אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ע 58535-05-16 שלג לבן (1986) בע"מ נ' תמר חלבי

בר"ע 58535-05-16 שלג לבן (1986) בע"מ נ' תמר חלבי

תאריך פרסום : 29/06/2016 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
58535-05-16
22/06/2016
בפני השופט:
רועי פוליאק

- נגד -
המבקשת:
שלג לבן (1986) בע"מ
עו"ד שלמה בכור
המשיבה:
תמר חלבי
עו"ד ד"ר בני אטלס
החלטה
 

 

השופט רועי פוליאק

 

1. בקשת רשות ערעור על פסק דין בהליך דיון מהיר שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת ד' דרורי; ד"מ 3016-01-15), לפיו חוייבה המבקשת לשלם למשיבה פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת ופדיון חופשה בסכום כולל של 26,834 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום עבודתה וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 3,000 ₪.

 

2. מפסק הדין מושא הערעור עולה, כי המשיבה הוצבה מטעמה של המבקשת כעובדת במטבח של בית החולים כרמל מיום 1.10.2009. ביום 24.9.2013 נערכה עם המשיבה שיחה בה הועלו טענות כנגד התנהלותה, לאחריה המשיכה המשיבה בעבודתה. ביום 6.10.2013 יצאה המשיבה לחופשת מחלה. הוסכם בין הצדדים, כי יום עבודתה האחרון בפועל היה ביום 13.10.2013 עם סיומה של חופשת המחלה. במהלכה של חופשת המחלה, נמסר למשיבה מכתב לפיו "הוחלט להעביר אותך לעבודה במטבח בית החולים רמב"ם באותם תנאים ובאותם שעות עבודה" והמשיבה הופנתה למפקחת בשם נינה "לתחילת העבודה".

 

3. בית הדין האזורי קיבל, לאחר שמיעת העדויות, את גירסתה העובדתית של המשיבה, לפיה המשיבה התייצבה בבית חולים רמב"ם אצל נינה, אשר מסרה לה כי אין עבודה במטבח אלא עבודות משק בלבד. עוד קבע בית הדין, בניגוד לעמדת המבקשת, כי עיקר עבודת המשיבה היה בחלוקת מזון בבית החולים כרמל. בית הדין הסתמך בקביעות אלה, בין היתר על העובדה לפיה המבקשת נמנעה מלהעיד את העדים הרלוונטיים – נינה והממונים הישירים על המבקשת בעת עבודתה בבית החולים כרמל – אלא הסתפקה בהעדת מר גדעון חיים (להלן ככינויו בפסק הדין של בית הדין האזורי – חיים) שלא הוצב במקום העבודה באופן קבוע. כמו כן, ניתן משקל ל"גרסה ברורה ביותר" שהוצגה על ידי המבקשת והעד מטעמה, להודאת חיים כי אכן המבקשת עבדה גם בקו חלוקת מזון, מבלי שניתנה גירסה ליחס בין היקף העבודה בכל אחד מהתפקידים, ולאי הצגת הודעה על תנאי עבודה.

 

4. המשיבה טענה כי יש לראות בהעברה לבית חולים רמב"ם לתפקיד של נקיון משום "הרעה מוחשית בתנאי עבודתה, ומאידך פיטורים בפועל". המבקשת טענה, לעומת זאת, כי יש לראות בהתנהלות המשיבה משום התפטרות ללא הודעה מוקדמת תוך זניחת העבודה. בית הדין האזורי פסק, בהסתמך על הקביעות העובדתיות דלעיל - לפיהן המשיבה התייצבה אצל נינה והוצעה לה עבודה בנקיון ולא בחלוקת מזון, בניגוד למצב הקיים - כי "באי שיבוצה בפועל של העובדת בתפקיד המובטח ביצעה המעסיקה מעשה פיטורים, המזכה בתשלום פיצוי פיטורים". בנסיבות אלה, חוייבה המבקשת בתשלום פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

 

5. המבקשת מעלה בבקשת רשות הערעור שורת טענות המופנות כלפי הקביעות העובדתיות בפסק הדין. כך, למשל, לגישת המבקשת הוצבה המשיבה לעבודה בבית החולים רמב"ם בתפקיד זהה לתפקידה הקודם וטענת המשיבה על התייצבותה בבית החולים כרמל היא טענה כבושה. המבקשת סבורה כי עדותו של חיים היא "ברורה וחד משמעית" וגרסתו "בהירה וקוהרנטית". כמו כן נטען, כי על מי שמבקש להתפטר בדין מפוטר, ליתן התראה למעסיקו טרם ההתפטרות וליתן הודעה מוקדמת לאחריה. המבקשת מצביעה גם על העובדה שהמשיבה הזדרזה למצוא מקום עבודה חלופי (בחודש נובמבר 2013) והגישה תביעתה באיחור רב.

 

6. המשיבה התבקשה להגיב לבקשה. בתשובתה התמציתית עומדת המשיבה על הכלל לפיו ערכאת ערעור אינה מתערבת במימצאים עובדתיים ועל הימנעותה של המבקשת להעיד מטעמה עדים מרכזיים, תוך שהיא תומכת בפסק הדין "הראוי והמנומק".

 

7. תכליתו של הליך הדיון המהיר היא להגיע ל"הכרעה צודקת ומהירה" בתביעות כספיות שהיקפן מוגבל. כפועל יוצא מכך קבע המחוקק, כי בניגוד למקרה הרגיל פסק דין בהליך של דיון מהיר אינו מצמיח זכות ערעור, אלא הגשת ערעור כפופה לקבלת רשות (ראו: סעיפים 31(ב) ו – 31(ד), בהתאמה, לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969; השוו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כלל דומה לערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות). ואכן, בפסיקה עקבית של בית דין זה נקבע, כי התערבותה של ערכאת הערעור בפסקי דין שניתנו בהליך דיון מהיר התהיה מצומצמת ביותר ותוגבל בעיקרה לבירור שאלות משפטיות (דב"ע נז/9-12 קוריאט – שובל (1998)).

 

8. לאחר בחינת הבקשה, פסק הדין ומכלול החומר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה נסיבות הענין אינן מצדיקות רשות ערעור תוך חריגה מהכלל המנחה של התערבות מצומצמת בהליכי דיון מהיר. להלן אנמק, בתמצית, את קביעתי.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ