אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 2995/15 אלכס הירש נ' מדינת ישראל

בש"פ 2995/15 אלכס הירש נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 27/05/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
2995-15
26/05/2015
בפני השופטת:
ד' ברק-ארז

- נגד -
העורר:
אלכס הירש
עו"ד תמיר סולומון
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד אסתי ששון
עו"ד טליה נעים
עו"ד זהבית עזרן-קינד
החלטה

 

  1. בפני ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 1.4.2015 במ"ת 16479-02-15 (השופטת מ' ברק-נבו) לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 8.2.2015 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום כנגד העורר, אדם נוסף בשם אשרף חמידאן (להלן: חמידאן) ושתי חברות שהיו בבעלותם – גולד פאר דלקים בע"מ, הנאשמת 3, שהיא בבעלותו של העורר, ו-ח.א דיזל האומן (2009 בע"מ), הנאשמת 4, בבעלותו של חמידאן. כתב האישום ייחס לנאשמים שורה של עבירות מיסוי, זיוף מסמכי תאגיד, קשירת קשר לביצוע פשע והלבנת הון.

 

  1. הפרק הראשון בכתב האישום, המכיל חמישה אישומים שונים, מייחס מספר עבירות לעורר ולנאשמת 3, (להלן יחד: הנאשמים). על פי האישום הראשון בפרק זה, בין השנים 2012 ו-2014 הוצאו לטובת הנאשמת 3 עשרות מסמכים, הנחזים להיות חשבוניות מס שהוצאו כדין, במסגרת קשר שקשרו הנאשמים עם אדם נוסף – מבלי שבוצעה או שתוכננה להתבצע כל עסקה כאמור בהן. סכומן הכולל של החשבוניות הפיקטיביות עלה על 235,000,000 שקל. הנאשמים עשו שימוש בחשבוניות אלה לצורך ניכוי מס תשומות על סך של למעלה משלושים מיליון שקל. האישום השניבפרק זה, הנושא את הכותרת הלבנת הון, מתאר כיצד פעלו הנאשמים על מנת להסוות את המעשים המתוארים באישום הראשון, בין היתר באמצעות רישום המחאות שמעולם לא נפרעו, פריטת המחאות למזומנים ששולשלו בחזרה לכיסיהם, תשלום עמלות לעושי דברם, חתימה על מסמכים כוזבים וכן הלאה. על פי הנטען, הסכום הכולל שלגביו הנאשמים ביצעו פעולות שנועדו להסתיר או להסוות את מקורו, מיקומו ותנועותיו עמד על למעלה מ-210,000,000 שקל – סכום המהווה, כך נטען, חלק מ"רכוש אסור" כאמור בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון). סכומו הכולל של "הרכוש האסור" שיוחס לנאשמים הועמד על כ-235,000,000 שקל. האישום השלישי בפרק זה מתאר אף הוא הוצאה של חשבוניות מס פיקטיביות ורישום כוזב שלהן בסכום כולל של כ-65,000,000 שקל. מתוך סכום זה הנאשמים ביקשו לנכות מס תשומות בעבור כ-60,000,000 שקל, וכך להתחמק מתשלום מע"מ בגובה של כ-9,000,000 שקל. על פיהאישום הרביעי בפרק זה, מדי שנת מס בתקופה המתוארת הנאשמים השתמשו בחשבוניות המס הפיקטיביות שהנפיקו ורשמו את מרבית הסכומים המתוארים בהן כהוצאה על מנת להתחמק מתשלום מס. הסכום הכולל שדווח לרשויות המס כהוצאה על פי אותן החשבוניות עמד על כ-275,000,000 שקל. על פי האישום החמישי בפרק זה, הנאשמים ערבבו בין סוגי דלק שונים, ובחלק מהמקרים מהלו אותם בסולר תקני, ולאחר מכן מכרו את התערובות ככאלו הנחזות לסולר או לנפט תקניים, תוך הצגתו של מצג כוזב ללקוחותיהם. על פי המתואר, בדרך זו הנאשמים קיבלו במרמה לכל הפחות כ-6,000,000 שקל.

  2. הפרק השני בכתב האישום מייחס לחמידאן ולחברה שבבעלותו, הנאשמת 4, עבירות שנעברו באופן דומה לאלו המוזכרות בשני האישומים הראשונים בפרק הראשון לכתב האישום ביחס לנאשמים האחרים. על-פי הנטען בפרק זה, חמידאן ונאשמת 4 מואשמים בהנפקתן וברישומן הכוזב של חשבוניות מס פיקטיביות בסכום כולל של למעלה מ-170,000,000 שקל במטרה להתחמק מתשלום מע"מ בגובה של כ-25,000,000 שקל. האישומים השני והשלישי בפרק זה מפרטים עבירות דומות לאלו שמתוארות באישומים השני והרביעי בפרק הראשון, בהתאמה. על פי המתואר במסגרת האישום השני בפרק זה, סכומו הכולל של "הרכוש האסור" שבו חמידאן ונאשמת 4 עשו פעולות הועמד על לא פחות מכ-7,000,000 שקל. על פי האישום השלישי בפרק זה, הסכום הכולל שעליו דיווחו חמידאן והנאשמת 4 לרשויות המס כהוצאה, בהתבסס על החשבוניות הפיקטיביות שהונפקו, עמד על למעלה מ-170,000,000 שקל.

 

  1. לכתב האישום צורפה בקשה לחילוט של רכוש ושל נכסים אשר ברשות העורר ונאשמות 3 ו-4, לפי סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון).

 

  1. בגין המעשים המתוארים בכתב האישום יוחס לעורר ביצוען של העבירות הבאות: קשירת קשר לעשות פשע, לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ובכללן עבירות של זיוף חשבוניות מס, ניכוי מס תשומות בלא מסמך כנדרש, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים ומרמה לטובת התחמקות מתשלום מס על פי סעיפים 117(ב)(3), 117(ב)(5) יחד עם סעיפים 38, 117(ב)(6) ו-117(ב)(8), והכול יחד עם סעיף 117(ב2)(3) לחוק זה, בהתאמה; רישום כוזב במסמכי תאגיד לפי סעיף 423 לחוק העונשין; עשיית פעולה ברכוש אסור מתוך מטרה להסוות את מקורו ובידיעה שהוא רכוש אסור על פי סעיפים 3(א) ו-4 לחוק איסור הלבנת הון; הכנה או קיום של פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות כוזבות, וכן שימוש במרמה, בעורמה או בתחבולה, והכל בכוונה להתחמק ממס, לפי סעיפים 220(4) ו-(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשו שתי בקשות למעצר עד תום ההליכים, בעניינו של העורר ובעניינו של חמידאן. ענייניהם של העורר ושל חמידאן נדונו בבית המשפט המחוזי בנפרד. בית המשפט המחוזי דן במעצרו של העורר לאחר שקיבל לידיו תסקיר מבחן בעניינו. בדיון בפני בית המשפט המחוזי, העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אך טען כי אין להורות על מעצרו. העורר הפנה למקרים אחרים שבהם שוחררו נאשמים אשר היקף העבירות שיוחסו להם היה דומה להיקפן של העבירות המיוחסות לו או אף גדול ממנו. כמו כן, העורר טען כי אין לומר שהוא אדם מסוכן, ולחלופין כי אם ייקבע כך הרי שזוהי מסוכנות הניתנת לאיון בשים לב לתסקיר המבחן שניתן בעניינו לפיו הוא מגובה במערכת משפחתית תומכת, אשר יכולה לשמש מסגרת מתאימה לחלופת מעצרו. בנוסף, העורר טען להפלייתו לעומת חמידאן, אשר שוחרר לחלופת מעצר. מנגד, המדינה טענה כי נשקף מהעורר חשש לביטחון הציבור לנוכח התחכום וההיקף של העבירות שאותן ביצע, אשר מהן גם משתקפת יכולתו של העורר להפעיל אנשים נוספים לקידום צרכיו. על כן, לטענת המדינה לא ניתן לתת בעורר כול אמון. לכך הוסיפה המדינה כי מאופי המעשים שיוחסו לעורר עולה באופן אינהרנטי גם חשש לשיבוש הליכי משפט על ידי העורר אם ישוחרר. לבסוף, המדינה הפנתה לתסקיר המבחן בעניינו של העורר אשר "בשורה התחתונה" המליץ שלא לשחררו לחלופת מעצר.

 

  1. בית המשפט המחוזי קיבל את טענותיה של המדינה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן ליתן אמון בעורר, כפי שאף סבר שירות המבחן. בית המשפט המחוזי הוסיף לכך כי משנקבע שהעורר עצמו אינו ראוי לאמון, אין צורך להידרש למידת האמון שניתן לתת במפקחים שהוצעו. באשר לטענת ההפליה, בית המשפט המחוזי העיר כי ישנם טעמים ענייניים להבחנה בין העורר לבין חמידאן, תוך התייחסות לכך שההיקפים הכספיים של העבירות המיוחסות לעורר גבוהים יותר. כמו כן, כך נקבע, העורר מילא תפקיד מרכזי יותר במסכת האירועים הכללית לעומת חמידאן, והיה "המושך בחוטים" בכל הפרשה. עם זאת, בית המשפט המחוזי התיר לעורר להמשיך ולנהל את עסקיו מן המעצר באמצעות מתן הוראות לאנשים מסוימים שעמם הותר לו להיות בקשר בעניין זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ