אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ע 56036-08-15 קודין נ' עיריית עפולה ואח'

בר"ע 56036-08-15 קודין נ' עיריית עפולה ואח'

תאריך פרסום : 20/09/2015 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
56036-08-15
11/09/2015
בפני סגנית הנשיא:
סיגל דוידוב-מוטולה

- נגד -
המבקש:
דן דמיטרי קודין
עו"ד בנימין פילובסקי
המשיבות:
1. עיריית עפולה
2. החברה הכלכלית לפיתוח עפולה בע"מ

החלטה
 

 

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בנצרת (השופט ד"ר טל גולן ונציגי הציבור מר עאטף טאטור וגב' יפעת ליכט; סע"ש 48785-07-14), מיום 18.8.15, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריו תוך חיובו בהוצאות בסך של 2,500 ₪.

 

2.המבקש, אדריכל במקצועו, עובד במשיבה 2 החל מחודש ספטמבר 2011, כבודק תכניות בהליך מתן היתרי בנייה. ביום 30.7.15 נמסר למבקש מכתב פיטורים, "בשל העדר התאמה לתפקיד ולעבודה בשירות הציבורי ובעבודת צוות". מכתב זה נשלח למבקש בעיצומו של הליך משפטי שנפתח על ידו בחודש יולי 2014, במקור בגין השעייתו, וכאשר דיון ההוכחות בתביעתו קבוע לחודש דצמבר 2015. ביום 9.8.15 הגיש המבקש - במסגרת התיק הקיים - בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריו.

 

3.בית הדין האזורי, לאחר שמיעת טענות הצדדים (הצדדים ויתרו על חקירות), בהחלטה מפורטת ומנומקת, דחה את הבקשה. בית הדין קבע כי "קיימת תשתית עובדתית לכאורית, ולפיה פיטוריו של המבקש היו אכן מבוססים על נימוקים מוצדקים, ועל העובדה שהיו תלונות רבות כנגדו, הן מטעם עמיתים לעבודה, הן מטעם ממונים בעבודה, והן מטעם גורמים חיצוניים שנזקקים לשירותי הוועדה המקומית". עוד קבע כי נערך לכאורה שימוע כדין, וכי מאזן הנוחות – בין היתר בהתחשב בקרע העמוק במערכת היחסים בין המבקש לבין "המשיבות... על כלל גורמיהן" - מצדיק אף הוא את דחיית הבקשה.

אשר לטענת המבקש כי מעסיקתו היא למעשה המשיבה 1 ולא המשיבה 2, הבהיר בית הדין כי בשלב זה של הבירור המשפטי עדיין לא ניתן לקבוע זאת בצורה חד משמעית, ולכן טענה מסוג זה ראוי כי תתברר במסגרת ההליך העיקרי, לאחר שתיפרס בפני בית הדין התשתית העובדתית המלאה הנדרשת לצורך כך.

 

4.המבקש חוזר, בבקשת רשות הערעור, על הטענות אותן העלה בפני בית הדין האזורי. המבקש טוען כי הלכה למעשה הנו עובד המשיבה 1, והמשיבה 2 היוותה צינור לתשלום שכרו, כאשר ניתן - וצריך - לקבוע זאת לכאורה כבר בשלב זה. לדבריו, מילא תפקידו לשביעות רצון הממונים עליו וללא כל תלונות, עד למועד בו התחלף ראש העיר במשיבה 1, כאשר מאז הגשת תביעתו לבית הדין הלך והחמיר היחס כלפיו. המבקש סבור כי לאחר שבית הדין האזורי הביע דעתו הלכאורית – בדיון מוקדם בתביעתו העיקרית מיום 12.7.15 – כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין המשיבה 1, מיהרו המשיבות לפטרו טרם שתינתן קביעה סופית בקשר לכך, על מנת לעקוף את הדרישות החוקיות וההסכמיות המתייחסות לפיטוריו של עובד עירייה, וכל זאת כ"צעד טקטי נפסד" תוך כדי בירור תביעתו.

 

5.המבקש טוען עוד כי לא נערך לו שימוע כדין, שכן התקיים בפני עו"ד חיצוני, שהנו יועץ משפטי מטעם המשיבה 2, וללא נציג מטעם המשיבות ונציג של ועד העובדים. לגישתו, גם אם יש מחלוקת על זהות המעסיק, מחויבת הייתה המשיבה 1 כגוף ציבורי לנהוג משנה זהירות ולקיים בעצמה את הליך השימוע והפיטורים. בנוסף, השימוע עליו התבסס בית הדין נערך ביום 5.5.15, ואין קשר בינו לבין אקט הפיטורים שהתבצע קרוב לשלושה חודשים לאחר מכן. עוד טוען המבקש כי מכתבי התלונה אותם ציטט בית הדין בהחלטתו אינם מהווים ראיה לכאורה להתנהגותו, שכן עולה מהמכתבים עצמם כי הם "מוזמנים" ומלאכותיים.

 

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקש, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבות, מקום שלא נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטת בית הדין האזורי.

כידוע, ההחלטה אם ליתן סעד זמני אם לאו, מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך. ככלל, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בכל הנוגע למתן או אי מתן סעדים זמניים, אלא אם שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה (דב"ע (ארצי) נה/3-247 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244 (1995)). לא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק חריגה מן הכלל, ושמיעת ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי. קל וחומר, כאשר בית הדין האזורי מלווה את הצדדים מזה זמן רב, במסגרת הליך תלוי ועומד, בו התקיימו מספר רב של דיונים.

להסרת ספק אדגיש, כי אין באמור לעיל כדי להביע עמדה לגבי טענותיו של המבקש לגופן – בין לגבי זהות מעסיקתו, בין לגבי עילת פיטוריו ובין לגבי הליך הפיטורים שנערך לו – אלא רק לקבוע כי לא הובאה הצדקה להתערבות בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בשלב הסעד הזמני, וכי כל טענותיו של המבקש תתבררנה לעומקן במסגרת ההליך העיקרי ולאחר שמלוא התשתית העובדתית תיפרס בפני הערכאה הדיונית. במסגרת זו לקחתי בחשבון גם את העובדה כי דיון ההוכחות קבוע לחודש דצמבר הקרוב, ויש להניח כי בית הדין האזורי יעשה כל מאמץ על מנת לסיים את ההליך כולו בהקדם.

 

7.סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. מובהר שוב, כי אין באי מתן הסעד בשלב זה כדי למנוע מבית הדין האזורי ליתן כל סעד אשר ימצא לנכון בתום הדיון, לאור מכלול הראיות שיובאו בפניו.

משלא התבקשה תגובת המשיבות, אין צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ