אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ש 8639/14 זועבי עאטף נ' לשכת עורכי הדין בישראל

בר"ש 8639/14 זועבי עאטף נ' לשכת עורכי הדין בישראל

תאריך פרסום : 06/01/2015 | גרסת הדפסה
בר"ש
בית המשפט העליון
8639-14
06/01/2015
בפני כבוד השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
המבקש:
זועבי עאטף
עו"ד מחאמיד ח'אלד
המשיבה:
לשכת עורכי הדין בישראל
החלטה

א.             בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא מ' דרורי) בעמל"ע 22841-01-13 מיום 29.10.2014, שבגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי (עו"ד וואנו, עו"ד בר טוב ועו"ד הנדלסמן) בבד"א 145/11, מיום 2.12.2012. בפסק הדין דחה בית הדין המשמעתי הארצי ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי של מחוז צפון (עו"ד עדי זהב, עו"ד מוקטרן ועו"ד אג'א) בבד"מ 21/10 מיום 31.12.2010. עניינה של הפרשה – הרשעת המבקש באי העברת כספי פקדונות ללקוח וחומרת העונש שנגזר עליו.

 

ההליכים המשמעתיים

 

ב.             המבקש ייצג את המתלוננת בתביעה נגד מעבידה לשעבר. התביעה הסתיימה בהסדר פשרה שלפיו זכתה המתלוננת בסכום של 6,800 ש"ח. כשביקשה המתלוננת לקבל את הסכום האמור, טען תחילה המבקש כי המעביד טרם שילם את הסכום שנפסק נגדו בפסק הדין. ואולם, מבירור שערכה המתלוננת עלה, כי סמוך לאחר מתן פסק הדין הועברו הכספים מהמעביד לידיו של המבקש. בעקבות זאת הגישה המתלוננת תלונה, והמשיבה הגישה קובלנה נגד המבקש בעניין זה ביום 18.3.2010 - בד"מ 21/10. המבקש התייצב לדיון הראשון בקובלנה, כפר באישומים נגדו, וטען לזכות קיזוז לכספים שהמתלוננת חייבת לו בגין מתן שירותים משפטיים. המבקש טען גם כי לא קיבל עותקי התלונה והקובלנה. הקובלנה נקבעה לשמיעת הוכחות, אך המבקש נמנע מהתיצבות במועד שנקבע, ועדות המתלוננת נשמעה בהעדרו.

 

ג.              ביום 31.12.2010 הרשיע בית הדין המשמעתי המחוזי (עו"ד עדי זהב, עו"ד מוקטרן ועו"ד אג'א) את המבקש בביצוע עבירות משמעת של אי העברת כספי פקדונות ללקוח, לפי כלל 40 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. כמו כן, הורשע המבקש בעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין, לפי סעיפים 53 ו-61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, ובעבירה של אי מתן תשובה לתלונה במועד העבירה, בהתאם לכלל 2 לכללי האתיקה. ביום 17.5.2011 שילם המבקש את הכספים המגיעים למתלוננת, על ידי פרעון חובו בתיק ההוצאה לפועל שפתחה נגדו המתלוננת.

 

ד.             ביום 16.11.2011 נגזר עונשו של המבקש. בית הדין המשמעתי המחוזי הביא בחשבון את הרשעותיו הקודמות של המבקש, אשר מרביתן ככולן עניינן במעילה בכספי לקוחות, וגזר עליו עונש של השעיה בפועל למשך שלוש שנים, במצטבר לכל השעיה שריצה אותה עת. בית הדין המשמעתי קבע בדעת רוב (עו"ד עדי זהב ועו"ד אג'א), כי מדובר ב"עבירה נמשכת", ומשכך, אין מניעה להפעיל את עונש ההשעיה המותנה שנגזר על המבקש בעבר בבד"מ 34/08, בד"מ 35/08, בד"מ 36/08, בד"מ 42/08, בד"מ 43/08 ובבד"מ 44/08. נקבע כי שני עונשי ההשעיה יחפפו אחד את השני בצורה חלקית, כך שעל המבקש הוטל בסך הכול עונש השעיה של ארבע שנים. כן נגזר על המבקש עונש השעיה על תנאי של שנתיים למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שלא יורשע בעבירות בהן הורשע בבד"מ 21/10; עונש השעיה על תנאי של ששה חודשים למשך שנה, והתנאי הוא שלא יורשע בעבירה של אי מתן תשובה לתלונה במועד. המבקש נדרש לפצות את המתלוננת בסך 1,000 ש"ח, ואף הושתו עליו הוצאות לטובת ועדת האתיקה המחוזית של מחוז צפון בסך של 3,000 ש"ח.

 

           דעת מיעוט של חבר בית הדין עו"ד מוקטרן הייתה, כי יש לגזור על המבקש עונש מופחת של 10 חודשי השעיה בלבד, וכי לא היה מקום להפעיל את העונש המותנה, בשל כך שמדובר היה, לדעתו, בעבירה שהסתיימה, ולכן לא ניתן היה להחיל עליה את התנאי שנוצר לאחר סיומה. על גזר הדין הגיש המבקש ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי. במסגרת הערעור, טען המבקש כי לא היה מיוצג בטרם מתן הכרעת הדין בבית הדין המשמעתי המחוזי ולכן נפגעה זכותו להגנה ראויה. המבקש טען גם כי היה מקום להעדיף את דעתו של עו"ד מוקטרן לעניין העונש הראוי, וגם להתחשב בעובדה שהחזיר את הסכום למתלוננת.

 

ה.             ביום 2.12.2012 דחה בית הדין המשמעתי הארצי (עו"ד וואנו, עו"ד בר טוב ועו"ד הנדלסמן) את הערעור. בית הדין דחה את טענת המבקש שלפיה נגרם לו עיוות דין כיון שלא היה מיוצג בבית הדין המשמעתי המחוזי. בית הדין לא ראה מקום להקל בעונשו של המבקש, והוסיף כי נעשה עמו חסד בהקשר זה. על גזר הדין הגיש המבקש, באמצעות בא-כוחו, ערעור לבית המשפט המחוזי.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

 

ו.              ביום 29.10.2014 דחה בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא מ' דרורי) את ערעורו של המבקש (עמל"ע 22841-01-13). בית המשפט קבע כי אכן מדובר ב"עבירה נמשכת". לדברי בית המשפט, ההלכה בעניין זה ברורה: עבירת עיכוב כספי לקוח היא עבירה המתקיימת כל עוד לא הוחזרו כספי הלקוח, או כאשר הורשע עורך הדין בגין מחדלו לעשות כן. נקבע, כי במקרה דנן חדלה העבירה להתקיים רק ביום 31.12.2012, מועד בו הורשע המבקש, ולכן די היה בכך להפעיל את התנאי, ולהוסיף לעונש ההשעיה שנגזר על המבקש את עונש ההשעיה על תנאי שהושת עליו בעבר. בית המשפט הזכיר כי ההשעיה על תנאי הופעלה באופן חלקי בלבד משום שרק חציה הופעל במצטבר, וקבע שהמשיבה עשתה חסד עם המבקש בעניין זה, שכן לא עירערה על גזר הדין ולא דרשה שההשעיה על תנאי תהיה כולה במצטבר.

 

ז.              אשר לחומרת העונש קבע בית המשפט המחוזי כי עיון בהרשעותיו הקודמות של המבקש מעלה, כי נהג פעמים רבות להותיר אצלו כספים שקיבל מאת בעלי דינם של לקוחותיו, וכי הרושם העולה הוא שהמבקש נהג לעשות כן כאשר הזדמנות כזו נקרתה על דרכו: במקרים בהם הורשע, הגיע הכסף לידיו והוא "היה מנתק כל קשר עם הלקוח, ומתחמק מלספר לו אודות הכספים שהוא מחזיק" בהם. בית המשפט הוסיף כי חסד גדול מאוד עשה בית הדין המשמעתי המחוזי עם המבקש כשחפף את חלקו של עונש ההשעיה על תנאי לתקופת ההשעיה שנגזרה, בניגוד להלכה הפסוקה שלפיה יופעל התנאי במצטבר. בית המשפט הוסיף וקבע כי העבירה בה הורשע המבקש היא מן החמורות ביותר במדרג עבירות האתיקה. צוין עוד כי המבקש החזיר את הכסף למתלוננת יומיים לפני שהגיש את טיעוניו לעונש, וכיון שזו חובה בסיסית, אין בה כדי שימוש שיקול אוטומטי לקולה. בית המשפט קבע כי אינו מחמיר בענישת המבקש הן משום שלא הוגש ערעור על חומרת העונש והן משום שהמועד לסיום עונש ההשעיה קרוב. בנסיבות העניין, לא מצא בית המשפט לנכון לבחון מחדש את טענת המבקש בנוגע להרשעתו באי מתן תשובה לתלונה. הערעור נדחה איפוא, ועל המבקש הושתו הוצאות בסכום של 5,000 ש"ח.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ