אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 1130/16 מדינת ישראל נ' אחמד חסארמה

בש"פ 1130/16 מדינת ישראל נ' אחמד חסארמה

תאריך פרסום : 28/02/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
1130-16
25/02/2016
בפני השופטת:
א' חיות

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד עדי צימרמן
המשיב:
אחמד חסארמה
עו"ד תמי אולמן
החלטה

להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

 

           בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 17.2.2016 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח (מחוזי חיפה) 29649-05-15, לפי המוקדם.

 

  1. ביום 17.5.2015 הוגש נגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה המייחס לו עבירות של רצח בכוונה תחילה, קשירת קשר לביצוע פשע (רצח) ועבירות בנשק. ביום 18.7.2014 נרצח עלי חסארמה (להלן: המנוח). על פי הנטען בכתב האישום, בין משפחת המנוח למשפחת המשיב קיים סכסוך ממושך ואלים ובמועד שאינו ידוע למאשימה, על רקע החשד כי המנוח היה מעורב ברציחת בן דודו של המשיב, קשרו המשיב ודודו אבראהים חסארמה ז"ל (להלן: אבראהים) – אשר נרצח בעצמו ביום 20.1.2015 - קשר לגרום למותו של המנוח. המשיב ואבראהים, כך נטען, פנו לחברו של המשיב, אייל הייב (להלן: אייל), וביקשו ממנו להמית את המנוח תמורת 150,000 ש"ח. תוכניתם של אייל, המשיב ואבראהים הייתה לירות במנוח ביום 17.4.2014 בזמן שהוא נוהג במשאיתו ביער אחיהוד (להלן: היער). לשם מימוש התוכנית, כך על פי כתב האישום, קיבל המשיב אקדח מאחמד יוסף (להלן: אחמד), בן דודו, על מנת שיעביר אותו לאדם שיירה במנוח. המשיב, אבראהים ואייל הגיעו ביום 17.4.2014 סמוך ליער במטרה לממש את תוכניתם, אך החליטו לדחות את מימושה ליום אחר. ביום 18.7.2014 הסיע אדם בשם דיאב הייב (להלן: דיאב) את אייל עד סמוך למג'דל כרום שם פגש במשיב ובאבראהים ועלה לרכבם. השלושה נסעו ליער שם מסר המשיב לאייל את האקדח שקיבל מאחמד וכן כפפות ומסכה. אייל ירד מהרכב והמשיב ואבראהים הורו לו לדווח להם על ביצוע הירי ועזבו את המקום. בבוקרו של אותו יום ירה אייל במנוח והרגו, נמלט מהיער ודיווח למשיב כי התוכנית בוצעה. דיאב אסף את אייל והשניים נסעו לביתם. בהמשך שילמו המשיב ואבראהים לאייל 30,000 ש"ח תמורת המתת המנוח והבטיחו לו כי ישלמו לו את היתרה במועד מאוחר יותר.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר אך עתר לקבלת תסקיר מעצר בעניינו בהינתן העובדה כי הדיונים בהליך העיקרי נקבעו החל מחודש מרץ 2016, דהיינו בחלוף תשעה חודשי המעצר שאחריהם נדרש אישורו של בית משפט זה להארכתו. בית המשפט המחוזי (השופט י' ליפשיץ) דחה את בקשת המשיב בקובעו כי סכסוך הדמים המתואר בכתב האישום אשר הביא לרציחתם של שלושה אנשים ולמקרי אלימות נוספים, מלמד כי מדובר במקרה בו חלופת מעצר לא תסכון ואין טעם להזמין תסקיר שירות מבחן. בית המשפט ציין עם זאת כי לא התעלם מהטענה בדבר המועד שנקבע לתחילת שמיעת הראיות בהליך העיקרי, אך ציין כי מדובר בנתון אחד מתוך כלל השיקולים שיש לקחת בחשבון וכי הוא אינו יכול להביא כשלעצמו לשחרור או אף לשקילת שחרור במקרה דנן. במקביל הוגש כתב אישום נגד אייל ואחמד ובמשפטם המתנהל בנפרד ממשפטו של המשיב (תפ"ח 29738-05-15), החלה שמיעת ההוכחות בחודש דצמבר 2015 (ארבעה מועדים מלאים) וכן נשמעו בו הוכחות במהלך חודש פברואר 2016. השניים נעצרו אף הם עד תום ההליכים ומעצרם הוארך בהסכמה בתשעים ימים (ר' ההחלטה מיום 10.2.2016).

 

  1. הקראת כתב האישום הנוגע למשיב קויימה עוד ביום 20.5.2015 וביום 15.7.2015 נקבעו שישה מועדים לשמיעת הוכחות במהלך חודש מרץ 2016 בין השעות 09:00 ל-12:30. בדיון נוסף שהתקיים ביום 30.11.2015 טען המשיב כי טרם קיבל את התמלולים של האזנות הסתר וכן חלק מההודעות וכי בכוונתו להגיש עתירה להסרת חיסיון. עם זאת ביקש המשיב להקדים את שמיעת ההוכחות למועדים מוקדמים יותר. בית המשפט דחה בקשה זו של המשיב בציינו כי ההרכב השומע את התיק "אינו מקיים דיונים בחודשים ינואר ופברואר 2016". כמו כן בוטל ביום 31.12.2015 אחד ממועדי ההוכחות שנקבעו לחודש מרץ 2016, בשל אילוצי בית המשפט.

 

  1. תשעת החודשים לשהותו של המשיב במעצר נקפו ביום 17.2.2016 ומכאן הבקשה דנן להאריך את מעצרו בתשעים ימים נוספים.

 

           לטענת המדינה מסוכנותו של המשיב גבוהה ונלמדת מהעבירות בהן הוא מואשם ומסכסוך הדמים המתמשך בין שני המחנות הניצים במשפחות המשיב והמנוח. בנוסף טוענת המדינה כי קיים חשש מובנה לשיבוש מהלכי משפט מצד המשיב, למצער בדרך של השפעה על עדים, וכן חשש להימלטותו. עוד נטען כי לחובת המשיב הרשעות קודמות בעבירות של הפרעה לשוטר, איומים ותקיפה הגורמת חבלה, בגינן נדון המשיב, בין היתר, למאסר של חודשיים. אשר לקצב התקדמות ההליך טוענת המדינה כי הוא "אמנם אינו מיטבי", אך בשים לב למסוכנות הנשקפת מן המשיב ובשים לב לכך שהקשיים בהתקדמות ההליך אינם נובעים מהתנהלות המדינה, מן הדין להורות על המשך מעצרו.

 

  1. המשיב מתנגד לבקשה. לטענת המשיב קצב התקדמות ההליך רחוק מלהניח את הדעת בהינתן העובדה כי תחילת שמיעת ההוכחות נקבעה כעשרה חודשים לאחר הגשת כתב האישום ובעוד המשיב נתון במעצר מזה תשעה חודשים. כמו כן ציין המשיב כי חמשת מועדי ההוכחות שנקבעו בחודש מרץ 2016 הם לחצאי ימים בלבד ולטענתו אלה בוודאי לא יספיקו אף לא לשמיעת פרשת התביעה נוכח מורכבות העניין וריבוי עדי התביעה (55 עדים) ועדי ההגנה (שישה לפחות).

 

  1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות במקרה דנן על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב על מנת לבחון אפשרויות של חלופת מעצר וכן מעצר בפיקוח אלקטרוני.

 

           סעיף 61(א) לחוק המעצרים קובע כי נאשם שלאחר הגשת כתב האישום נגדו היה נתון במעצר, בשל אותו כתב אישום, לתקופה של תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין - ישוחרר מן המעצר. חריג לכלל זה נקבע בסעיף 62 לחוק המעצרים, המקנה לשופט בית משפט העליון סמכות להפעיל שיקול דעת ולהורות מעת לעת על הארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים ועד לסיום ההליך. בהתוותו את אמות המידה על-פיהן יש לבחון בקשות להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, קבע בית משפט זה כי יש לערוך איזון בין שלום הציבור ובין חזקת החפות של הנאשם וזכותו לחירות וכי השיקולים העיקריים שיש ליתן עליהם את הדעת בהקשר זה הם קצב התקדמות ההליך העיקרי, מסוכנותו של הנאשם והחשש מפני שיבוש הליכי משפט (ראו, למשל, בש"פ 6311/11 ‏מדינת ישראל נ' אלקינייב, פסקה 24 (13.9.2011)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ