אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ע 60765-09-14 ז' נ' המוסד לביטוח לאומי

בר"ע 60765-09-14 ז' נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 01/04/2015 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
60765-09-14
04/11/2014
בפני השופטת:
רונית רוזנפלד

- נגד -
המבקש:
ג.ז.
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
החלטה

 

 

השופטת רונית רוזנפלד

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; בל' 36859-04-14). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 24.3.14 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי אין לשנות את דרגת הנכות שנקבעה למבקש בגין התקפים אפילפטיים, בשיעור 10%. לפיכך, הותירה הוועדה את דרגת הנכות היציבה המשוקללת שנקבעה למבקש בשיעור 78%, בתחולה מיום 1.1.12. בבקשתו טוען המבקש כי הוועדה נתנה את החלטתה מבלי לזמנו לפניה ולא נימקה את החלטתה לאור המסמכים הרפואיים בתיקו, ומשכך, לא מילאה אחר הוראות פסק דין מחזיר שניתן בעניינו.

 

2.ביום 20.1.14 ניתן פסק דין על יסוד הסכמת המוסד לביטוח לאומי, לפיו, הוחזר עניינו של המבקש לוועדה הרפואית, "על מנת שתעמוד על נושא תדירות התקפי האפילפסיה מהם סובל המערער, תעיין בסיכום הביקור אצל ד"ר נג'אר יוסף מיום 31/3/12 ותקבע לאחר דיון בכל האמור האם יש באלה כדי לשנות את החלטתה" (בל' 44743-07-13).

 

3.ביום 24.3.14 התכנסה הוועדה בעניינו של המבקש, וקבעה כדלקמן:

"בהמשך לועדות קודמות מ-12/12/11, 20/2/12, 3/6/13, הוועדה עיינה בפסק הדין מ-20.1.14. הוועדה עיינה באישורי הנוירולוג ד"ר נג'אר יוסף לרבות מ-31.3.12, הוועדה מבקשת לציין שהאישור ניתן כחודש ימים לאחר החלטת הוועדה על הענקת נכות בגין אפילפסיה בשיעור 10% בפעם הראשונה בחייו, קודם לכן נקבע כי אין נכות נוירולוגית.

למרות שתיאורי ההתקפים אינם מתאימים להתקפים אפילפטים כולל בדיקת EEG מ- 2010 שהיתה תקינה ועל סמך העובדה שהיו מאורעות של איבוד שתן לדברי אישתו והתרופות הנוגדות פירכוסים שמקבל הוועדה החליטה מחמת הספק להעניק לתובע 10% בגין אפילפסיה. באישור ד"ר נג'אר, צויין שיש ריבוי של התקפים מספר פעמים בחודש אך נכתב שהוסבר לו להעלות את מינון התרופות דבר שלא ביצע. בעת מתן האישור הרפואי על ידי ד"ר נג'אר צויין שהגיע עקב עצבנות יתר מצב של סטרס ולחץ נפשי קיבל טיפול הרגעתי אנטי דיכאוני קל אשר לדבריו עוזר לו. לציין שבמסמכים שעמדו בפני הוועדה על ידי ד"ר נג'אר לא צויין אף פעם תדירות גבוהה של התקפים ואף הוא מסכם שמדובר בארועים של אובדן הכרה עם חשד לאפילפסיה.

לציין שעל פי תיאור ההתקפים על ידי אישתו בעת הבדיקה הקלינית של הוועדה מ- 12.12.11 ציינה כי אין מדובר בהתקפי איבוד הכרה אלא עצבנות יתר עם רעד בידיים לפעמים בלילה ללא איבוד הכרה אך עם איבוד שתן.

לסיכום: הוועדה מתרשמת שלא קיימת עדות אובייקטיבית ברורה לריבוי התקפים אפילפטיים ועל כן אין מקום לשינוי אחוזי נכות בגין התקפים אפילפטים."

 

משכך קבעה הוועדה כי אין מקום לשנות את דרגת הנכות בשיעור 10% שנקבעה למבקש בגין התקפים אפילפטיים.

 

4.בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המחזיר. הוועדה התייחסה לתדירות ההתקפים מהם סובל המבקש והבהירה כי אין מדובר בהתקפי אפילפסיה מובהקים במובנם הרפואי, מאחר שהמבקש אינו מאבד את הכרתו בעת התקף. כמו כן התייחסה הוועדה כדבעי למסמך מאת ד"ר נג'אר בכל הקשור לתדירות ההתקפים, והבהירה כי אף הוא סיכם שמדובר באירועים של אבדן הכרה עם חשד לאפילפסיה, וכי המבקש נדרש ליטול מינון גבוה של תרופות דבר שלא בוצע על ידו. אשר לטענת המבקש כי היה על הוועדה לזמנו קבע בית הדין כי הוועדה לא נדרשה לעשות כן בפסק הדין המחזיר. נוכח זאת, לא מצא בית הדין האזורי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ודחה את הערעור.

 

5.בבקשתו טוען המבקש כי נוכח הוראות פסק הדין המחזיר, היה על הוועדה לזמנו לדיון לפניה כדי שיוכל להמציא אישורים רפואיים המלמדים על תדירות ההתקפים, וכן להתייחס למסמך ד"ר נג'אר. לאחר מכן, היה על הוועדה לדון בשאלה האם יש מקום לשנות מהחלטתה הקודמת. המבקש מבהיר, כי במסמכים הרפואיים הקודמים אין התייחסות לסוגיית תדירות ההתקפים, וכך גם לא ניתן ללמוד על תדירותם ממסמך ד"ר נג'אר. נוכח זאת, נדרש לזמן את המבקש לדיון לפני הוועדה על מנת שיציג אישורים עדכניים על כך. כמו כן, הוועדה קבעה כי אין עדות לתדירות גבוהה של התקפים, אך לשון סעיף ליקוי 30(1) שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 מאפשרת לקבוע דרגת נכות גם בגין התקפים מועטים. נוסף על כך, מציין המבקש כי הוועדה דנה בשאלה האם הוא סובל מאפילפסיה על אף שלא נדרשה לדון בכך, חזרה בה מקביעתה הקודמת וקבעה כי הוא סובל מחשד לאפילפסיה בלבד. בכך חרגה הוועדה מסמכותה. קביעת הוועדה כי המבקש נדרש ליטול מינון גבוה יותר של תרופות אינה יכולה להצדיק אי התייחסות לתדירויות התקפים, ומכל מקום, אין להעניש את המבקש על כך. לפיכך מבקש המבקש שעניינו יוחזר לוועדה בהרכב חדש.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ