בשרי נ' יפת

החלטה

1.בפני בקשה דחופה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד ובקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול החלטה זו;

2.במסגרת בקשתו עתר התובע לביטול החלטת בית המשפט מיום 10.12.13 אשר בהתאם לה נמחקה תביעתו ונפסקו לחובתו הוצאות וזאת עקב היעדרותו מישיבת הוכחות ועקב העובדה שלא פעל בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 14.11.13. עוד עתר התובע להארכת מועד להגשת בקשה זו.

לשיטת התובע עקב משבר בעסקיו כמו גם משבר אישי בחייו האישיים (הליך גירושין) נמנע ממנו מלהתייצב לישיבת ההוכחות הקבועה כמו גם לפעול בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 14.11.13.

3.לאחר עיון בבקשה אני מורה על דחייתה אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד וזאת מן הטעמים הבאים על משקלם המצטבר -

4.התיק נשוא בקשה זו עניינו בתביעת שכר טרחה אשר הגיש התובע -עו"ד - כנגד הנתבעת. בתיק התקיימה ישיבה בבקשת הרשות להגן וכן ישיבה מקדמית, כבר ביום 25.4.13 נקבע התיק במעמד הצדדים לשמיעת הוכחות ליום א' 17.11.2013. לא למותר לציין כי התובע היה מיוצג לאורך כל ההליך על ידי ב"כ מטעמו.

5.ביום ד' 13.11.2013 ובסמוך למועד הדיון הגיש ב"כ התובע בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון מאחר שהתובע שוהה בחו"ל.

עוד באותו היום ניתנה החלטת בית המשפט לפיה –

"יובהר כי בית המשפט נערך לישיבה ושריין לצרכה משבצת שיפוטית יקרה.

הישיבה נקבעה במעמד הצדדים וב"כ כך שככל שלא קיימת מניעה מיוחדת על הצדדים להיערך בהתאם ולהתייצב לישיבה הקבועה.

עוד יוער כי הבקשה אינה מוגשת בהתאם לנוהל בית המשפט העליון לא כוללת אסמכתאות או הבהרות בגינן נדרש התובע, עו"ד במקצועו, לצאת את הארץ במועד הישיבה הקבועה.

הבקשה – באופן בשבו הוגשה – נדחית."

(להלן: "החלטה מיום 13.11.13 ")

6.למחרת היום הוגשה מטעם התובע ובאמצעות בא כוחו "הודעה" אשר קטע נבחר ממנה יובא להלן:

"...בשורה התחתונה התובע נמצא בחו"ל ולא יהיה בדיון הקבוע...התובע שוהה בחו"ל מיום 20.10.2013..".

עוד באותה הודעה נכתב כי הנתבעת נתנה הסכמתה לבקשתה זו.

יצוין כי חרף העובדה שכבר בשלב זה הודיע התובע כי אין בכוונתו לפעול בהתאם להחלטת בית המשפט ובדעתו להיעדר מישיבת ההוכחות הקבועה - לא ניתן פסק דין כנגד התובע אלא ניתנה לו האפשרות הסבירה לתקן מחדלו. וראו החלטת בית המשפט כדלקמן –

"1. התובע מצא לנכון להעמיד את בית המשפט ואת הצד שכנגד בפני עובדה מוגמרת.

2. חומרה מיוחדת יש ליחס לעובדה כי התובע נעדר מהארץ כבר מיום 20.10.2013 ובכל זאת בקשתו הוגשה רק ביום 13.11.2013 מה שמנע את האפשרות למזער את הנזק של אובדן משבצת שיפוטית יקרה – תוך קביעת דיון חלופי במועד זה.

3. יש לזכור כי זמנו של בית המשפט הינו משאב ציבורי, על כל המשתמע מכך.