מכך הסבתא התעוררה. במטרה להסוות את קרבתו ל-ט', שכב העורר במהירות על המזרון והתכסה בשמיכה, תוך שהוא נוזף ב-ט' על מעשיה. ט' אמרה לסבתה כי היא בוכה בגלל חלום רע ועברה לישון עמה.
  3. עוד על פי עובדות האישום הראשון, למחרת המועד המתואר, אמר העורר ל-ט' שלא תספר לאביה או לאף אחד ואף הציע לה לנסות שוב. ט' סירבה והתרחקה ממנו. כעבור שלושה שבועות, הציע העורר ל-ט' לחזור שוב על מעשיו, והיא בתגובה אמרה שאם הוא לא יעזוב אותה היא תספר על כך לאביה. העורר ביקש ממנה לא לספר והתרחק. בשל מעשים אלו, נמנעה ט' מלבקר את סבתה.
  4. על פי עובדות האישום השני, במהלך שנת 2009 במועד שאינו ידוע במדויק למשיבה, ישן העורר עם שני ילדיו – ב' ו-ג' יליד 24.1.1996 – בבית אימו. העורר ביקש מ-ג' להביא לו לשתות, ומשהוא יצא מהחדר, חשף העורר את איבר מינה של ב' וליקק אותו. ב' התעוררה משנתה וכעבור כשתי דקות הוא חדל ממעשיו.
  5. על פי עובדות האישום השלישי, בין השנים 1997-1995, במועד שאינו ידוע במדויק למשיבה, ישן העורר עם מי שהייתה אשתו באותה תקופה – מ' – בבית חמותו. יחד איתם ישנה א', אחותה של מ', בת 15 לערך, על מזרון על הרצפה. במהלך הלילה, בזמן ש-מ' ו-א' ישנו, הכניס העורר את ידו מתחת לחולצתה של א' ונגע בה ליד החזה. א' התעוררה משנתה, שאלה אותו מה הוא עושה והלכה לישון על הרצפה בסלון.
  6. על פי עובדות האישום הרביעי והאחרון, במהלך מספר חודשים בשנת 2012, במועדים שאינם ידועים במדויק למשיבה, התקשר העורר פעמים רבות ל-ר' וביקש שתגיע לבקר את סבתה. בחלק מהשיחות הוא השמיע קולות של גניחה ובאחת השיחות הוא ביקש שהיא תגיע והוא יעסה את גבה. במטרה להימנע משיחות אלו, הייתה נוהגת ר' לסיימן באמתלות שונות. כמו כן, כתוצאה ממעשיו היא נמנעה מלהגיע לבית סבתה.
  7. בד בבד עם הגשת כתב האישום הראשון, ביום 12.4.2015, הוגשה בקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו. בבקשה נטען כי בידי המשיבה ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר. כן נטען, כי בעברו הפלילי יש 17 הרשעות קודמות. המשיבה ציינה כי העבירות המיוחסות לעורר ונסיבות ביצוען מעידות על מסוכנותו ומקימות נגדו עילת מעצר על פי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). עוד טענה המשיבה, כי אין תחליף ראוי למעצרו של העורר.
  8. ביום 14.4.2015 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, במסגרתו הודיע בא כוח העורר כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, במועד זה ההסכמה נגעה לעובדות כתב האישום הראשון. נקבע כי אין חולק על קיומה של עילת מעצר, וטרם הקביעה בעניין חלופת מעצר קבע בית המשפט כי שירות המבחן יגיש את עמדתו. בינתיים הוגש כתב האישום המתוקן, כאמור, ביום 20.4.2015.
  9. ביום 7.5.2015 התקיים דיון נוסף בבית המשפט המחוזי, במסגרתו הוחלט כי ייערך דיון בשאלת הראיות לכאורה בשני האישומים שנוספו לכתב האישום המתוקן לפני שיערך תסקיר מעצר משלים. בא כוח העורר טען כי לא קיימות ראיות לכאורה בהתייחס לשני האישומים הנוספים, אך לאחר עיון בחומר הראיות – בהודעותיהן של המתלוננות וקרובי משפחה נוספים – דחה בית המשפט את טענתו. כן נקבע, כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות גם ביחס לאישומים הנוספים. בית המשפט ביקש משירות המבחן להשלים את עריכת התסקיר וקבע את הדיון למועד חדש.
  10. לאחר הגשת התסקיר המשלים, התקיים דיון שלישי ואחרון בבית המשפט המחוזי ביום 7.6.2015. בשלב זה של ההליך, השאלה היחידה שעמדה על הפרק היא שאלת השחרור לחלופת מעצר. הוצע לשחרר את העורר למעצר בית מלא בבית אביו ביישוב בית שמש, בפיקוח מלא של אביו, אימו ואחיו. בית המשפט ציין כי שירות המבחן בחן חלופה זו, והמליץ על שחרור העורר בפיקוח המוצע אך רק בחלופה מרוחקת יותר ממקום מגוריהן של המתלוננות – ירושלים ובית שמש. בית המשפט קבע כי אין מקום לשחרר את העורר לחלופה המוצעת, בציינו כי כבר נקבע בעבר שלא בנקל ישחרר בית המשפט נאשם הנחשד בעבירות כלפי בני משפחה לחלופת מעצר. כן ציין בית המשפט, כי בעניין העורר עולה קושי נוסף והוא עברו הפלילי המכביד. בית המשפט היה ער לכך ששירות המבחן המליץ לאפשר לעורר חלופת מעצר, אך הוא עמד על כך ש-ט' מתגוררת בבית שמש, ועל כן קיים קושי להוציא לפועל את החלופה המוצעת. עוד התייחס בית המשפט לעילת השיבוש, אשר לא הועלתה בשלב הדיונים הקודמים, אך צוין כי מדובר בעילה אינהרנטית לנסיבות מעין אלה. על כן קבע בית המשפט, כי יש לראות בעצם שחרור העורר למקום מגורים סמוך למתלוננות כקושי אינהרנטי, גם אם אין בו שיבוש צפוי או ידוע. לבסוף צוין, כי שירות המבחן לא שלל קיום רמת סיכון להישנות ביצוע עבירות מין נוספות בעתיד, וזאת אף בשים לב לשנים שחלפו מאז האירועים. על כל האמור, קבע בית המשפט המחוזי כי דין הבקשה למעצר עד תום ההליכים להתקבל.

הערר

  1. בערר שלפניי מציין העורר כי חלופת המעצר שהוצעה בבית המשפט המחוזי נמצאה איכותית וראויה על פי תסקיר המעצר, אך שירות המבחן נמנע מטיב מקום החלופה בשל "מסר פוגעני" שיש בכך ליתן למתלוננת. לעמדת העורר, החלופה שהוצעה הינה מספקת, והנימוק של שירות המבחן אינו עומד כאבן בוחן לשחרור אם לאו. העורר טוען כי הכרה בטענה זו משמעה הכרה בחומרת העבירה כעילת מעצר של נאשמים רבים ללא בחינת חלופה. העורר מציין כי דברים אלו מתחדדים נוכח חלוף הזמן מעת ביצוע האירועים. עוד טוען העורר, כי שירות המבחן לא בא בהמלצה שלילית ביחס למפקחים המוצעים, ולכן שחרורו לחלופה תחת פיקוחם אינו מהווה סטייה מהמלצתו. אשר לעברו הפלילי, טוען העורר כי הוא אינו רלוונטי לאישומים דנן, וכי הרשעתו האחרונה הייתה בגין אירוע משנת 2009. זאת ועוד טוען העורר, כי לא היה מקום לדון בעילת השיבוש אשר לא הועלתה במהלך הדיונים. לבסוף הוא טוען, כי שירות המבחן ציין בלקוניות כי לא ניתן לשלול מסוכנות, אך אין קביעה פוזיטיבית לעניין זה.
  2. בדיון לפניי מיום 25.6.2015, טען בא כוח העורר כי תסקיר שירות המבחן אינו שלילי, ולא נקבע בו מפורשות כי קיימת מסוכנות. עוד טען בא כוח העורר, כי השיקולים ששקלו בית המשפט המחוזי ושירות המבחן בדבר הפגיעה במתלוננות כמחסום לחלופת המעצר אינם רלוונטיים. כמו כן הוא טען, כי לא קיים קושי אמתי בהשמת העורר במעצר בית בבית שמש, מאחר שהמתלוננת הרלוונטית לומדת חמישה ימים בשבוע. כן ציין בא כוח העורר, כי גם לעברו הפלילי של העורר, אף שהוא מכביד, אין רלוונטיות מאחר שהוא אינו קשור לעבירות מין, ועבירתו האחרונה היא משנת 2009.
  3. באת כוח המשיבה טענה כי אכן מדובר בעבר פלילי שאינו נוגע לעבירות מין, אך מאחר שהעבירות בוצעו בין השנים 2012-2011 ומאחר שמדובר בארבע מתלוננות ולא באחת, ניתן ללמוד מכך על דפוס המסוכנות של העורר ועל הקושי לתת בו אמון. באת כוח המשיבה מציינת כי על פי תסקיר שירות המבחן, מדובר באדם עם דפוסי עבריינות חוצי גבולות, וכן כי לא ניתן לשלול רמת סיכון. עוד ציינה באת כוח המשיבה, כי מצבן של המתלוננות אינו קל וכי יש לזכור שאנו בפני תקופת החופש הגדול ועל כן נוכחותן בבית הסבתא עתיד להיות רב.

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ