אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר שלום נ' קשאני ואח'

בר שלום נ' קשאני ואח'

תאריך פרסום : 08/04/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
34804-03-12
03/04/2013
בפני השופט:
סיגל אלבו

- נגד -
התובע:
לאה מור יוסף קשאני
הנתבע:
1. מרים בר שלום
2. שמעון קשאני

החלטה

המשיבה 1 (להלן: "התובעת") הגיש כנגד המבקשת והמשיב 2 תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בגין הלוואה אשר לטענתה נתנה לתובעים ביום 21.6.05.

ביום 1.1.13 ניתן כנגד המבקשת פסק דין בהעדר הגנה, לאחר שהמבקשת לא הגישה בקשת רשות להתגונן. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה שהגיש ב"כ המשיב, החתום על ידי המבקשת, ועל-פיו הומצא כתב התביעה למבקשת ביום 3.7.12.

המבקשת עותרת לביטולו של פסק הדין. בתצהיר התומך בבקשה טוענת המבקשת, כי לכתב התביעה אשר הומצא לידיה לא צורפה הזמנה לדין ועל כן לא ידעה כי עליה להגיש בקשת רשות להתגונן בתוך 30 יום מיום המצאת כתב התביעה. כן טוענת המבקשת, כי נודע לה על מתן פסק הדין נגדה רק ביום 4.3.13 עת הומצאה לה אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל.

עוד טוענת המבקשת, כי יש לה סיכויי הגנה טובים בפני התביעה. לטענתה, אינה מכירה את התובעת ומעולם לא ביקשה ולא קיבלה ממנה הלוואה. מכתב התביעה עולה לכאורה כי התובעת העבירה סכום כסף לחשבון הבנק של המבקשת ובעלה, ואולם המבקשת טוענת כי היא ובעלה פרודים מזה תקופה ארוכה ואין כל קשר ביניהם. המבקשת אף אינה מבצעת פעילות כלשהי בחשבון הבנק אליו הועברו הכספים, וזאת לנוכח היחסים העכורים בינה לבי בעלה. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי התובעת מעולם לא פנתה אליה בדרישה להשבת הכספים וכתב התביעה הוגש בשיהוי ניכר.

התובעת מתנגדת לבקשה. התובעת טוענת כי אין מחלוקת כי המבקשת קיבלה את כתב התביעה, אך לא עשתה דבר. לטענת התובעת, עם קבלת כתב התביעה, היה על המבקשת לפנות לייעוץ משפטי, כפי שנהגה עת קיבלה את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל. עוד טוענת התובעת, כי טענות ההגנה שהעלתה המבקשת הן טענות בעלמא.

לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומאטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).

מכאן, שיש לבחון תחילה האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקשת. הכלל הוא כי פסק דין, שניתן בהעדר הגנה, יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין ובית המשפט בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי אכן המסירה בוצעה כדין. במצב דברים זה, מוטל הנטל על הנתבע לשכנע בדבר אמיתות טענתו כי לא הוזמן כדין, ולא ידע על דבר ההליכים כנגדו (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, עמ' 36; ורע"א 1645/03 יפעת עמידן (שנייצר) נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

בענייננו, אין מחלוקת שכתב התביעה נמסר למבקשת, אלא שהמבקשת טוענת כי לאצורפה לו הזמנה לדין ועל כן לא ידעה כי עליה להגיש בקשת רשות להתגונן בפני התביעה. התבעת מכחישה טענה זו וטוענת כי כתב התביעה נמסר למבקשת בצירוף הזמנה לדין. בנסיבות אלה, אני סבורה כי המבקשת לא עמדה בנטל לסתירת החזקה בדבר תקינותו של הליך ההמצאה ועל כן, אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

ואולם אין במסקנה זו כדי לסתום את הגולל על הבקשה, שכן כאמור יש לבחון האם יש מקום לביטול פסק הדין משיקולי בית המשפט. בעניין זה על בית-המשפט ליתן דעתו לשני שיקולים: הראשון - מה היתה הסיבה לאי ההתייצבות לדיון (או לאי הגשת כתב ההגנה) והאם היה הדבר נעוץ בזלזול בבית המשפט; "צירוף נסיבות אומלל"; אי הבנה; הסח הדעת או רשלנות (ראו ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, פיסקה 15 לפסק דינו של השופט דנציגר ([פורסם בנבו], 2.2.2009)).  השני – ולו נודעת חשיבות רבה יותר – מהם סיכויי ההגנה (או התביעה – לפי המקרה) של מבקש הביטול (ראו ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431, 438 (1983) (להלן: עניין אפל)) שכן אם לא תצמח למבקש תועלת מן הביטול אין כל טעם להורות כן רק על מנת שלאחר קיום הדיון בתיק במעמד הצדדים ושמיעת המבקש יצא תחת ידו של בית המשפט אותו פסק-הדין עצמו (ראו י' זוסמן סדר הדין האזרחי 738 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995). ואולם מבקש הביטול אינו נדרש להוכיח באותו שלב כי עומדת לו הגנה איתנה ודי בכך שיוכיח קיומה של הגנה לכאורית (ראו: עניין אפל, שם; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 373 (מהדורה עשירית, תשס"ט)).

המבקשת טוענת כאמור כי לא ידעה כי עליה להגיש בקשת רשות להתגונן בתוך 30 יום. בנסיבות אלה, כאשר המבקשת נעדרת השכלה משפטית, הרי שלא ניתן לומר שהתנהגותה גובלת בזלזול בבית המשפט ועל כן מחדלה של המבקשת ניתן לתיקון על ידי פסיקת הוצאות לטובת התובעת.

שנית, וזו הנקודה המרכזית, הרי שהמבקשת הציגה סיכויי הגנה ראויים בפני התביעה. כך, המבקשת טוענת כי לא קיבלה את ההלוואה נשוא התביעה מידי התובעת וכי התובעת מעולם לא פנתה אליה בדרישה להחזר הלוואה.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת וכן ליתן למבקשת רשות להתגונן בפני התביעה, תוך חיוב המבקשת בהוצאות, בשל מחדלה באי הגשת בקשת רשות להתגונן, בסכום של 1,000 ₪, וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

המבקשת תפקיד את ההוצאות בקופת בית המשפט בתוך 30 יום. לא יופקד סכום ההוצאות, תידחה הבקשה לביטול פסק דין.

לאחר תשלום ההוצאות ולנוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר, ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראת תקנה 214ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.

הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ג, 03 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ