אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 1219/15 גיג'רמו (אורי) וינשטיין מקלין נ' מדינת ישראל

בש"פ 1219/15 גיג'רמו (אורי) וינשטיין מקלין נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 01/03/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
1219-15
25/02/2015
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
העורר:
גיג'רמו (אורי) וינשטיין מקלין
עו"ד משה סוחמי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד דפנה שמול
החלטה

 

  1. לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מיום 25.1.2015, במ"ת 3600-12-14, שניתנה על-ידי כב' השופטת ד' שריזלי, בגדרה נעצר העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

 

כתב האישום שהוגש נגד העורר

 

  1. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: חוק העונשין); שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין; ותקיפה בצוותא, לפי סעיף 381(א)(1) לחוק העונשין.כעולה מכתב האישום, ד.ח (להלן: המתלונן) הינו בנו של נותן שירותי מטבע בשם ש.ח., אשר משרדו נמצא בעיר אור יהודה (להלן: המשרד). במסגרת עבודתם של המתלונן ואביו, נוהג המתלונן למשוך כסף במזומן, בסכומים גדולים, מחשבון הבנק שלהם בעיר יהוד (להלן: הבנק). בכתב האישום נטען, כי במועד שאינו ידוע למאשימה, עובר ליום 15.10.2014, קשר העורר קשר עם אחר, על מנת לבצע שוד כנגד נותן שירותי מטבע באור יהודה (להלן: הקשר). עוד נטען, כי ביום 15.10.2014, סמוך לשעה 09:46, יצא המתלונן מהבנק כשהוא נושא עימו בתיק 500,000 ₪, במזומן; שיקים על סך 2 מיליון ₪; 10,000 דולר; 1500 יורו; ו-200 ליש"ט (להלן: התיק). המתלונן נסע למשרד ברכב מסוג "אינפיניטי" (להלן: הרכב), כשהתיק עימו, וכשהוא מלווה על-ידי נ.ר, אשר נהג ברכב. במסגרת הקשר ולשם קידומו, עקבו העורר והאחר, כשהם רכובים על אופנוע מסוג "TMAX" (להלן: האופנוע), אחר המתלונן ו-נ.ר, בדרכם למשרד. כאשר הגיעו המתלונן ו-נ.ר לחניית המשרד, שדדו העורר והאחר את המתלונן, תוך שהכו אותו מכות נמרצות בכל חלקי גופו, בבעיטות ובאגרופים, וכן התיזו עליו תרסיס החשוד כגז פלפל (להלן: גז פלפל). נ.ר, אשר ניסה לסייע למתלונן, הותקף אף הוא על-ידי העורר והאחר, ורוסס בגז פלפל. בהמשך, לקחו העורר והאחר מספר מעטפות אשר הכילו כסף מזומן, עלו על האופנוע, ונסו מן המקום. לאחר נסיעה של כ-20 מטר, שעה שהבחינו העורר והאחר כי התיק אינו מצוי בידם, נסעו  השניים חזרה למקום האירוע והחלו לתקוף את המתלונן בשנית, אשר הצליח להכניס את התיק לרכבו. א.ב שנקלע למקום, הבחין כי העורר והאחר תוקפים את המתלונן, ניסה אף הוא לסייע למתלונן, אך הותקף בגז פלפל. העורר והאחר המשיכו להכות את המתלונן, באגרופים ובבעיטות, בעודו שרוע על הארץ כשהם מרססים לעברו גז פלפל, וכאשר אחד מהם אומר לשני: "קח את התיק, אני חונק אותו, הוא עוד מעט מת, הוא לא מוותר תן לו מכות".  לבסוף, הצליחו העורר והאחר לפתוח את דלת הרכב ונטלו ממנו את התיק, כשהם בועטים בפניו של המתלונן. העורר והאחר נמלטו מהמקום כשהתיק בידם, והותירו את המתלונן כשהוא חבול על הארץ. המתלונן נחבל בגפיו, בפניו ובעינו, ופונה באמצעות אמבולנס לקבלת טיפול רפואי.

 

הבקשה למעצר עד לתום ההליכים

 

  1. בבקשתה לעצור את העורר עד לתום ההליכים במשפטו, טענה המשיבה כי ברשותה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, ובכלל זאת: הימצאותה של טביעת אצבע על מסגרת הדלת שבה נגע העורר עת תקף את המתלונן; תמונות שצילמה עדת ראיה, בה רואים את העורר והאחר, כשאחד מהם נוגע בידו בדיוק במקום בו נמצאה טביעת האצבע של העורר; סרטי מצלמות אבטחה המתעדים את מסלול הנסיעה של העורר והאחר מהבנק ביהוד, ועד להגעתם לחניה הסמוכה למשרדי המתלונן; ועוד. אשר לעילת המעצר, נטען כי קמה נגד העורר עילת מסוכנות סטטוטורית, הן מכוחסעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), שעניינו בעבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות; הן מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, שכן העורר נהג באלימות חמורה יחד עם אחר, באור יום, ללא מורא וללא פחד; והן מכוח סעיף 21(א)(1)(א), נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי אם ישוחרר העורר הוא ינסה לשבש הליכי משפט ולהתחמק מהדין. עוד נטען, כי חומרת מעשיו של העורר; התכנון המוקדם שקדם לביצוע העבירות; שתיקתו של העורר במהלך חקירותיו; עברו הפלילי של העורר, לרבות, כתב האישום שהוגש נגדו ביום 22.9.2014, בת"פ 58421-09-14, בגין ביצוע עבירות של תקיפה ואיומים נגד שוטרים; וביצוע העבירות מושא כתב האישום הנוכחי בשעה שנגד העורר תלוי ועומד מאסר מותנה, מחזקים את טענת המשיבה, לפיה אין כל חלופה שיש בה כדי להבטיח את מטרת המעצר, ועל כן יש להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. 

 

החלטות בית משפט קמא בעניינו של העורר

 

  1. במסגרת החלטה מיום 4.1.2015, הביע בית משפט קמא את דעתו, כי לאחר שהודיע בא-כוח העורר כי אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה, ובדבר קיומה של עילת מעצר, הנסיבות בכללותן מצדיקות להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בעניינו. ואולם,  נוכח טענות הסנגור באשר לגילו הצעיר של העורר, ולשיהוי שחל מאז המועד בו נודע למשיבה על מעורבותו של העורר באירוע, ועד למועד בו נעצר, סבר בית משפט קמא כי יש לבחון את שאלת מסוכנותו של העורר באמצעות תסקיר מעצר.

 

           ביום 25.1.2015, ניתנה החלטה משלימה על-ידי בית משפט קמא, לאחר עיון בתסקיר המעצר שהוגש בעניינו של העורר. בית משפט קמא נתן דעתו למכלול השיקולים, וביניהם  המלצתו של שירות המבחן לשחרר את העורר למעצר בית מלא, בבית אימו ברמת-גן, בפיקוחה, ובפיקוח נוסף לסירוגין של בני משפחה וקרובים. זאת, תוך הטלת צו פיקוח בן שישה חודשים, והירתמותם של בני משפחתו של העורר למלאכת הפיקוח. לצד זאת, הדגיש בית משפט קמא את המסוכנות הנשקפת מן העורר, "גם כאשר בני המשפחה, לרבות ההורים, מעורבים בחייו". בהמשך, שקל בית משפט קמא את טיב המעשים מושא כתב האישום; את התוצאות החבלתיות הקשות שנגרמו למתלונן; את עברו הפלילי של העורר, לרבות, קיומו של מאסר מותנה שתלוי ועומד נגדו; ואמירות מפורשות בתסקיר המעצר באשר לרמת הסיכון הנשקפת מהעורר. לאחר זאת, קבע בית משפט קמא, כי "אף אם ניתן לתת אמון מסוים במפקחים שיעמדו במלאכת הפיקוח, אני מתקשה לתת אמון במשיב [העורר], כי אם ישוחרר הוא יקפיד לעמוד בתנאים". לפיכך, הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים במשפטו.

 

הערר על החלטת המעצר

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ