אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 3265/16 אחמד בדיר נ' מדינת ישראל

בש"פ 3265/16 אחמד בדיר נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 05/05/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
3265-16
05/05/2016
בפני כב' השופט:
י' עמית

- נגד -
העורר:
אחמד בדיר
עו"ד אורי בר עוז
עו"ד נדיר בראנסי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד סיגל בלום
החלטה

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת מ' נבו) מיום 6.4.2016 במ.ת 51942-02-16

 

 

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת מ' נבו) מיום 6.4.2016 במ.ת 51942-02-16 בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

 

  1. נגד העורר ונאשם נוסף, ברא סרסור (להלן: סרסור), הוגש ביום 23.2.2016 כתב אישום המייחס להם עבירות של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ונשיאת תחמושת ואבזר לנשק לפי סעיף 144(ב) סיפא לחוק העונשין. כן יוחסה לעורר עבירה של מעשי פזיזות ורשלנות בקשר לכלי יריה, לפי סעיף 338(5) לחוק העונשין (למען הנוחות יכונו להלן העורר וסרסור הנאשמים).

 

           על פי המתואר בכתב האישום, בצהרי יום 15.2.2016, נסעו הנאשמים בדרך שבין כפר קאסם לכפר ברא, סמוך לישוב אורנית, והובילו עמם נשק (שני רובי M-16, כשלאחד מהם הוצמדה כוונת טלסקופית), תחמושת ואבזרים לנשק בתוך תיק בו אחז העורר. בשלב מסוים עצר סרסור את הרכב. העורר ירד מהרכב כשהתיק בידיו, התרחק מספר צעדים, הוציא מהתיק רובה M-16 והחל לירות צרור כדורים לאוויר בעודו מניע את הרובה מצד לצד. לאחר מכן החליף מחסנית וירה צרור כדורים נוסף מאותו כלי נשק, ואז חזר על הפעולה באמצעות הרובה השני שהיה בתיק. בעת הירי שהו בשטח שני שוטרים בתפקיד וכן שומר יערות. לאחר שסיים לירות, הכניס העורר את הנשק והתחמושת לתיק והחביא את התיק בין עצים שנמצאו בסמוך. העורר חזר לרכב ואז החל הרכב להתרחק במהירות מהמקום. בשלב זה רצו השוטרים אחר הרכב. סרסור עצר את הרכב, ובעוד העורר התקדם לעבר השוטרים ונעצר על-ידם, סרסור החל להימלט רגלית אך נעצר לאחר מרדף קצר.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים (הבקשה התייחסה גם לסרסור אך משעומד בפניי עניינו של העורר אתייחס לסרסור בקצרה בלבד מקום בו הדבר יידרש). בדיון שנערך ביום 17.3.2016 הסכים ב"כ העורר בהמלצת בית המשפט לקיומן של ראיות לכאורה בשלב זה, תוך שמירת טענותיו להליך העיקרי. זאת, לאחר שבית המשפט ציין כי גם בהנחה שעוצמת הראיות מרבית, יש מקום לקבל את תסקיר שירות המבחן בעניינו של העורר.

 

           ביום 16.4.2016 התקבל התסקיר בעניינו של העורר במסגרתו הומלץ על שחרורו למעצר בית מלא תחת פיקוחם של ששה מפקחים שנמצאו ראויים. המבקשת טענה כי אין מקום להורות על שחרורו שכן אין במערך הפיקוח שהוצע כדי לאיין ממסוכנותו הרבה. זאת, בהינתן הרשעה קודמת של העורר בעבירת סחר בנשק בגינה ריצה אחד-עשר חודשי מאסר וכן קיומו של מאסר על תנאי בר-הפעלה בגין הרשעה זו של שמונה חודשים, המלמד לשיטת המבקשת כי התנהגותו של העורר פורצת גבולות. מנגד, טען המבקש, בין היתר, כי בעבירות דומות ואף חמורות מהמיוחסות לו הורה בית המשפט על שחרור לחלופת מעצר. כן טען כי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום אינן במדרג הגבוה של עבירות הנשק בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה. העורר הוסיף כי ניתן לעבות את החלופה עליה המליץ שירות המבחן באמצעות פיקוח אלקטרוני.

 

           בתום הדיון הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. זאת, נוכח עברו הפלילי של העורר ועונש המאסר התלוי ועומד נגדו, וכן מאחר שהעורר הוא שביצע את עיקר המעשים המפורטים בכתב האישום. עוד ציין בית המשפט כי בהתחשב בסוג הנשק בו עסקינן, בו נעשה שימוש בדרך של ירי צרורות, אין לומר שמקרה זה מצוי במדרג הנמוך של עבירות הנשק. אשר לסרסור הורה בית המשפט כי יישלח למעצר בית בתנאי פיקוח אלקטרוני.

  

  1. על כך נסב הערר שבפניי הנסמך על שני אדנים מרכזיים: האחד, טענה לפיה שגה בית המשפט משלא נתן משקל להמלצתו החיובית של שירות המבחן; נטען כי לו סבר בית המשפט כי בחלופת מעצר לא יהיה די כדי לאיין את מסוכנותו של העורר, הרי שלא היה מורה מלכתחילה על קבלת תסקיר בעניינו. השני, טענה לפיה שגה בית משפט קמא כשהחליט לאבחן בינו לבין סרסור, שכן גם לסרסור קיים עבר פלילי, וסרסור הוא שניסה להימלט מפני השוטרים.

 

           בדיון שקיימתי בבקשה ביום 21.4.2016 בחר ב"כ העורר למקד טיעוניו בכירסום שחל בקיומן של ראיות לכאורה. לדבריו, עובר לדיון זה, נמסר לו מהפרקליטות כי התקבלו תוצאות בדיקת מז"פ שנערכה לנאשמים במסגרתה נמצאו שרידי ירי דווקא על ראשו של סרסור, דבר המלמד לשיטתו שלא העורר הוא שביצע את הירי כמתואר בכתב האישום. את העובדה שנמצאו גם שרידי ירי על בגדיו של העורר ביקש ב"כ העורר להסביר באפשרות שאלה הזדהמו בנסיעה המשותפת עם סרסור. ב"כ העורר השמיע טענות נוספות במישור הראייתי, ובין היתר הפנה להודעה שמסר שומר היערות, הפוגמת לדידו במהימנות עדותם של השוטרים שהיו במקום האירוע.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ