אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"מ 3993/15 - י"ג

בש"מ 3993/15 - י"ג

תאריך פרסום : 22/01/2017 | גרסת הדפסה
בש"ם
בית המשפט העליון ירושלים
3993-15
22/01/2017
בפני הרשם:
גלעד לובינסקי זיו

- נגד -
המבקש:
Yu Zhongwang
המשיבים:
1. משרד הפנים - יחידת הטיפול במבקשי מקלט
2. ראש רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול

החלטה

  

  1. לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב יפו מיום 10.7.2013 (עת"מ 29036-03-13). בפסק הדין נדחתה על הסף עתירת המבקש, אזרח סין, לביטול החלטת המשיבים מיום 22.3.2012 שלא להכיר בו כפליט ולהעניק לו מקלט מדיני בישראל (להלן: פסק הדין). המשיבה מתנגדת לבקשת הארכה. 

 

  1. עיון בפסק הדין מעלה כי עתירת המבקש נדחתה בשל מספר נימוקים עיקריים: ראשית, חוסר ניקיון כפיים, בין היתר לאור העובדה שהמבקש הגיש את הבקשה למקלט מדיני רק כשש שנים לאחר כניסתו לישראל. שנית, העובדה שהעתירה הוגשה בשיהוי, כשנה לאחר מתן החלטת המשיבים וכחצי שנה לאחר התכתובת האחרונה בין המבקש למשיבים, וזאת חרף העובדה שהמבקש היה מיוצג לאורך כל הדרך. שלישית, העובדה שעל פני הדברים לא עלה בידי המבקש להצביע על סכנת חיים במולדתו. בין היתר הביע בית המשפט תמיהה לגבי טענת המבקש כי הצטרף לתרגול בשיטת ה"פאלון גונג" רק בשנת 2007, בסמוך לפקיעת אשרת השהייה שלו בישראל; כמו גם לגבי העובדה שהמבקש לא ציין את עובדת היותו מתרגל כאמור במסגרת הדיון שהתקיים בבית הדין למשמורת בחודש יולי 2008 ובעתירה מינהלית קודמת אותה הגיש בחודש אוגוסט 2008.

 

  1. בבקשת הארכה, אשר הוגשה ביום 8.6.2015, נטען כי האיחור בהגשת הערעור נגרם בשל כך שהמבקש לא הצליח לגייס די כסף על מנת לשכור עורך דין, וכי "רק עתה הצליח המבקש לחסוך 4000 ש"ח, הסכום אותו נדרש לשלם לצורך תחילת ההלכים המשפטיים" (סעיף 7 לבקשה). המבקש הוסיף וציין כי תחת הגשת ערעור על פסק הדין פעל לשם הסדרת העברתו למדינה שלישית באמצעות נציבות האו"ם לפליטים ובדרכים אחרות, ואולם מאמצים אלה לא נשאו פרי. בבקשת הארכה מודה המבקש כי "שהה בישראל תקופה ארוכה שלא כדין, תוך עשיית דין עצמי, וכי הבקשה ... מוגשת בשיהוי ניכר" (סעיף 8 לבקשה). אף על פי כן, הוא סבור כי נוכח ההסברים אשר ניתנו על ידו, כמו גם מהות ההליך וסיכוייו הלכאוריים - יש מקום למתן ארכה להגשת הערעור.

 

  1. תגובת המשיבים לבקשה הוגשה אך ביום 27.11.2016, וזאת לאחר בקשות ארכה חוזרות ונשנות. מן התגובה עולה כי המשיבים מתנגדים למתן הארכה המבוקשת. לטענתם, לא מתקיים בענייננו "טעם מיוחד" להארכת מועד. לעניין זה מדגישים המשיבים, בין היתר, את הזמן הרב אשר חלף ממועד מתן פסק הדין ועד להגשת בקשת הארכה; ואת חוסר ניקיון כפיו של המבקש, כך לשיטתם, נוכח העובדה שבמשך תקופה זו המשיך לשהות ואף לעבוד שלא כדין בישראל. עוד טוענים המשיבים, כי הסברו של המבקש לעניין היעדר יכולת כלכלית לממן ייצוג משפטי אינו עולה בקנה אחד עם הנתונים אשר נמסרו על ידו באשר להיקף השתכרותו בתקופה הרלוונטית. למען שלמות התמונה אציין, כי ביום 4.1.2017 הוריתי על קבלה לרישום של תשובה מטעם המבקש לתגובה האמורה מטעם המשיבים.

 

  1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים על רקע אמות המידה החלות בכגון דא, הגעתי לכלל מסקנה כי הבקשה אינה מקימה "טעם מיוחד" למתן הארכה המבוקשת ולפיכך דינה להידחות.

 

  1. כידוע, פרק הזמן להגשת ערעור בזכות על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים הוא שלושים ימים (תקנה 33(א) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). נקודת המוצא היא כי בעל דין נדרש להקפיד ולעמוד במועדים הקבועים בדין להגשת הליכים ערעוריים. לעניין זה נקבע כי "הקפדה על המועדים הסטטוטוריים תורמת להגשמת המטרות של יעילות, ודאות וסופיות ההליך. היא מבטיחה שוויון בין בעלי-הדין, הכפופים כולם לסדרי דין זהים. אכן, הקפדה על לוחות הזמנים שהתוו בדין הכרחית היא לשם ניהול מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה, כמו-גם לשם הבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי-הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם" (ע"א 3832/10 מיטרני נ' מחלוף, פיסקה 24 (10.8.2010)). בית המשפט מוסמך אמנם להאריך את המועד להגשת הליכים כאמור, אולם זאת רק בהתקיים "טעמים מיוחדים" לכך (תקנה 38 לתקנות האמורות). שאלת קיומו של "טעם מיוחד" נבחנת בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה ולאיזון הראוי בין השיקולים השונים (למשל, בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013); בש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המיסים (14.3.2011)). לעניין זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את משך האיחור, הטעמים העומדים בבסיסו, מהות ההליך אשר מתבקשת ארכה להגשתו וסיכוייו הלכאוריים. יצוין, כי כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו יהיה בכך, דרך כלל, משום שיקול שלא להיעתר לבקשת הארכה (למשל, רע"א 10436/07 ציון נ' בנק הפועלים, פיסקה 10 (28.4.2008)).

 

  1. במקרה שלפניי חלפו כמעט שנתיים ימים ממועד המצאת פסק הדין לידי המבקש (29.7.2013, כעולה מהרישא של הבקשה) ועד למועד הגשת הבקשה להארכת מועד (8.6.2015, כאמור לעיל). מדובר באיחור ניכר וממושך ביותר המהווה נימוק כבד משקל לתמיכה בדחיית בקשת הארכה. כך, שכן שלאחר חלוף תקופה כה ממושכת יש ליתן משקל נכבד וממשי לעיקרון הסופיות ולאינטרס הציבורי בדבר ניהול יעיל ותקין של המשאבים השיפוטיים. אכן, יש צדק בטענת המבקש - אשר הועלתה בגדר התשובה לתגובה - כי משך הזמן אשר חלף מרגע הגשת בקשת הארכה ועד להגשת תגובת המשיבים לה עולה במידה ניכרת על הסביר בנסיבות העניין. ואולם יש לזכור שהארכות הרבות אשר ניתנו למשיבים להגשת תגובה היו על דעת המבקש ובהסכמתו, ואיני סבור כי המבקש יכול להסתמך עליהן כנימוק עצמאי לקבלת ארכה להגשת הערעור.

 

  1. איני מקל ראש בקשיים הייחודיים שבוודאי ניצבים לפני המבקש בהיותו נתין זר הנעדר מעמד בישראל. אף על פי כן, דומני כי ההסבר אשר ניתן על ידי המבקש - חוסר מסוגלות כלכלית למימון ייצוג - אינו יכול להצדיק, ולוּ בקירוב, איחור של קרוב לשנתיים ימים בהגשת הערעור. ודוק: מבקשת הארכה עולה כי במהלך 18 החודשים שלאחר מתן פסק הדין עבד המבקש בבניין והשתכר כ- 8,000-7,000 ש"ח בחודש (סעיף 5 לבקשה). נוכח נתון זה, ונוכח הפירוט הנוסף אשר ניתן בבקשה לגבי היקף הוצאותיו של המבקש בתקופה זו, אין בידי לקבל את טענת המבקש כי לא יכול היה לגייס את הסכום הראשוני הדרוש להגשת ערעור, העומד לדבריו על 4,000 ₪ בלבד.

 

           זאת אף זאת: המבקש לא הבהיר אילו מאמצים עשה על מנת להסדיר את ייצוגו המשפטי, לרבות באמצעות עמותות וקליניקות משפטיות מתאימות. טענת המבקש לפיה לא עלה בידו להסדיר ייצוג משפטי פרו-בונו "בשל העומס הכבד על ארגוני זכויות האדם" הועלתה באופן סתמי ולקוני, ולא ניתן להבין ממנה האם נערכו פניות לגופים כאמור. לא למותר לציין כי המבקש היה מיוצג בבית המשפט לעניינים מינהליים, וממילא יכול היה להסתייע בבאת כוחו לצורך קבלת הפניות מתאימות לגופים אשר יוכלו לייצגו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ