אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בשארה נ' ארצות הברית של אמריקה

בשארה נ' ארצות הברית של אמריקה

תאריך פרסום : 28/04/2013 | גרסת הדפסה
תע"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
1854-09
18/04/2013
בפני השופט:
אייל אברהמי

- נגד -
התובע:
חורי בשארה
הנתבע:
ארצות הברית של אמריקה

החלטה

1.התובע עבד בקונסוליה האמריקאית בירושלים כעובד של ארצות הברית של אמריקה, (להלן: הנתבעת). התובע עבד כאחראי רכבים מחודש אפריל 2006 עד לפיטוריו בחודש מרץ 2009. בתביעתו תבע מספר רכיבים ובין היתר שלושה רכיבים עליהם נדון להלן: פיצויי הלנה וכן פיצוי על עצם הפיטורים כמו גם נזק נפשי – עגמת נפש (להלן: שלושת הרכיבים). הרכיבים הנותרים הם חופשה ודמי הבראה. התובע הודיע בדיון מיום 5.1.12 כי ככל שלא יודיע אחרת בפרק הזמן שנקצב, הרי שהוא מסכים שרכיבי התביעה של חופשה והבראה יימחקו. התובע לא הודיע אחרת, ולפיכך רכיבים אלו נמחקו מכתב התביעה כמבוקש.

2.הנתבעת טענה כי בהיותה ריבון זר עומדת לה חסינות מפני שלושת הרכיבים הנ"ל וזאת בין היתר בשים לב למשפט הבינלאומי המנהגי, לאמנות הבין לאומיות אליהן הצטרפה מדינת ישראל ובפרט זו משנת 2004 וכן לאור האמור בחוק חסינות מדינות זרות תשס"ט – 2008 (להלן: "חוק החסינות"). עוד טענה הנתבעת כי התובע – לאחר שנמצא שהורשע בגין זיוף – איבד את האישור הביטחוני הנדרש לעבוד בתפקיד בו שימש, ועל כן ממילא לא יכולה הייתה להמשיך להעסיקו. בכל אופן השיקולים שנשקלו היו מקצועיים וביטחוניים ואין זה מתפקידו וסמכותו של בית הדין, לבחון שיקולים אלה, של ריבון זר. מה גם, שהריבון הזר הצביע באופן ספציפי על כך שהשיקולים נשקלו על ידי הגורם הבכיר ביותר, שהינו הקונסול והמופקדים על הביטחון בקונסוליה. ההחלטה על פיטוריו של התובע נתקבלה בכובד ראש לאחר שנשקלו כל השיקולים ונערך לו שימוע. ההחלטה על פיטוריו הינה אפוא אקט שלטוני של מדינה זרה וקיימת לה חסינות מביקורת שיפוטית של בית הדין.

עוד טענה הנתבעת כי התביעה שבגין נזק נפשי הינה תביעת נזיקין וזו צריכה להיבחן על פי סעיף 5 לחוק החסינות. סעיף 5 לחוק מדבר על עוולה שבשלה נגרם נזק לגוף ואילו הנזק הנפשי שנגרם לתובע אינו בגדר נזקי גוף.

3.ב"כ התובע הפנה אף הוא למשפט הבינלאומי המנהגי ותאר את היקף החסינות על פי המשפט ההסכמי ובפרט זה שנוצר משנת 2004, לאחר אימוצה של האמנה הבינלאומית בדבר חסינות מדינות זרות, שעיגנה את המשפט המנהגי שהיה קיים קודם לכן. לטעמו, יש להבחין בין פעולה שלטונית אשר בעקבותיה בוטל ההיתר הביטחוני לבין מקרה בו אופי וטיב הפעולה הינם בתחום הפרטי. בכל אופן, ההתקשרות עם התובע הייתה כאחראי רכבים. התקשרות זו הינה חלק מהפעילות שהינה בעלת אופי וטיב התקשרות פרטית-סטנדרטית בהתאם לתנאי התקשרות מקובלים. לא מדובר בתפקיד בעל אופי שלטוני. בכל אופן, לנוכח הוראות חוק החסינות, יש לדחות את טענת החסינות הואיל והעניין נכנס לגדר סעיף 4 לחוק.

4.בהתאם להחלטה מיום 20.7.11 ולנוכח טענת הנתבעת בעניין החסינות קיימנו דיון ביום 5.1.12, בו נשמעו ראיות וטיעונים, כאשר אלה הושלמו על ידי ב"כ הצדדים בסיכומים בכתב. (סיכומי תשובה הוגשו ביום 15.10.12). לאחר קבלת הסיכומים ועל יסוד הראיות והטענות שנשמעו נכתוב לקמן הכרעתנו.

הכרעה

5.ב"כ הצדדים הפנו לפסיקה בין היתר של בית דין זה של כב' השופט גולדברג כמו גם של כב' השופטת מאירי. אציין כי פסקי דין אלה התייחסו למצב הדברים שהיה קודם לכניסתו של חוק החסינות לתוקף, כאשר שם מדובר היה בפיטורים שקדמו לכניסתו של החוק לתוקף. במקרה דנן, הפיטורים של התובע היו כאמור לאחר כניסתו של החוק וזה חולש על הדברים.

6.הסעיף הרלבנטי הינו סעיף 4 לחוק החסינות שעניינו חוזה עבודה ובו נקבע כך:

"(א) למדינה זרה לא תהא חסינות מפני סמכות שיפוט בתביעה של עובד או של מועמד לעבודה שמתקיימים בה כל אלה:

(1) עילת התביעה היא בסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה לפי כל דין;

(2) עניינה של התביעה בעבודה שכולה או חלקה נעשתה או אמורה להיעשות בישראל;

(3) בעת שקמה עילת התביעה היה העובד או המועמד לעבודה אזרח ישראלי או מי שמקום מגוריו הרגיל הוא בישראל או באזור; לעניין זה, "אזור" כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח 1967...".

7.שלושה תנאים קבועים אפוא בסעיף 4 (א) לחוק. שלושת התנאים האמורים מתמלאים בתובע. עבודתו של התובע נעשתה בישראל, התובע הוא אזרח ותושב ישראל ועילת התביעה היא בסמכותו של בית הדין האזורי לעבודה. כיוון שכך, לא עומדת לנתבעת חסינות ביחס לשלושת הרכיבים הנ"ל. נמשיך ונבהיר את הדברים.

8.הרכיבים הנתבעים על ידי התובע שלושתם הינם רכיבים שנתונים לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. מדובר ברכיבים שחלקם קוגנטיים כמו פיצויי הלנה וחלקם הוכרו כחלק מסמכותו של בית הדין בהתאם לדין הקיים, כך לגבי פיצוי על פיטורים שלא כדין וכך גם פיצוי בגין עוגמת נפש בשל התנהלות במסגרת יחסי עבודה.

בעניין הרכיב שבו נתבעו 50,000 ₪ בגין נזק נפשי מובהר בזה כי ככל שמדובר בתביעת נזיקין, הרי שזו כלל אינה בסמכות בית הדין. להבנתנו, הכוונה הנה פיצוי בגין עוגמת נפש, ואין מדובר בפיצוי נזיקי כפי שטען ב"כ הנתבעת וממילא אין נזקקים אנו לסעיף 5 לחוק החסינות. ככל שמדובר בתביעת נזיקין, הרי שזו צריכה להיבחן בנפרד בבית המשפט המוסמך, ולא בבית הדין לעבודה. בעניין האחרון – יבהיר ב"כ התובע האם תביעתו הנה לפיצוי בגין עוגמת נפש, או שמא מדובר בתביעת נזיקין. הבהרה כאמור תימסר תוך 14 יום. כל האמור בענין זה הינו בהנחה שמדובר בפיצוי בגין עוגמת נפש.

9.נעיר כי בעניין פיצויי הלנה נכתב על ידי כב' השופט גולדברג בפסק הדין החלקי בע"ב 1145/07 עזאם קיק נ' מדינת ארה"ב (ניתן ביום 6.9.10) כי אלה הינם בעלי אופי עונשי. השופטת המאירי, בהחלטתה בבש"א 3655/06 ממשלת ארצות הברית נ' אירינה שייקוביץ (ניתן ביום 17.9.06), הגיעה למסקנה הפוכה ולפיה פיצויי הלנה אינם פיצוי עונשי, אלא חלק בלתי נפרד מחקיקת המגן הכוללת, ואין לנתבעת חסינות בתביעה לפיצוי הלנה. עמדה זו אומצה גם על ידי כב' השופטת הדס יהלום בהחלטה בתיק סע 4373-02-11 ויקטור קסם נ' ממשלת ארה"ב (ניתן ביום 24.12.12). עמדה דומה הביעה גם כב' הנשיאה פרוז'ינין בפסק הדין תע"א 3763/09 איתמר כהן נ' ממשלת ארצות הברית (ניתן ביום 17.4.12). אף אנו מצטרפים לעמדה האחרונה ולפיה פיצויי הלנה הינם סעד אזרחי ומהווים פיצוי בגין נזק שנגרם לעובד בשל אי תשלום פיצויי פיטורים במועד. מדובר בזכות שנקבעה בחוק הגנת השכר והיא מתייחסת להלנת פיצויי פיטורים כמו גם להלנת שכר. אין מדובר בפיצוי מהתחום העונשי-פלילי ואין מדובר בהטלת עונש של מדינה אחת כלפי רעותה, כי אם בפיצוי מהמשפט האזרחי הרגיל.

10.נדגיש כי במשפט הישראלי הפנימי, לחוק החסינות עדיפות על פני המשפט הבינלאומי המנהגי או המשפט הבינלאומי ההסכמי. שני האחרונים יכולים לשמש כנר לרגלינו בבואנו לפרש את הוראות חוק החסינות. יחד עם זאת, בעת התנגשות, ככל שיש כזו, בין הוראות המשפט הבינלאומי לבין חוק החסינות, הרי שזה האחרון גובר במשפט הישראלי הפנימי.

סוף דבר

11.טענת החסינות שהועלתה על ידי הנתבעת נדחית אפוא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ