בר פסגות בנין ופיתוח בע"מ ואח' נ' יוסי ואח'

החלטה

1.לפני שלוש בקשות שעניינן הפקדת ערובה לתשלום הוצאות.

האחת, הוגשה ביום 6.8.13 ע"י נתבעים 4-19 (להלן:"מבקשים 4-19") לחייב את התובעת (להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה לכל הפחות, בגובה 5% מסך התובענה להבטחת הוצאותיהם, לפי הסמכות הקבועה בסעיף 353 א לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן:"חוק החברות"). כן מבוקש לעכב את ההליכים עד מתן הערובה.

השניה, הוגשה ביום 29.8.13 ע"י נתבע 3 (להלן: "מבקש 3") לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה לכל הפחות, בגובה 5% מסך התובענה לתשלום הוצאותיו, לפי הסמכות הקבועה בסעיף 353 א לחוק החברות.

השלישית, הוגשה ביום 3.9.13 ע"י נתבעים 1-2 (להלן: "מבקשים 1-2") לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהם, לפי הסמכות הקבועה בסעיף 353 א לחוק החברות.

עסקינן בתביעה ע"ס 3,160,817 ₪.

2.תמצית טענות מבקשים 4-19:

א.סיכויי ההליך קלושים מאוד. מדובר בתביעה שדינה דחייה על הסף בשל מעשה בית דין, לאור הצהרות המשיבה ומבקשים 4-19 בפני ביהמ"ש וכן חתימתם ביום 8.8.12 על הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פס"ד בביהמ"ש השלום בת"א. הסכם הפשרה מקים מניעות כלפי מי מהצדדים מלטעון טענות בגין נזקים כספיים אשר נגרמו למי מהם מכוח ההסכם ביניהם.

ב.נסיבות העניין ובכלל זה ריבוי הנתבעים בתובענה מהווה משקל רב בחיוב המשיבה בהפקדת ערובה ראויה להבטחת הוצאות כל אחד מהם.

3.תמצית טענות מבקש 3:

א.מצבה הכלכלי של המשיבה רעוע למדיי באופן המחייב הבטחת יכולתו של מבקש 3 לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתו מקום בו תידחה התביעה.

עיון בדוחותיה הכספיים של המשיבה לשנת 2011 מלמד שמצבה הכלכלי של המשיבה אינו מן המשופרים. נכון לסוף שנת 2011 מצבה הכלכלי של המשיבה היה רע ובהיעדר נתונים אחרים בדבר ההכנסות שצמחו לה במהלך השנים 2012- 2013, די בכך לצורך חיובה בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות מבקש 3 במידה והתובענה תידחה.

כמו כן, המשיבה הינה חברה בע"מ שכל מניותיה מוחזקות ע"י בעל מניות אחד, שהוא גם מנהלה ועל כן, ככל שהמשיבה תחויב בתשלום הוצאות במסגרת התובענה, יוכל בעל המניות היחיד להעביר כהרף עין כל נכס של המשיבה לצדדים שלישיים, באופן שיסכל את אפשרות מבקש 3 להיפרע מהמשיבה.

ב.הסיכון שמקום בו יפסקו לטובת מבקש 3 הוצאות במסגרת הדיון בתובענה לא יוכל מבקש 3 להיפרע מהמשיבה גדול במיוחד, נוכח העובדה שהתובענה הוגשה כנגד 18 נתבעים נוספים, המיוצגים ע"י עורכי דין שונים.

ג.אין נסיבות המצדיקות לחרוג מהכלל לפיו יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות מבקש 3. ההיפך הוא נכון, סיכוייה האפסיים של התביעה מצדיקים אף להגדיל את סכום הערובה.

4.תמצית טענות מבקשים 1-2:

א.על התובעת להוכיח, כי יהיה באפשרותה לשלם את הוצאות הנתבעים, ככל שתפסיד בדין.

מהאמור בכתב התביעה ניתן ללמוד כי מזה שנים המשיבה אינה מבצעת עבודות. אם אכן כך, הרי אין למשיבה כל הכנסות.

כמו כן, כעולה מהבקשה שהוגשה ע"י מבקש 3, מצבה הכספי של המשיבה רעוע ומבקשים 1-2 מצטרפים לכל הטיעונים העובדתיים שהועלו בבקשה מטעם מבקש 3.