אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ע 4460-02-14 פוליבוי נ' ניסים שוקר - מהנדסים יועצים בע"מ

בר"ע 4460-02-14 פוליבוי נ' ניסים שוקר - מהנדסים יועצים בע"מ

תאריך פרסום : 14/07/2015 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
4460-02-14
23/07/2014
בפני השופטת:
אביטל רימון-קפלן

- נגד -
המבקש:
ליאוניד פוליבוי
עו"ד נתן לרר
המשיבה:
ניסים שוקר - מהנדסים יועצים בע"מ
עו"ד אילן שמר
החלטה
 

 

1.המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (תיק ס"ע 47674-03-10; הנשיאה דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור מר עלי בלום ומר אברהם מנצורי) מיום 13.1.14, שבה התקבלה בקשת המשיבה להגיש לבית הדין מסמכים שנמצאו במחשב הלאפ-טופ שסיפקה המשיבה למבקש במהלך תקופת עבודתו אצלה (להלן- המחשב האישי), לאחר שהמבקש החזירו לידיה.

 

רקע כללי

2.בבית הדין האזורי נדונה תביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש וכנגד חברת א.אפשטיין ובניו בע"מ (להלן-אפשטיין) בה נטען לפגיעה בעסקי המשיבה עקב התפטרות המבקש וקנוניה שנטען כי נרקמה בין המבקש לאפשטיין להעברת פרויקט של המשיבה לידי אפשטיין, עם מעברו של המבקש לעבוד אצלה.

3.לאחר סיום שלב ההוכחות וחקירתו הנגדית של המבקש, ובטרם ניתן צו לסיכומים הגישה המשיבה בקשה להצגת תדפיסי תכתובת דואר אלקטרוני שכתב המבקש, ואשר לטענתה יש בהם כדי להוכיח את טענותיה כי המבקש התכתב עם אפשטיין בנוגע לעבודה עתידית אצלה ובנוגע להעברת הפרוייקט אל אפשטיין ולתמוך בטענותיה בדבר הקנוניה שנרקמה ביניהם. לטענת המשיבה התדפיסים הנ"ל נמצאו באקראי במחשב האישי, לאחר שהמבקש החזיר את המחשב לידיה ותוך כדי פעולת הפירמוט של המחשב לצורך העברתו לעובד אחר.

4.הנתבעים התנגדו למבוקש וטענו כי התדפיסים המדוברים הינם תדפיסי הודעות הדואר האלקטרוני של המבקש, שהוצאו מתיבת הדואר שלו תוך פגיעה בפרטיותו, כי לא ברור כיצד הצליחה המשיבה להיכנס לתיבת הדואר האלקטרונית של המבקש, וכי לא ניתנה הסכמתו לכך. עוד טענו כי לא ניתן לדעת אם מדובר במסמכים מקוריים, ואם לא נעשו בהם שינויים.

5.בית הדין קיים ישיבת הוכחות לצורך בירור אופיה וסיווגה של תיבת הדואר האלקטרונית, שבה נמצאו המסמכים שגילויים מתבקש, ומהן ההוראות שניתנו או לא ניתנו לעובדים בעניין זה. בישיבה זו נשמעו עדויותיהם של המבקש ושל מנהל המשיבה.

 

החלטת בית הדין האזורי

6. בית הדין נעתר לבקשת המשיבה, לאחר שבחן את נסיבות המקרה שבפניו לאור ההלכה שנקבעה בע"ע 90/09; 312/08 טלי איסקוב ענבר ואח' - מדינת ישראל ואח' (מיום 8.2.11)) (להלן – פרשת איסקוב). על יסוד העדויות שנשמעו בפניו קבע בית הדין כי תיבות הדואר שבהן ניהלו העובדים את התכתבויותיהם אצל המשיבה אינן בגדר תיבות דואר פרטיות, שכן אין להן קוד גישה מיוחד המופעל בכל פעם שהעובד מבקש להיכנס לתיבת הדואר, וכל העובדים ובכלל זה המשיבה יכלו להיכנס לתיבות הדואר של כל העובדים האחרים, והדבר אף נעשה לצורך הוצאת מסמכים שהיו נחוצים לעבודה השוטפת. מכאן הסיק בית הדין כי כל ההתכתבויות של העובדים בתיבות הדואר אצל המשיבה היו חשופות, והעובדים ידעו או שהיה עליהם לדעת כי אין מדובר בתיבות דואר פרטיות אלא בתיבות דואר מקצועיות שהשימוש בהן הינו לצרכי עבודה (כגון לצורך מילוי דו"חות ועוד). בית הדין היה ער לכך שאף לשיטת המשיבה לא ניתנו הנחיות מפורשות בעניין אופן השימוש בתיבות הדואר, ולא נאסרה פעילות אישית של עובדים בתיבות הדואר, אך לדבריו היעדרו של קוד אישי, ומשיכת מסמכים מתיבות הדואר של העובדים על ידי המשיבה מעידים כי מדובר בתיבת דואר מקצועית, וכי העובדים ויתרו במשתמע על פרטיותם לגבי המסמכים המצויים בתיבות הדואר שלהם. בית הדין הדגיש כי תכלית הדרישה לכללים ונהלים ברורים כעולה מפרשת איסקוב, נועדה להגן על העובד מפני מעסיק "פולשני", ולהבהיר לעובד מראש את המותר והאסור. אלא שלענייננו, ההתנהלות כמבואר לעיל הינה בגדר איתות כי מדובר בתיבת דואר פומבית, כי זכות העובד לפרטיות אינה נשמרת למעשה בתיבת דואר זו מעצם מהותה, וכי מי שמנהל תכתובות אישיות ופרטיות בתיבת דואר זו מוותר על זכותו זו מראש. משכך קבע בית הדין כי יש ליחס למבקש הסכמה מכללא למדיניות "תיבות הדואר הפתוחות", ומכוחה הסכמה מכללא לחשיפת תכתובת אישית שהתנהלה בתיבה זו. בית הדין הוסיף שגם אופן גילויה של התכתובת תומך במסקנה כי יש להיעתר לבקשה, שכן כעולה מעדות מנהל המשיבה, התדפיסים נמצאו בעקבות פירמוט המחשב האישי, ומכאן שאין המדובר בחדירה שנעשתה מתוך כוונה לפגוע בפרטיות העובד ולמצוא מידע לגביו, אלא כחלק משגרת העבודה לאחר שהוחזר המחשב לידי המשיבה ובתום לב. כמו כן מצא בית הדין תמיכה למסקנתו כי המבקש הסכים מכללא לחשיפת התדפיסים וויתר על פרטיותו לגבי אותם תדפיסים מכך שהמבקש עצמו לא טרח למחוק את המסמכים מן המחשב לאחר שסיים את עבודתו והחזיר את המחשב למשיבה, וזאת גם אם מדובר במסמכים פרטיים.

בנוסף לכל האמור, הפנה בית הדין האזורי להוראות ההסכם הקיבוצי בין הסתדרות העובדים החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים מיום 25.6.08 (להלן- ההסכם הקיבוצי), וקבע כי הגם שההסכם הקיבוצי מתנה את חשיפת המסמכים בהסכמת העובד, הוא מאפשר התייחסות אחרת למסמכיו הפרטיים של העובד אם נעשה הדבר כדי לפגוע בעסק, ובענייננו זוהי בדיוק טענת המשיבה, מה גם שההסכם הקיבוצי מתייחס לתיבת דואר אישית, ולא זה המצב בענייננו. בית הידן קבע כי אם אמנם היה המבקש מעורב בהעברת הפרויקט מהמשיבה הרי, שלכאורה, עשה שימוש במחשב שהועמד לרשותו על ידי המשיבה כדי לפגוע בעסקיה. אמנם לא ניתן לצאת מהנחה זו משטרם הסתיים שלב הראיות ואולם יש לאפשר למשיבה לנסות ולהוכיח את טענותיה, מה גם שאם אין במסמכים מידע התומך בטענה זו, לא ייפגע המשיב והאמת תצא לאור. אשר לחששו של המבקש לחשיפת התדפיסים מן הטעם שאינם אמינים, קבע בית הדין כי שאלה זו אינה נוגעת לשלב זה של הדיון, וכי שאלת מהימנותם של המסמכים ואמיתות תכנם תידון בשלב מאוחר יותר.

7.אי לכך נעתר בית הדין לבקשת המשיבה להגשת התדפיסים תוך מתן אפשרות לנתבעים לטעון למשקלם ולאמינותם של מסמכים אלה.

8.לציין כי בית הדין האזורי נעתר לבקשת המבקש לעיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור, הן מן הטעם שאם תתבצע ההחלטה לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור, והן מן הטעם שמדובר בשאלה מורכבת, אשר פנים לה לכאן ולכאן, ומן הראוי לאפשר את בחינתה על ידי בית הדין הארצי לעבודה.

 

עיקרי טענות הצדדים

9. לטענת המבקש בבקשתו ותשובתו לתגובת המשיבה, דין ההחלטה להתבטל, שכן בית הדין האזורי טעה ביישום ההלכה הנוהגת, על נסיבות העניין. לעניין זה נטען בין היתר כי טעה בית הדין האזורי במסקנתו כי מעצם העובדה שמדובר ב"רשת" ממנה נמשכו הודעות ללא קוד נועל, יש להסיק כי המבקש נתן את הסכמתו מראש לחשיפת תוכן תכתובות הדוא"ל, או שעצם ניהול תיבת הדואר בצורה זו מעיד על הסכמתו לחשיפתן. לטענתו בכל מצב הרשת פתוחה למעביד, אלא שאין הדבר מהווה היתר לפלישה לפרטיותו של העובד, בפרט ומיוחד בענייננו עת תדפיס המייל נמצא שלא במהלך העבודה השגרתי של מחשב הפרוץ לעיני כל, אלא רק לאחר שהמחשב הוחזר ופורמט. לטענתו פסיקתו של בית הדין האזורי אינה עולה בקנה אחד עם העקרונות הנזכרים בפרשת איסקוב, ואשר על פיהם המדובר בתדפיסים שהוצאו מתיבת הדואר של המבקש ללא הסכמתו ללא ידיעתו ותוך פגיעה חמורה ובוטה של המבקשת בפרטיותו, ועל כן התדפיסים פסולים מלשמש כראיה בפני בית הדין. מכל מקום, מוסיף המבקש וטוען כי בקשת המשיבה לוקה בחוסר תום לב קיצוני וגם מטעם זה דינה להדחות. לעניין זה נטען בין היתר כי הבקשה מלכתחילה הוגשה בשיהוי ניכר ורק לאחר תום פרשת הראיות; כי לאור הזמן הרב שחלף, מתעורר ספק באשר לאותנטיות של התדפיסים; מה גם שאם אכן התכתובת נלקחה מהמחשב, ולאחר מכן המחשב פורמט, מדובר בשיבוש הליכי משפט.

10.הבקשה הועברה לתגובת המשיבה שהתנגדה לה. לטענתה, דין הבקשה להדחות הואיל ומדובר בהחלטה מלומדת, מפורטת ומנומקת היטב, ואין למצוא בה כל פגם שיצדיק התערבות בה. לטענת המשיבה בית הדין יישם כדבעי את ההלכה כפי שנקבעה בפרשת איסקוב, על ענייננו, לרבות בכל הנוגע ליחסיותה של "הזכות לפרטיות" והצורך לאזנה אל מול האינטרסים של המעביד, ומצא כי הגשת התדפיסים כמוצג בתיק, עומדת בתנאים המצטברים שנקבעו בהלכה הפסוקה הרלוונטית, לרבות בעקרונות ומבחני המידתיות, הלגיטימיות, הצמידות והתלות בנסיבות המקרה הספיציפי. בהקשר לכך נטען בין היתר כי כפי שהוכח המבקש היה מודע היטב לכך שתרשומות המייל של כלל העובדים פתוחות אלו לאלו. לפיכך, משבחר להתכתב על גבי הרשת המשותפת נתן במפורש את הסכמתו לכך שכל מאן דבעי מבין עובדי המשיבה יוכל לעיין בתכתובת; המבקש אף ויתר במפורש על "פרטיותו" בכל הנוגע להתכתבות הספציפיות הואיל ובחקירה נגדית נאות להעיד לגבי תכתובת המייל; מנגד, המשיבה נחשפה לתכתובת באקראי ובתום לב ועל כן היא רשאית לעשות בה שימוש בהליך, בפרט כאשר זו נועדה לתכלית ראויה ולצורך חקר האמת. מוסיפה המשיבה וטוענת בקשר לטענותיו הנוספות של המבקש, כי לא חל שיהוי בהגשת הבקשה שכן הצורך בהגשת התכתובת התעורר רק לאחר הצגת גרסתו של המבקש בחקירתו הנגדית; כי גילתה שברשותה מצויה תכתובת המייל כבר בדיון הראשון שהתקיים בתובענה בהליך לסעד זמני שהתקיים בבית משפט השלום בירושלים. עוד טוענת המשיב ה כי המבקש הוא שנוהג בחוסר תום לב בהגישו בקשה זו שכן המבקש אינו חושש כלל לפרטיותו וכל חששו הוא שחשיפת ההתכתבות תמוטט את גרסתו וגרסת יתר הנתבעים בתביעה. לטענתה, בקשה זו מצטרפת לבקשות שונות אשר הועלו על ידי המבקש ושכל מטרתם לגרום לגרירת ההליך, המתנהל מאז שנת 2010.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ