אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 3673/16

בש"פ 3673/16

תאריך פרסום : 24/05/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
3673-16
23/05/2016
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
העורר:
שגיא מדמון
עו"ד אורי בן נתן
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד אופיר טישלר
החלטה


           לפנַי ערר על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 13.3.2016 (השופט נ' אבו טהה) ומיום 25.4.2016 (השופט פ' אקסלרד) במ"ת 58813-02-16, במסגרתן הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בפיקוח אלקטרוני בתנאים מגבילים.

כתב האישום

  1. ביום 21.2.2016 הגיע י.א.ע (להלן: המתלונן) יחד עם חבריו למקום בו מתקיימים משחקים אסורים מסוג "בינגו" בעיר שדרות. באותה עת עבדו במקום העורר והנאשם 2 בכתב האישום. לאחר כשעתיים של משחק פנה העורר למתלונן ואמר לו שהוא רוצה לדבר איתו בחוץ. המתלונן והעורר יצאו מהמקום ובהגיעם לשער היציאה תפס העורר את המתלונן מאחור ומנע ממנו לזוז. בד בבד הגיע הנאשם 2, נעמד מול המתלונן וחתך אותו בפניו באמצעות סכין שאחז בידו. בסמוך לאחר מכן, שחרר העורר את המתלונן, דחף אותו קדימה וחתך אותו ביד שמאל באמצעות חפץ חד. המתלונן ברח מהמקום, בזמן שהעורר והנאשם 2 דולקים אחריו. לבסוף, הובהל המתלונן לבית החולים "ברזילי" באשקלון, שהוא סובל מחתך עמוק באורך 12 ס"מ בפנים ובחתך שטחי באורך שבעה ס"מ באמה, והוא נזקק לתפרים. בגין מעשים אלו יוחסה לעורר בכתב האישום עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 320(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

תמצית הליכי המעצר

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצרם של העורר ושל הנאשם 2 עד לתום ההליכים, במסגרתה טענה לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר. העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה אולם טען לכרסום ממשי בהן המצדיק לשיטתו שחרור בתנאים שיבטיחו התייצבות למשפט. בתגובתו, לא חלק העורר אודות אירוע הדקירה, אולם טען כי לא לקח בו חלק.
  2. במסגרת החלטתו מיום 13.3.2016, קבע בית המשפט המחוזי כי המשיבה הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובתו של העורר, המבוססת בעיקרה על גרסתו של המתלונן, כעולה מהודעותיו במשטרה, משחזור שביצע המתלונן ומעימות שנערך לו עם העורר. לצד פירוט גרסתו של המתלונן, לגביה קבע בית המשפט כי לכאורה לא נמצאו בה סתירות מהותיות, צוין כי העורר בחר בחקירותיו לשמור על זכות השתיקה. בנוסף, עמד בית המשפט על גרסתו של חברו של המתלונן (להלן: עלי), אשר נכח בעת האירוע בקרבתו, וקבע כי אין בגרסתו, חרף שינוי שחל בה, כדי לכרסם כרסום ממשי בתשתית הראייתית הלכאורית שהונחה לחובתו של העורר. בנוסף, קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית. נוכח האמור, הורה בית המשפט על הכנת תסקיר מעצר בעניינו של העורר לשם בחינת חלופת מעצר.
  3. בתסקיר מיום 10.4.2016 נמסר כי העורר, נשוי ואב לשלושה ילדים, הוא בעל עבר פלילי הכולל עבירות סמים, אלימות, רכוש, הפרת הוראה חוקית והחזקת סכין וכי נשפט לארבעה עונשי מאסר, כאשר את האחרון מבניהם סיים לרצות לפני ארבע שנים וחצי. בנוסף, שירות המבחן התייחס למצבו הרפואי של העורר, הכולל פריצות דיסק בגבו. כן צוין כי העורר שולל כל נזקקות לטיפול. שירות המבחן התרשם כי העורר הפנים במהלך חייו דפוסי התנהגות עברייניים וכי מתקיים בעניינו סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה עת יבקש לקדם את מטרותיו האישיות ולספק את צרכיו. עם זאת, שירות המבחן התרשם כי העורר מקיים בשנים האחרונות מאמצים לניהול אורח חיים תקין, נוכח נישואיו ואבהותו, הממלאים אותו תחושת שייכות ומהווים עבורו מסגרת יציבה. אף על פי כן, שירות המבחן סבר כי הוריו ואשתו של העורר אינם יכולים לשמש כמפקחים עליו במסגרת חלופת מעצר בביתו, מאחר והם אינם מהווים דמויות סמכות עבורו ואין בכוחם להציב גבולות להתנהגותו. נוכח האמור, שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של העורר ממעצר.
  4. בין לבין, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.3.2016, בטענה כי קיים דיסק בו מתועד, בין השאר, שחזור שביצע, ממנו ניתן ללמוד על חפותו, וכי ראיה זו לא הוגשה להתרשמותו של בית המשפט עובר החלטתו. ביום 13.4.2016 דחה בית המשפט המחוזי (השופט נ' אבו טהה) את הבקשה לעיון חוזר והורה על בחינת מעצרו של העורר באיזוק אלקטרוני. בתסקיר משלים מיום 20.4.2016, בחן שירות המבחן חלופת מעצר מוצעת על ידי העורר בבית דודתו בבת ים. שירות המבחן סבר כי המפקחים ראויים והמליץ על מעצרו של העורר תחת פיקוח אלקטרוני במיקום המוצע, בפיקוח דודו ודודתו של העורר, ובסיוע של אשת העורר ואביו. ביום 25.4.2016 אימץ בית המשפט המחוזי את עיקר המלצת שירות המבחן. במסגרת החלטה זו נקבע כי מעשי העורר בהחלט מלמדים על מסוכנותו. עם זאת, בית המשפט ציין לחיוב את מיקומה הגיאוגרפי של החלופה המוצעת. כמו כן, נקבע כי דודו ודודתו של העורר ישמשו כמפקחים סמכותיים עבורו. לצד זאת, בית המשפט דחה את מינויים של אשת העורר ואביו כמפקחים מסייעים, בקובעו כי קיימת בעייתיות בפיקוח העורר על ידם. עם זאת, צוין כי לא מן הנמנע כי בחלוף הזמן, משיוכיח העורר כי הוא מקיים את תנאי השחרור, ניתן יהיה לעבות את החלופה ולהקל על המפקחים שיאושרו. בנוסף, צוין כי העורר סובל מכאבי גב חזקים ונדרש לניתוח בגבו וכי יש במצב רפואי זה כדי להצדיק הימנעות משליחתו מאחורי סורג ובריח. לפיכך, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בפיקוח אלקטרוני בחלופה המוצעת בבת ים, בפיקוח דודו ודודתו, בכפוף לסכומים שונים של פיקדון, ערבות עצמית וערבויות צד ג'.

           מכאן הערר שלפנַי.

טענות הצדדים בערר

  1. העורר טוען – באמצעות בא כוחו, עו"ד אורי בן נתן – כי לא לקח כל חלק בתקיפת המתלונן וכי נוכח תיעוד השחזור שביצע יש לקבוע כי חל כרסום ממשי בתשתית הלכאורית בעניינו. לשיטתו, התשתית הראייתית הלכאורית מבוססת רובה ככולה על גרסת המתלונן. זאת, בעוד שלשיטתו, גרסת המתלונן אינה נתמכת בראיות נוספות, אינה עולה בקנה אחד עם גרסתו של עלי של המתלונן שהיה עמו במקום האירוע והתנהגות המתלונן אינה ראויה לאמון. נוכח כך, טוען העורר כי יש להורות על שחרורו ללא תנאים מגבילים. בנוסף ולחילופין, טוען העורר נגד ההחלטה שלא להוסיף את אשתו ואביוכמפקחים מסייעים.
  2. המשיבה טוענת – באמצעות בא כוחה, עו"ד אופיר טישלר – כי במסגרת החלטתו מיום 13.3.2016 לקח בית המשפט בחשבון את תיעוד השחזור שבוצע לעורר, כאמור בפסקה 12 להחלטתו. בנוסף, טוענת המשיבה, כי אכן התשתית הראייתית הלכאורית נשענת ברובה על גרסת המתלונן, אולם לשיטתה המתלונן הוא היחיד בפרשה שמסר גרסה ברורה ומפורטת. לשיטתה, במסגרת גרסתו מסר המתלונן כי היה זה העורר, עמו יש לו היכרות מוקדמת, אשר ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. לדבריה, גרסה זו נמסרה לראשונה מפי המתלונן לשוטרים שהגיעו למקום כרבע שעה לאחר האירוע, לאחר שהותו בבית החולים ובמהלך הודעותיו במשטרה לאחר מכן. לעומת זאת, טוענת המשיבה, העורר בחר לשתוק בחקירתו, לא ענה על שאלות שעלולות לסכן אותו וסירב להשיב לטענות המתלונן כלפיו במהלך העימות שנערך ביניהם. לדברי המשיבה, מדובר ההתנהגות מפלילה מצד העורר, המעלה תמיהה מדוע לא העלה את גרסתו כי לא נטל חלק בתקיפת המתלונן. בנוסף, טוענת המשיבה כי השינוי בגרסתו של עלי נובע מרצונו להרחיק עצמו ואחרים מהאירוע, אולם לא ניתן לייחס לשינוי זה יכולת כרסום בגרסתו של המתלונן.

דיון והכרעה

  1. לאחר שקראתי את הודעת הערר ונספחיה, שמעתי את הצדדים בדיון שנערך לפנַי וכן עיינתי בחומרי החקירה שהוגשו לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.
  2. על פי מצוות המחוקק, כפי שזו באה לידי ביטוי בהוראות סעיפים 21 ו-22ב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), מעצרו של נאשם מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים נגדו מותנה במספר תנאים מצטברים: (א) קיומן של ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם; (ב) קיומה של עילת מעצר; (ג) והיעדרה של חלופת מעצר שפגיעתה בחירות הנאשם פחותה. ככל שיגיע בית המשפט למסקנה כי תנאים אלו מתקיימים, רשאי הוא להורות על מעצרו של נאשם בתנאי פיקוח אלקטרוני, חלף מעצר מאחורי סורג ובריח, וזאת במידה שיהיה ניתן להגשים את תכלית המעצר גם במתכונת זו [ראו: בש"פ 8155/15 קלר נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (9.12.2015)]. בענייננו, טענתו העיקרית של העורר מופנית נגד הקביעה כי מתקיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו בכתב האישום.
  3. לאחר שבחנתי את חומר הראיות, שוכנעתי כי עלה בידי המשיבה להצביע על קיומה של תשתית ראייתי לכאורית, בעטיה מתקבלת המסקנה כי קיים סיכוי סביר להרשעת העורר מעבר לספק סביר [השוו: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (2) 133, 148-147 (1996)]. אפתח בטענת העורר לפיה תיעוד שחזור האירוע על ידו לא עמד לפני בית המשפט המחוזי בעת קביעתו בדבר התקיימותן של ראיות לכאורה. כאמור, במסגרת החלטתו מיום 13.3.2016, קבע בית המשפט כי מתקיימות ראיות לכאורה בעניינו של העורר. בפסקה 12 להחלטתו, ציין בית המשפט כי החלטה זו התקבלה לאחר שצפה בין השאר בדיסקים המתעדים "...הובלה והצבעה שנערכה למשיבים [העורר והנאשם 2 – י.ד.]...". משכך, כלל לא ברור על מה נסמכת טענה זו של העורר.
  4. מעיון בחומר הראיות עולה כי אכן, גרסת המתלונן הינה נדבך מרכזי בפסיפס התשתית הלכאורית בעניין שבנדון. ניתן להתרשם כי גרסת המתלונן הינה עקבית ומפורטת לכאורה. מדו"ח פעולה של השוטר סוויסה והשוטר לוי מיום 21.2.2016 עולה כי בתשאול ראשוני, בשעה 03:50, זמן קצר לאחר האירוע, ידע המתלונן להצביע על העורר ועל הנאשם 2 כמי שדקרו אותו במועדון הבינגו. מאוחר יותר באותו היום, עת נגבתה ממנו הודעה בעודו מטופל בבית החולים, מסר המתלונן גרסה העולה בקנה אחד עם הגרסה שמסר במעמד תשאולו הראשוני. הודעתו של המתלונן מיום 23.2.2016 הייתה אף היא דומה לגרסה שמסר קודם לכן כאמור. יצוין כי גרסה זו הייתה מפורטת וניתנו בה הן פרטים כלליים הקשורים למועדון הבינגו והן פרטים המתייחסים לאירוע נשוא כתב האישום. ניכר כי גם השחזור שנערך למתלונן ביום 23.2.2016 במקום האירוע היה מפורט למדי והוא כלל הדגמות מצדו של המתלונן, והוא תואם לגרסאות המוקדמות יותר שמסר. לא נעלם מעיני כי קיים כביכול שוני בגרסאות המתלונן בנוגע לרכב שניסה לכאורה לדרוס אותו לאחר אירוע הדקירה. בהודעתו הראשונה במשטרה השיב המתלונן לשאלת החוקר כי העורר ניסה לדרוס אותו באמצעות רכב מסוג הונדה אקורד בצבע שחור, כאשר לצדו ישב אדם נוסף שלא זיהה. זאת, בעוד שבהודעתו השנייה במשטרה מסר המתלונן כי נסעו לכיוונו שני רכבים, רכב ההונדה כאמור בהודעתו הראשונה, ורכב נוסף, מסוג פולקסוואגן, אשר ניסה לדרוס אותו, בו נהג אדם בשם אביחי (להלן: אביחי) ולצדו אדם נוסף בלתי מזוהה. ואולם, על פניו נראה כי שוני זה, המתייחס להשתלשלות האירועים שקרתה בסמוך לאחר האירוע המתואר בכתב האישום, אינו עולה לכדי סתירה מהותית המכרסמת בגרסת המתלונן. כן יצוין כי רכב שחור מסוג פולקסוואגן השייך לעלי אכן נראה בסרטון מצלמת אבטחה הממוקמת בסמוך למקום האירוע וכי על פי המסוף המשטרתי ישנו רכב מסוג הונדה הרשום על שמה של רעייתו של אביחי. בנוסף, בעימות שנערך בין המתלונן לעורר ביום 23.2.2016 חזר המתלונן על גרסתו והטיח אותה בפני העורר, שמצדו העדיף לשמור על זכות השתיקה. יצוין כי המתלונן הטיח גרסה דומה גם בפני הנאשם 2, במסגרת עימות שנערך ביניהם. לעומת זאת, העורר בחר לשמור על שתיקתו. כך בעימות עם המתלונן כאמור, וכך גם בהודעתו מאותו יום. מן המובא לעיל עולה כי במישור הראיות הלכאורי, נראה כי ניתן ליתן אמון בגרסת המתלונן, בעוד ששתיקת העורר בחקירותיו מהווה לכאורה התנהגות מפלילה, המחזקת בשלב זה את מעורבותו הלכאורית במיוחס לו. אומנם בתיעוד הובלה והולכה שנערכה לעורר מחוץ למועדון הבינגו הוא לא שמר על זכות השתיקה, כאשר מסר כי הוא מזהה את מועדון הבינגו וכן השיב לשאלת החוקר כי נכח במועדון הבינגו במועד האירוע. לצד זאת, הכחיש העורר כל קשר לדקירת המתלונן או לאחיזתו אותו, וטען כי כלל לא ראה את שאירע. אולם בניגוד לטענת העורר, לא ראיתי בגרסתו זו, אשר על פני הדברים הייתה קצרה ולא מפורטת במיוחד, מעין "תפנית" ראייתית לכאורית, ולא כל שכן כזו המכרסמת בגרסת המתלונן.
  5. זאת ועוד, בכל הנוגע לגרסתו של עלי, אכן ניתן להצביע על שינוי לכאורי בגרסתו, כפי שבאה לידי ביטוי בשתי הודעותיו במשטרה. בהודעתו מיום 21.2.2016, עת נחקר באזהרה בחשד למשחק במשחקים אסורים, מסר עלי תחילה כי לא ראה בדיוק את שאירע, אולם לאחר מכן מסר כי ראה את העורר ואת הנאשם 2 בחוץ עם המתלונן, כאשר הנאשם 2 אוחז סכין בידו "והוא דקר את" המתלונן בפניו. עם זאת, בהמשך הודעתו, מסר עלי כי אביחי הוא שהחזיק את המתלונן בזמן שהנאשם 2 דקר אותו. יצוין כי תוך כדי מסירת הפרטים כאמור, הביע עלי חשש ממעורבות בהליך וכאשר נשאל אודות היכרות עם אחד מהמעורבים במועדון הבינגו ציין ש"כן אבל אני לא מעיד עליו אני אומר לכם אני אלך לבית משפט אני יגיד הייתי שתוי לא מכיר". בהמשך לכך, במסגרת הודעתו השנייה במשטרה מיום 23.2.2016 עלי התנער לכאורה מהדברים שמסר למשטרה קודם לכן וטען כי הוא נוטל כדורים ואינו יודע מה קרה באירוע. לכאורה, נדמה כי שינוי זה בגרסתו של עלי נעוץ ברצונו להרחיק עצמו, או אחרים, מהסתבכות כזו או אחרת. משכך, איני סבור כי יש בגרסאותיו של עלי כדי לכרסם בתשתית הלכאורית שהונחה לחובתו של העורר.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ