אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 1194/17 מדינת ישראל נ' אורן מלאכי

בש"פ 1194/17 מדינת ישראל נ' אורן מלאכי

תאריך פרסום : 22/02/2017 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
1194-17,42927-01-17
21/02/2017
בפני השופט:
נ' הנדל

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד איתמר גלבפיש
המשיב:
אורן מלאכי
עו"ד אילון אורון
החלטה

 

  1. השאלה העומדת להכרעה היא האם ובאיזו מידה מוטלת על רשויות התביעה חובה לאפשר עיון בחומר חקירה לנהג החשוד בעבירת גרם מוות ברשלנות בתאונת דרכים קטלנית, וזאת במסגרת דיון בבקשה לביטול פסילה מנהלית מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 90 יום.  

 

          הבקשה למתן רשות ערר שבפניי הוגשה נגד החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (ע"ח 42927-01-17, כבוד השופט א' יעקב), בגדרה התקבל ערר המשיב על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה (פ"מ 3583-01-17, כבוד השופט א' בועז).

 

          המחלוקת בין הערכאות קמא היא זו: בעוד בית משפט השלום דחה את בקשת המשיב לעיין בחומר החקירה, בית המשפט המחוזי התיר את העיון.

 

          בית משפט השלום שם דגש בהחלטתו על סעיף 74(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ) לפיו אך משהוגש כתב אישום, הנאשם או סניגורו רשאים לעיין בחומר החקירה. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו, שבגדרה קיבל כאמור את ערר המשיב, כי הוא עיין ברשימת פעולות החקירה ושאל את המדינה אם המשיב מכיר את האנשים שאמורים להיחקר. התשובה שנמסרה היא שייתכן שכן וייתכן שלא. מכאן, הסיק בית המשפט המחוזי שאין לומר שיש בפעולות החקירה כדי למנוע את העברת החומר לידי המשיב. כך בהתאם לפסיקה בבש"פ 1661/91 משה צישינסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(3) 145 (1991) (להלן: ענייןצישינסקי). לצד הקביעה כי אין מניעה חקירתית להעברת החומר, הוּסף כי אם המדינה תהא סבורה שישנו חומר שראוי לחסות מפני הסניגור "תוגש בקשה מתאימה פרטנית בקשר לכל מסמך".

 

           המדינה בבקשה ובטיעוניה לפניי, ציינה כי עניין צישינסקי, שניתן לפני כ-25 שנים, אינו בגדר הלכה וכי בתי המשפט המחוזיים אינם עקביים בהכרעותיהם בשאלה שבנדון. כלומר, היו שפסקו לפי האמור בעניין צישינסקי והיו שלא. עוד צוין כי המשיב מסר גרסה ראשונית בלבד, ולאחר מכן בחר לשתוק בחקירתו.

 

           הסנגור, עו"ד אורון, טען כי יש לפעול על-פי ההחלטה בעניין צישינסקי. עוד נטען כי אין לערוך השוואה בין גילוי חומרי חקירה במסגרת הליך פסילה מנהלית לבין גילוי חומרי חקירה טרם הגשת כתב אישום במהלך מעצר. זאת, מפני שלעניין מעצר, קיים הליך אשר במסגרתו מתאפשר לחשוד או לסנגורו לחקור את השוטר שמגיש את בקשת המעצר – מה שלא מתקיים בעניין פסילה מנהלית. אעיר כי במהלך הדיון בפניי עלה כי המשיב לא התייצב לחקירה במשטרה. הסניגור הסביר כי עניין זה נובע כנראה מאי הבנה, עקב שמירת המשיב על זכות השתיקה. בכל מקרה, המשיב יתייצב אם יוזמן, הגם שייתכן שימשיך לשמור על זכות השתיקה. אומר כבר עתה כי כמובן, גם חשוד השומר על זכות השתיקה – וזכות כשמה כן היא – אינו רשאי שלא להתייצב לחקירה.

          

  1. החלטתי להעניק רשות ערר. עסקינן בסוגיה שאינה מוגבלת לדל"ת אמות המקרה, אלא בעלת חשיבות משפטית כללית. אכן, בעניין צישינסקי קבע בית המשפט העליון כי "ראוי הוא... לאפשר לנהג שרישיונו נפסל או לבא-כוחו לעיין בחומר החקירה לשם הגשת בקשה לביטול, גם אם טרם הוגש כתב-אישום, אלא אם כן ישנם טעמים שבצורכי החקירה, שיש בהם להצדיק מניעת עיון אשר כזה". צודק בא כוח המדינה כי קביעה זו לא השתרשה במובן זה שחרף הזמן של כרבע מאה מאז נקבעה, היא למעשה אינה מוזכרת בהחלטות בית משפט זה, ואף אין בהכרח פוסקים על פיה בערכאות דלמטה. הדבר מפתיע, הואיל ועסקינן בשאלה שאמורה להתעורר בבקשות מעין אלו – לביטול פסילה מנהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] – אשר לצערנו שגורות במחוזותינו. כך או כך, יש לפסוק בסוגיה כמובן על-פי החוק, ניתוח המשפט הראוי, ותוך מתן משקל להחלטה שניתנה בעניין צישינסקי.

 

           ועל אף השיקול האחרון, דעתי אחרת. כך משני טעמים עיקריים, שקשורים זה בזה. הטעם האחד, הוא הוראת סעיף 74(א)(1) לחסד"פ הקובע:

 

 "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו...".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ