אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ש 3790/16 דני זילברשלג נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בתל אביב

בר"ש 3790/16 דני זילברשלג נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בתל אביב

תאריך פרסום : 08/06/2016 | גרסת הדפסה
בר"ש
בית המשפט העליון ירושלים
3790-16
08/06/2016
בפני המשנה לנשיאה:
א' רובינשטיין

- נגד -
המערער:
דני זילברשלג
עו"ד אמנון פרום
המשיבה:
ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בתל אביב
החלטה

 

                                          

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט הבכיר א' כהן) בעמל"ע 62256-12-15 מיום 28.3.2016, שלפיו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (עו"ד יגאל טמיר - אב"ד, עו"ד יורם תובל ועו"ד אבידן רומנוב - חברים) בבד"א 79/15 ובבד"א 80/15, מיום 30.11.2015. בית הדין המשמעתי הארצי הטיל על המבקש עונש השעיה בפועל של 30 חודשים; בכך קיבל בחלקו את ערעורה של ועדת האתיקה על פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי בתל אביב-יפו (עו"ד גלעד ברמן - אב"ד, עו"ד גאולת רובין ועו"ד טל יקר - חברים) בבד"מ 56/12 מיום 16.7.2014; בית הדין המשמעתי המחוזי גזר על המבקש, ברוב דעות, עונש השעיה בפועל למשך ששה חודשים.  

 

ההליכים המשמעתיים

 

ב.        המבקש סיפק שירותים משפטיים שונים לפלוני (להלן הלקוח). בין היתר, ייצג את הלקוח בעסקה לרכישת חנות. הלקוח מסר למבקש בשנת 2000 כספים כדי שיחזיקם בנאמנות לצורך ביצוע תשלומים שנדרשו לשם השלמת העסקה. הלקוח הגיש תביעה כספית נגד המבקש, במסגרתה ביקש להשיב לו את כספי הנאמנות, וכן לפצותו בגין עגמת הנפש והטרחה שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלות המבקש (ת"א 1859/07). בית המשפט המחוזי (השופט נ' ישעיה) קבע כי המבקש מעכב את הכספים שמסר לו הלקוח, מבלי שהוכיח כי היתה לו זכות לקזז מהם סכומים שחייב לו הלקוח בגין שכר טרחה והוצאות שונות. לפיכך חויב המבקש לשלם ללקוח 109,323 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, וכן 20,000 ש"ח בצירוף מע"מ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך- דין. על פסק הדין הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה (ע"א 9574/09). בית המשפט העליון (השופטים א' חיות, ע' פוגלמן וי' עמית) פסק ביום 22.2.2011, על דרך הפשרה, כי המבקש ישלם ללקוח סך של 110,000 ש"ח, ובכך יסתיים הסכסוך בינו לבין הלקוח.

 

ג.        ביום 18.10.2012 הגישה ועדת האתיקה קובלנה נגד המבקש לבית הדין המשמעתי המחוזי בגין עיכוב כספי הפיקדון שמסר לו הלקוח. זאת, לאחר שהנהלת בתי המשפט העבירה לועדת האתיקה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הקובלנה הוגשה לאחר שהמבקש שילם ללקוח את הסכום שנפסק בבית המשפט העליון.

 

ד.        בית הדין המשמעתי המחוזי דחה את הטענה המקדמית שהעלה המבקש, שלפיה פסק הדין של בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי על הקביעות העובדתיות והמשפטיות שבו, באופן המקים השתק או מניעות מהגשת קובלנה. נפסק, כי בית המשפט העליון הכריע שהמבקש ישלם ללקוח סכום "המהוה הלכה למעשה את רובו הגדול של הסכום שנפסק" לטובת הלקוח בבית המשפט המחוזי. בכך, כנפסק, יש אמירה מפורשת של בית המשפט העליון המקבלת את טענות הלקוח בדבר זכותו לקבל לידיו את יתרת הכספים המוחזקים בנאמנות בידי המבקש. עוד נקבע כי פסק הדין של בית המשפט העליון אינו מעניק למבקש חסינות מן הדין המשמעתי החל עליו מכוח היותו עורך-דין.

 

ה.        בית הדין המשמעתי המחוזי קובע, כי הוכחו יסודות העבירה של שליחת יד בכספי פיקדון, באופן שהעביר את הנטל למבקש להוכיח כי לא עבר את העבירה. קביעה זו התבססה על מכתבים שכתב המבקש ללקוח (מוצגים נ/7 ו-נ/8). נאמר, כי משהודה המבקש בשנת 2000 שהוא מחזיק בידיו כספים השייכים ללקוח וכי הוא מעכב כספים אלה עד להסדרת ההתחשבנות הכספית ביניהם, עבר הנטל למבקש להוכיח כי עיכב את הכספים בהתאם להוראות סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן החוק), והוא לא עמד בו. בית הדין המשמעתי המחוזי קיבל בהקשר זה את גרסת הלקוח, שלפיה דרש בכתב מן המבקש להשיב את הכספים שהוחזקו בידיו בנאמנות, וכי משסירב זה להשיבם, נאלץ הלקוח ליטול משכנתה כדי לשלם את התמורה לבעלי החנות. בית הדין המשמעתי המחוזי ציין שניכר היה במבקש כי עובדות אלה היו מוכרות לו היטב, וכי לא היה מופתע לשמען. בית הדין מצא אישוש נוסף לקיומה של דרישה בכתב מצדו של הלקוח – בחליפת מכתבים בינו לבין המבקש, אשר הוזכרה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי; אף במהלך החקירה הנגדית של הלקוח, ציין המבקש באחת משאלותיו כי היה מודע לדרישתו של הלקוח להשיב את כספי הפיקדון.

 

ו.        לפיכך, קבע בית הדין המשמעתי המחוזי כי המבקש לא פעל בהתאם להוראות סעיף 88 לחוק, שכן היה עליו להגיש תביעה כספית נגד הלקוח בתוך שלושה חודשים מן המועד שבו דרש הלקוח בכתב את השבת הכספים לידיו. כן נקבע, כי מאחר שהכספים היו מיועדים להבטחת תשלומים המגיעים למוכרי החנות, לא היה המבקש רשאי לעכבם מעיקרא. בנוסף, נפסק כי אין רלבנטיות לעובדה שהלקוח המתין שבע שנים מאז הודיע לו המבקש על כוונתו לעכב בידיו את הכספים ועד שהגיש תביעה להשבתם. בית הדין דחה את טענת המבקש שלפיה יש לו זכות קיזוז על פי ייפויי הכוח והסכמי שכר הטרחה עליהם חתם הלקוח; צוין כי המבקש לא הציג כל ראיה המעידה שהכספים הופקדו בחשבון נאמנות נפרד או בחשבון פקדונות כללי, כמתחייב על פי דין, וקבע כי לכך "משמעות מרחיקת לכת" להוכחה כי המבקש שלח יד בכספי הפיקדון של הלקוח.

 

ז.        על יסוד האמור הורשע המבקש בעבירות של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, לפי כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן כללי האתיקה) ולפי סעיפים 54 ו-61(2) לחוק; עיכוב ושליחת יד בכספי פקדונות שלא כדין, לפי כלל 40 לכללי האתיקה וסעיף 61(2) לחוק; מעשה הפוגע בכבוד מקצוע עריכת הדין, לפי סעיפים 53 ו-61(1) לחוק; והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, לפי סעיף 61(3) לחוק.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ