אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בשיר ואח' נ' מתאים לי חנויות (1997) בע"מ ואח'

בשיר ואח' נ' מתאים לי חנויות (1997) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 05/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
63940-10-13
27/11/2013
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן

- נגד -
התובע:
1. שהירה בשיר
2. באסם בשיר

הנתבע:
1. מתאים לי חנויות (1997) בע"מ
2. בנק מרכנתיל דיסקונט סחנין 17687
3. בנק מרכנתיל דיסקונט נתניה 17647
4. בנק לאומי נתניה סניף עסקים צורן 10717- ניתן פסק דין

החלטה

1.המבקשים עותרים לסעד בדמות צו מניעה זמני האוסר על המשיבים לממש ערבות בנקאית על סך 80,000 ₪ שניתנה להבטחת חובות, התחייבויות ו/או אשראים של חברת מתאים לי חנויות (1997) בע"מ ח.פ 512450727 (להלן: "החברה"), במסגרת התקשרותה של המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") עם החברה, כזכיינית המפעילה חנויות ביגוד על שם החברה.

2.בבקשתם עתרו המבקשים לקבלת סעד גם כנגד המשיב 4, כמוטב לערבות בנקאית נוספת שנחתמה על ידם (ערבות בנקאית אוטונומית על סך 45,000 ₪). בדיון מיום 11.11.2013 הסכים ב"כ המבקשים על מחיקת הבקשה והתביעה כנגד בנק לאומי, משטרם הוגשה בקשה למימוש הערבות. באותו מעמד ניתן פסק דין המורה על מחיקת התביעה והבקשה כנגד בנק לאומי (המשיב 4) בלבד.

3.טענותיהם העיקריות של המבקשים בבקשתם נסבו על כך שההוראה למימוש הערבות ניתנה חרף ועל אף הסכמות שהושגו בינם לבין החברה לביטול הסכם הזיכיון והערבויות הבנקאיות שניתנו על-פיו. במסגרת זו טענו המבקשים להעדר כל חובות ו/או חיובים כלפי החברה, להפרת חובות חוזיות מצדה ולניסיונה להתעשר על חשבונם שלא כדין. עוד לטענתם, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם.

4.החברה לא הגישה כל תגובה מטעמה ואף לא התייצבה לדיון שנקבע.

5.המשיב 3 בתגובה, התנגד לעיכוב מימוש הערבות הבנקאית בטענה, כי מדובר בהוראה בלתי חוזרת להבטחת חובות והתחייבויות החברה כלפיו, ולא להבטחת התחייבויות המבקשים לחברה. מדובר בהוראה אוטונומית לחלוטין אשר אינה קשורה בשום אופן ליחסים שבין המבקשים לחברה או להסכם שנחתם ביניהם. ההוראה הופקדה לבקשת הבנק ולהבטחת האשראי בחשבונה של החברה. מוטב ההוראה הבלתי חוזרת הנו המשיב 3, ובהתאם מימוש הערבות הבנקאית נתבקש על ידו ולא על ידי החברה. המשיב 3 טוען לזכותו למימוש ההוראה וההתחייבות ללא כל עיכוב או דיחוי ומבלי שיהא על הבנק לבסס דרישתו. למעלה מן הצורך, הבהיר כי החברה נקלעה לקשיים כלכליים ולמצוקה תזרימית והחלה לחרוג באופן ניכר ממסגרות האשראי שהוקצו לה, כעילה למימוש הערבות.

6.במהלך הדיון, ולנוכח תגובת המשיב 3, טענו לראשונה המבקשים, לאי מקצועיות השירות שקיבלו המבקשים מבנק דיסקונט, כך ובעוד שהציגו את המטרה עבורה מיועדת הערבות, הוחתמו על טופס המכיל קשיים בניסוח, אשר גם פקיד הבנק אינו מצליח להבין משמעותו. לטענתם, החתמתם כערבים להבטחת כלל חובות ו/או האשראים שנטלה החברה, מנוגד לכל היגיון ומבלי שהוסבר להם על מה הם חותמים כלל. לטענתם הם הוטעו על ידי פקיד הבנק. המשיב 3 טוען, כי מדובר בטענות שלא הועלו בבקשה ומכאן כי הן מהוות הרחבת חזית אסורה.

דיון

7.הערבות הבנקאית האוטונומית היא בטוחה בעלת מאפיינים מיוחדים, הנהנת ממעמד של עצמאות, ובהתאם מקנה למוטב הערבות זכות להיפרע הימנה, עם התקיים התנאים הנקובים בכתב הערבות ללא תלות בעסקת היסוד. בד בבד, כפופה הערבות הבנקאית ל"עיקרון ההתאמה" ולפיו תנאי למימוש הערבות הינו קיומם הדווקני והמלא של תנאיה, כפי שהנם מופיעים בכתב הערבות עצמו, ובכפוף לכך שהדרישה למימוש התקבלה בעת שהערבות בתוקף. עיקרון ההתאמה למעשה מטרתו להגן על החייב בעסקת היסוד (על מאפייניה של הערבות הבנקאית האוטונומית ר' למשל ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין 1988 נגד י.ש.מ.פ חברה קבלנית לבנין בע"מ (פורסם בנבו, 25.2.2004); ע"א 11123/03 ט.ש.ת חברה קבלנית לבנין בע"מ נגד מדינת ישראל- משרד הבינוי והשיכון (2.10.2005) (להלן: "הלכת ט.ש.ת"); רע"א 2078/02 מוניטין עתונות בע"מ נגד עו"ד רונן מטרי ואח' (פורסם בנבו, 18.7.02) (להלן: "פס"ד מוניטין עתונות"); אברהם וינרוט ערבות בנקאית 151-149 (מהדורה שניה מורחבת, תש"ע- 2010)].

8.הפסיקה הכירה בשני חריגים בלבד לעקרון עצמאותה של הערבות הבנקאית האוטונומית, וקבעה כי יש להשתמש בהם במשורה בלבד. החריג האחד- חריג המרמה, המתקיים רק ככל שבוצעה תרמית חמורה מצד המוטב (ר' למשל ע"א 5717/91 מליבו ישראל בע"מ נגד אז-דז טרום (1973) בע"מ (בפירוק) פד נ(2) 685) החריג השני- חריג הנסיבות המיוחדות המתקיים רק במצב של התנהגות חמורה מצד הנערב אף אם אינה מגיעה לכדי מרמה. במסגרת זו אין די בקיום מחלוקות חוזיות בין הצדדים לעסקת היסוד אלא יש להצביע על אי הגינות בולטת בקיום החוזה; התנהגות שרירותית של הנערב בבואו לדרוש את חילוט הערבות או התנהגות המונעת משיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות [ר' למשל רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נגד ארז תעשיות בנייה בע"מ פד מח (1) 450; כן ר' הלכת ט.ש.ת ופס"ד מוניטין עתונות הנ"ל].

9.עיון במסמך המכונה "ערבות בנקאית" בפי הצדדים בהליך זה, מעלה כי למעשה הנו "התחייבות והוראה בלתי חוזרת עם דרישה לתשלום". מוטב ההוראה והבנק הערב הינם למעשה שני סניפים שונים של אותו בנק ("דיסקונט"), והמבקשים הם החייבים על-פי ההוראה. אם כן כלל לא קיימת רלוונטיות לטענות במישור היחסים שבין המבקשים לחברה. כאמור, עסקינן בערבות בנקאית אוטונומית הנהנית מעיקרון העצמאות וביכולתו של החייב להיפרע הימנה בלא לא לקיים התדיינות משפטית סביב עסקת היסוד כתנאי למימושה.

10.כבר נפסק, כי גם טענה של עשיית עושר ולא במשפט אינה מהווה עילה לעיכוב מימושה של הערבות הבנקאית האוטונומית שכן בגדרי עילה זו, צומחת זכות להשבה (הלכה ט.ש.ת הנ"ל).

11.יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי עדויותיהם של מר חוסיין עבדאללה, פקיד במחלקה העסקית של בנק דיסקונט (סניף סחנין), הפקיד שהחתים את המבקשים על הערבות הבנקאית (להלן: "מר עבדאללה"), המצטרפת לעדותו של מר אורי כהן, סגן מנהל בנק דיסקונט (סניף נתניה), הסניף השולח את נוסח ההתחייבות לחתימת המבקשים (להלן: "מר כהן") נחה דעתי, כי קיימות ראיות לכאורה לכך כי החתמת המבקשים על הערבות הבנקאית מושא המחלוקת נעשתה לכאורה תוך הפרת חובות הזהירות שחב בנק דיסקונט כלפי המבקשים- שהנם לקוחותיו- הערבים לו, במידה ובאופן המעלים ספקות ממשים האם אינם עולים לכדי אי הגינות כלפיהם והתנהגות חמורה המשכללת את חריג הנסיבות המיוחדות בגינו יינתן צו מניעה זמני עד להכרעה בתביעה העיקרית.

12.מסקנה זו מבוססת על עדותו של מר עבדאללה, כי "הוא הגיע לסניף וביקש ערבות בנקאית עבור מתאים לי. שאלתי אם יש נוסח מיוחד או לא, אז הוא דיבר עם מתאים לי, אמרו לו שיש טופס- התחייבות מוכנה בסניף נתניה. דיברתי עם הסניף ושלחו לי את הנוסח" (עמ' 3, ש' 25-27 לפר', הדגשה לא במקור). עדות זו מצטרפת לעדותו של מר אורי כהן, סגן מנהל סניף נתניה (להלן: "מר כהן"), כי "אנחנו הוצאנו את הנוסח" (עמ' 6, ש' 6 לפר') ומנשאל "למה נשלח הנוסח הזה?" השיב, "במסגרת האשראי שנתנו לחב' מתאים לי התבקשו בטחונות ובין השאר ערבויות בנקאיות" (ש' 8, שם). זאת על אף שלגבי המבקשים דכאן העיד כי "ידענו שהם זכיינים" (ש' 13, שם). גם מעדותו של מר עבדאללה, פקיד במחלקה העסקית אצל המשיב 2- הפקיד שהחתים את המבקשים על כתב הערבות עלה, כי הוא ידע שהמבקשים הם זכיינים של החברה (עמ' 4, ש' 1-5 לפר').

13.משנשאל מר כהן "ברגע שמתקבלת הוראה בבנק אתם בודקים את מקור ההוראה, מכוח מה היא הגיעה?" הוא השיב "במקרה הזה לא היינו צריכים לבדוק את זה. ביקשנו במסגרת האשראי שניתן לחברה, הלקוח חתם על תוכניות שהיו לו בבנק מכוחה" (עמ' 6, ש' 9-11 לפר') גם בהמשך העיד "לא. אני לא צריך להכנס להסכם כי בסה"כ ביקשתי בטוחה והמציאה בטוחה וכן הלקוח הזה חתם על בטחונות והסניף אישר" (עמ' 6, ש' 15-16 לפר').

14.מעדותו של מר עבדאללה עלה, כי הוא כלל לא מבין פשר המסמך עליו הוחתמו המבקשים "(מעיין בערבות הבנקאית) מה שאני מבין שזה באסם וסמירה מתחייבים ערבים ב-80,000 ₪ עבור מתאים לי. המשמעות היא שבשיר באסם משלם למתאים לי" (עמ' 4, ש' 11-12 לפר', הדגשה לא במקור). לאור הסברו זה מתעורר ספק מהותי האם הבין על מה הוחתם הלקוח, ופשיטא כי פשר ההתחייבות לא הוסברה ללקוח בהתאם. הבנק, כנהנה, החתים את המבקשים- לקוחותיו- כערבים לו ע"פ ערבות בנקאית אוטונומית לחובות, התחייבויות ו/או אשראים שניטלו על ידי חברת מתאים לי- בהיותם זכיינים בלבד ומבלי לעיין בהסכם הזיכיון כלל. עוד הוא פעל לעשות כן מבלי שהוסברה למבקשים מהות הערבות כלל.

15.ודוק. חובת הבנק כלפי לקוחו היא חובה שמקורה בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א-1981 האוסר בין היתר על תאגיד בנקאי לעשות דבר העלול להטעות את לקוחו בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח- ובכלל זה ביחס למהות ולטיב השירות. הפסיקה החילה את החובות מכוחו של חוק הבנקאות גם כלפי ערבים מכוחם של דיני החוזים הכלליים (ר' למשל ע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד פרופ' צבי ציגלר, פ"ד מט(1) 369).

16.בענייננו, דווקא לאור הדואליות ביחסים בין הבנק למבקשים- כלקוחותיו מחד, וכמי שערבים לו מאידך, כאשר הבנק הוא הנהנה במקרה זה, הרי שחובת הזהירות החלה עליו כפולה ומכופלת, ובהתקיים ראיות לכאורה להפרת חובת הזהירות המוטלת עליו, העולה לכדי אי הגינות של ממש ולשכלל בענייננו חריג הנסיבות המיוחדות שבגינו יעוכב מימוש הערבות.

17.לנוכח התקיימותו של חריג הנסיבות המיוחדות וקיומן של ראיות לכאורה להפרת חובות הזהירות שחב הבנק כלפי לקוחו- הערב לו, ברקע להחתמה על מסמך ערבות מוטעה לכאורה, הפרת חובת זהירות העולה לכדי אי הגינות בפרט משהנהנה הוא הבנק עצמו, מוצאת אני להורות על מתן צו מניעה זמני. מה גם שמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים אשר אי מתן הצו הזמני עשוי למוטטם כלכלית (כפי שהעיד המבקש, עמ' 8, ש' 17 לפר') מה שאין כן לגבי המשיבים.

18.לסיום יוער, כי אמנם צודק ב"כ המשיב 3, כי טענות המבקשים לעניין הטעיה וחוסר מקצועיות כלל לא הועלו בבקשתם, כי אם לראשונה במהלך הדיון בין הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ