אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 9186/12 מדינת ישראל נ' ביטון מכלוף

בש"פ 9186/12 מדינת ישראל נ' ביטון מכלוף

תאריך פרסום : 07/01/2013 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
9186-12
30/12/2013
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד י' הירשברג
הנתבע:
ביטון מכלוף
החלטה

           בקשה שלישית להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים נוספים.

1.        נגד המשיב הוגש ביום 20.11.11 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המייחס לו, בין היתר, שורה ארוכה של עבירות מע"מ, עבירות של סחיטה באיומים, ועבירות מירמה בנסיבות מחמירות (תימצות של עבירות אלו הובא בבש"פ 6842/12 מדינת ישראל נ' ביטון (לא פורסמה, 27.9.12), להלן: החלטת כב' השופט  זילברטל). בקצרה אומר כי כתב האישום מייחס למשיב ולנאשמים נוספים התנהלות עבריינית נרחבת ומתוחכמת, אשר מטרתה היא הונאת רשויות המס על מנת לקבל סכומי כסף ניכרים שלא כדין. על פי הנטען, המשיב, יחד עם נאשמים נוספים, הנפיק חשבוניות פיקטיביות בסכום העולה על מאתיים מיליון ש"ח, ופעל לקבל במירמה מהמדינה סך של 1,424,800 ש"ח. במסגרת פעילות עבריינית זאת, כך נטען בכתב האישום, איים המשיב לפגוע בשני אנשים ובמשפחותיהם בשני אירועים נפרדים, וזאת על מנת להמשיך בקידום תכניותיו העברייניות.

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המשיבה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. לאחר מספר דיונים אשר התמשכו על פני מספר חודשים, ולנוכח הסכמת בא כוחו של המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ולעילת מעצר - הורה בית המשפט המחוזי ביום 9.7.12 לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

3.        ביום 13.8.12, בסמוך לחלוף תשעה חודשים מהמועד בו נעצר המשיב, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים יום נוספים. כב' השופט א' רובינשטיין, אשר דן בבקשה, האריך בהסכמת הצדדים את מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים בלבד - מהטעם שבפרק הזמן שהתבקש להאריך את מעצרו (תשעים יום) נקבעה ישיבת הוכחות אחת בלבד, וזאת בתוך מסגרת ארבעים וחמישה הימים הראשונים, מה שלא הצדיק ליתן הארכה בת תשעים ימים (בש"פ 6081/12 מדינת ישראל נ' ביטון, לא פורסמה, 15.8.12).

4.        ביום 19.9.12 הגישה המבקשת בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים. כב' השופט צ' זילברטל מצא בהחלטתו מיום 27.9.12 כי קצב שמיעת התיק העיקרי בעניינו של המשיב הוא איטי ביותר. אולם, בהתחשב בכך שמעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בוצע בהסכמתו זמן לא רב לפני כן (ביום 9.7.12, כזכור), הרי שניתן להניח שקיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת האמור בכתב האישום, וכן קיימת עילת מעצר, אך לא הוצגה על ידי המשיב חלופת מעצר ראויה. כמו כן עמד בית המשפט בהחלטתו על עברו המכביד של המשיב הכולל עבירות אלימות ועבירות החזקת נשק. על כן, ובהתחשב בכך שחלק ניכר מחלוף הזמן נבע מהתנהלות המשיב, הורה בית המשפט על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים בציינו כי יש לצפות שבית המשפט המחוזי יקבע לוח זמנים לבירור כתב האישום בתוך תקופה זו.

5.        בבקשה שלפניי שבה המבקשת על טענותיה לפיהן עילות המעצר עליהן הסתמך בית המשפט בהחלטתו לעצור את המשיב עד תום ההליכים עודן מתקיימות ומצדיקות את המשך מעצרו בתשעים ימים נוספים. עילות אלו כוללות חשש ממשי שהמשיב יסכן את ביטחונו של אדם או את ביטחון הציבור, חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט או העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת, וחשש מפני התחמקות מהליכי שפיטה. לשיטת המבקשת, המסוכנות של המשיב נלמדת מההיקף והתחכום הרב שבעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, אשר הביאו לנזק גדול לקופת המדינה, ומעברו הפלילי המכביד. לבסוף, טוענת המבקשת כי את המעשים המיוחסים למשיב ניתן לבצע גם במסגרת תנאים של מעצר בית ויש בכך כדי לחזק את החשש מפני הסכנה הגלומה בשחרור המשיב לחלופת מעצר.

           באשר לקצב התקדמות ההליכים בתיק העיקרי צוין כי ההליכים התמשכו בגין בקשות חוזרות ונשנות מטעם המשיב, אשר כללו גם בקשות בדבר הסדרת ייצוגו. על כן סבורה המבקשת כי אין למשיב להלין אלא על עצמו. המבקשת מציינת כי לאחר ההחלטה האחרונה בבית משפט זה (מיום 27.9.12), התקיימו שלושה דיוני הוכחות בתיק העיקרי נגד המשיב. חמישה מועדי הוכחות נוספים נקבעו בחודשים ינואר-פברואר 2013. בנוסף, מדווחת המבקשת כי על רקע בקשת המשיב להשתחרר לחלופת מעצר, הורה בית המשפט המחוזי ביום 20.11.12 על הכנת תסקיר וקבע דיון בנושא ליום 30.12.12.

6.        בדיון שלפניי טען הסנגור שאין זה מוצדק לראות בו את הגורם העיקרי להתמשכות ההליכים בתיק. בא כוח המבקשת ביקש להגיש תעודת חיסיון אשר בירורה עשוי להאט משמעותית את קצב התנהלות התיק. מדובר בתיק הכולל 140 עדים ובו חומר רב והאזנות סתר. כמו כן הפנה הסנגור למקרים בהם בית משפט זה הורה על שחרור עצירים לחלופות מעצר בנסיבות דומות בשל הקצב האיטי של ניהול תיקם העיקרי. לפיכך, ביקש הסנגור להורות על מציאת חלופת מעצר ולשחרר את המשיב לחלופה זו.

7.        לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אמנם נכון שבתיק זה מתמשכים ההליכים באופן חריג, כפי שצוין בהחלטות הקודמות בעניינו של המשיב שניתנו בבית משפט זה (וראו בהחלטת כב' השופט זילברטל; ובבש"פ 6081/12 הנ"ל). אין ספק כי התמשכות הליכים משמעותית יכולה להוות שיקול מרכזי במכלול השיקולים העומדים בפני בית המשפט כאשר הוא מתבקש להאריך מעצרו של נאשם. ישנו קושי אמיתי בהחזקת המשיב משך זמן כה רב מבלי שההליכים בתיק העיקרי בעניינו מתקדמים באופן משביע רצון. לצד זאת, נראה שלאחרונה אכן מתבצעים מאמצים לשם קידום ההליכים בעניינו של המשיב. בתיק העיקרי כבר התקיימו מספר דיונים, וכן נקבעו חמישה דיונים לעת הקרובה. אם כך, יש יסוד לקוות שקצב שמיעת התיק אכן יעלה על הפסים הראויים. כמו כן יוזכר כי חלק מהאחריות להתמשכות ההליכים רובצת על כתפי המשיב עצמו (וראו פס' 7 להחלטת כב' השופט זילברטל).

8.        זאת ועוד, ומבלי לטעת מסמרות, נראה שבשלב זה נשקפת מהמשיב מסוכנות של ממש. מסוכנות זו עולה מחומרת העבירות המיוחסות לו בכתב האישום הכוללות עבירות אלימות ועבירות כלכליות מתוחכמות בהיקפים עצומים, ומעברו הפלילי המכביד של המשיב הכולל עבירות מרמה, שוד, החזקת נשק, איומים ותקיפה.

9.        לכך יש להוסיף כי אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר מתבררת בימים אלה בבית המשפט המחוזי. כזכור, בית המשפט המחוזי הורה על עריכת תסקיר בעניינו של המשיב על מנת לבחון אם קיימת חלופה שביכולתה להפיג את מסוכנתו של המשיב. משאלה הם פני הדברים, אינני רואה מקום להורות כעת על שחרורו של המשיב כאשר עניין חלופת המעצר עומד להתברר לגופו בבית המשפט המחוזי על בסיס מכלול הנתונים הרלוונטיים.

           הנה כי כן, משנמצא שקצב ההליכים בתיק הואץ, כי מהמשיב נשקפת מסוכנות של ממש וכי בקשתו להשתחרר לחלופת מעצר תלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי בימים אלו, סבורתני שיש מקום לקבל את בקשת המבקשת ולהאריך את מעצרו של המשיב. עם זאת, כאמור, בית המשפט המחוזי ידון באפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר על סמך התסקיר שיתקבל והתמונה שתתברר בפניו על פי שיקול דעתו.

           סיכומו של דבר, ובכפוף לאמור, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בתשעים ימים החל מיום 31.12.12 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 36058-11-11 בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏י"ז בטבת התשע"ג (‏30.12.2012).

                        ש ו פ ט ת

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ