אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בשיר (עציר) נ' מדינת ישראל

בשיר (עציר) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 18/06/2013 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
50675-05-13
10/06/2013
בפני השופט:
רענן בן-יוסף

- נגד -
התובע:
אלטייב בשיר (עציר) – הובא
הנתבע:
מדינת ישראל על-ידי ב"כ עו"ד סיון יצחקוב-יוספי

החלטה

1.ערר לפי סעיף 53 לחסד"פ [סמכויות אכיפה-מעצרים] התשנ"ו – 1996 (להלן: "חסד"פ מעצרים") על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו [כב' השופטת מ. בן-ארי] אשר הורה ביום 13.05.13 על מעצרו של העורר עד תום ההליכים במשפטו.

2.נגד העורר הוגש כתב אישום, על-פיו, ביום 30.04.13 בסמוך לשעה 11:30, באזור התחנה המרכזית הישנה בת"א, תקף תקיפה חבלנית בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") את המתלונן אלראזק באכר דיאז.

התקיפה הייתה בהכאה של המתלונן באמצעות בקבוק זכוכית שנופץ על ראשו ובנוסף אח"כ פגיעה באמצעות שבר זכוכית בבטנו – תקיפות שגרמו למתלונן חבלות של ממש.

3.בד בבד עם כתב האישום הוגשה נגד העורר בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים לפי סעיף 21 לחסד"פ מעצרים.

4.בהחלטתו בבקשה קבע בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת העורר, כי נשקפת ממנו מסוכנות וכי קיים חשש להימלטות מן הדין ולכן אין להסתפק בערבויות שיבטיחו את התייצבותו בלבד ולכן, כאמור, עצר את העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

5.את הראיות לכאורה מצא בית משפט קמא בעדויותיו של המתלונן, אשר נקב בשמו המפורש של העורר כמי שתקפו, וציין כי הוא מכירו זה מכבר. בנוסף לעדותו קיימת בתיק גם עדותו של עד ראייה לאירוע, העד פייסל אדם שאמר בעדותו כי המשטרה עצרה את התוקף אותו זיהה בהליך זיהוי בתחנת המשטרה. בנוסף לכך, העורר עצמו התבטא באמרתו באומרו בראשית הודאה "יכול שעשיתי ויכול שלא עשיתי" (מסמך 4 גיליון 2 ש' 11).

6.נאמר בבש"פ 3732/13 ואיל אסדי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, מיום 04.06.13) כי:

"...כידוע, יש לבחון "תמונה כוללת באשר לפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה, כלומר, אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם" (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 148-149 (1996), מפי הנשיא ברק), ועוד יש לבחון, "אם מכלול הראיות שבתיק הוא כזה, שההרשעה או הזיכוי הם אך פונקציה של מידת האמון שהשופט בהליך הפלילי העיקרי ייתן להם, כי אז קיים סיכוי סביר להוכחת האשמה" (שם, עמ' 149)...".

7.הנני מסכים כי במבט על ניתן לקבוע כי לעדות המתלונן והעד פייסל יש משקל ראייתי לכאורי ניכר, אך אינני מסכים עם קביעת בית משפט קמא שטענת הסנגור כי קיים כרסום של ממש בראיות, אין בה ממש.

8.הקושי נעוץ במסמך שכנראה לא הוצג לפני בית משפט קמא, אך הוצג בפניי על-פי דרישתי. הפרפראזות שנמסרו להגנה על מידע מודיעיני משתי ידיעות שנמסרו למשטרה. על זהות מוסר הידיעות הוטל חיסיון של השר לביטחון הפנים. על-פי המידע שבאחד מדו"חות המודיעין, הדוקר של המתלונן הוא אדם בשם מוחמד שהיה בעת הדקירה לבוש חולצה לבנה. על-פי הדו"ח האחר, הדוקר היה מוחמד המוכר כמשתמש בסמים מסוג קריסטל והלה היה לבוש חולצה לבנה עם פסים.

אין ספק שמוסר המידע הוא עד הגנה פוטנציאלי מהותי, ובנסיבות, הטלת חיסיון על זהותו, ספק אם תעמוד במבחן.

9.עיון בדו"ח המעצר (מסמך ג' בתיק החקירה) מלמד שעסקינן בדו"ח מבולבל ומוזר האומר באמצעיתו כי החשוד הוא אטייב אל פאדל, מס' דרכון 0135439B, אך בסיפא לו נאמר שהחשוד הוא קאטר מוחמד, מס' דרכון 00179392P. הזה הוא מוחמד מהדו"חות המודיעיניים?

10.הזיהוי הספונטני שנעשה על-ידי העד מתואר על-ידו בעדותו בשורה קצרה, אך על נסיבותיו, נוכחות אנשים אחרים במקום, מספרם – דמיונם לעורר, היות העורר אזוק, אם לא ועוד בכיוצ"ב – אין משום מה דו"ח של שוטר – ומשקלו של זיהוי זה בטל בשישים.

11.מהעורר ומהקרבן נלקחו דוגמאות דם לבדיקת ד.נ.א – תוצאות הבדיקה אינן בתיק החקירה ולא נדע מתי יהיו לאור העובדה שבדו"ח הלווי לשליחת המוצגים למעבדה הביולוגית מיום 01.05.13 נכתב משום בה, שהטיפול בתיק זה אינו בהול.

12.מסמך ו' בתיק החקירה הינו דו"ח של אחד השוטרים שהגיעו ראשונים לזירת האירוע בסמוך לשעה 12:28 ביום 30.04.13.

השוטר רס"מ משה אייל כותב בדו"ח שלו שעיכב עד בשם מוחמד פאסול (אפשר שהוא מוחמד מדו"חות המידע?) שעוכב לתחנה – על מכנסיו כתמי דם, עסקינן, קרוב לוודאי, בעֵד פייסל אדם, שמשום מה לא נשאל מה פשר כתמי הדם על מכנסיו, הוא עצמו באמרתו (מסמך 2) אינו מספר שהיה במגע עם המתלונן.

13.טענת הסנגור כי עולה באופן ברור למדי מדברי העד פייסל שהתוקף נעצר בזירה, יש בה ממש, ואם כך הדבר אזי מתעוררת השאלה האם העורר הוא התוקף?

14.בנסיבות אלו הנני סבור כי חל כרסום של ממש בראיות התביעה, שאמנם אינו מבטל קיומן של ראיות לכאורה לחלוטין, אך מטיל על קיומן צל כבד.

15.צדק בית משפט קמא בקבעו קיומן של עילות מעצר וכן קיימות מכח סעיפים 21(א)(1)(א) ו-21(א)(1)(ג)(4) לחסד"פ מעצרים. קיים אף קושי בנסיבות, באיתור חלופה, בהינתן היותו של העורר חסר כתובת ברורה, בהינתן כי בעבר הותלה מחמת אי-איתור כתב אישום אחר שהוגש נגדו, אך למרות אלו הנני סבור שיש לנסות לאתר חלופת מעצר בעניינו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ