אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ע 36959-06-15 ABDALLA נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ

בר"ע 36959-06-15 ABDALLA נ' טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ

תאריך פרסום : 26/08/2015 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
36959-06-15
15/07/2015
בפני השופטים:
1. הנשיא יגאל פליטמן - אב"ד
2. סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה
3. רונית רוזנפלד


- נגד -
המבקש:
MUSABAL ABDALLA
עו"ד תמיר שטיינוביץ'
המשיבה:
טלרן אחזקות ונקיון (2000) בע"מ
עו"ד ארצי בן יעקב
פסק דין
 

השופטת רונית רוזנפלד

1.המבקש, נתין זר, אזרח סודן, השוהה בישראל כמבקש מקלט מדיני, הועסק על ידי המשיבה, שהיא חברת אחזקה וניקיון המספקת שירותים לבתי מלון ולעסקים במשך תקופה בת 9 חודשים, מחודש יוני 2012 ועד לסוף חודש פברואר 2013. בתום תקופת העסקתו נקלט המבקש לעבודה ישירות בבית המלון בו עבד. המבקש הגיש תביעתו כנגד המשיבה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בה עתר לקבלת זכויות סוציאליות שלא שולמו לו במהלך תקופת עבודתו בחלקן או במלואן. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המערער בחלקה ופסק לו סכומים שונים בגין גמול עבודה בשעות נוספות, פדיון ימי חופשה ודמי חגים. תביעת המערער לתשלום תוספת משפחה, הפרשי שכר, החזר הוצאות נסיעה בשבת ובחג ופיצויי הלנת שכר נדחתה. כמו כן נקבע כי אין הוא זכאי לקבלת "גמול פנסיה". בקשר לרכיב זה שבתביעה קבע בית הדין כי אין לחייב מעסיקים להפריש עבור עובדיהם- מבקשי המקלט המדיני, סכומים המיועדים לחסכון פנסיוני, כל עוד לא יצאה החלטה שכזו תחת ידי המחוקק ומחוקק המשנה. עם זאת, לאור הסכמת המשיבה לשלם למבקש סך של 736 ש"ח פיצוי בגין היעדר הפרשות לפנסיה, נפסק כי עליה לעמוד בהתחייבותה ולשלם למבקש את הסכום האמור (השופטת אריאלה גילצר כץ; ד"מ 4577-06-13). בקשת רשות הערעור של המבקש, מושא החלטה זו, סבה על דחיית תביעותיו להפרשי שכר, החזר הוצאות נסיעה בשבת ובחג , פיצויי הלנת שכר ו"גמול פנסיה". כמו כן הוא עותר כנגד שיעור ההוצאות הנמוך שפסק בית הדין האזורי לזכותו.

2.בהחלטת בית הדין מיום 23.6.15 התבקשה המשיבה להגיש תגובתה לבקשת רשות הערעור. כמו כן התבקשו הצדדים להודיע על עמדתם לעניין דיון בבקשת רשות הערעור על יסוד הטיעונים שבכתב, כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות, וזאת בהתאם להוראת תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991. המבקש הודיע כי מסכים לדיון בבקשה כאמור. המשיבה לא התייחסה לשאלה בתגובתה.

משניתנה לצדדים אפשרות להביע עמדתם בשאלת דרך הדיון בבקשה, ובהתאם לסמכות הנתונה לנו לפי הוראת התקנה כאמור, החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור שהגיש המבקש כבערעור.

3.כפי שכבר צוין, בפסק הדין קיבל בית הדין את תביעת המבקש בחלקה, וחייב את המשיבה לשלם למבקש סך כולל של 6,193 ש"ח בגין גמול עבודה בשעות נוספות, פדיון ימי חופשה, דמי חגים ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה על פי התחייבות המשיבה, בסך של 736 ש"ח. נציין כי לפי קביעת בית הדין האזורי, עליה אין מחלוקת בין הצדדים, משהמבקש עסק בעבודות ניקיון, והמשיבה מספקת שירותי ניקיון, על הצדדים חל צו ההרחבה בענף הניקיון והתחזוקה.

4.כאמור, בקשת המבקש מתמקדת בפסיקת בית הדין האזורי בעניינים אלה: הפרשי שכר, החזר הוצאות נסיעה בשבת ובחג, פיצויי הלנת שכר, וקביעות בית הדין האזורי בעניין התביעה המכונה על ידו "גמול פנסיה". נוכח קביעותיו העקרוניות של בית הדין האזורי בתביעת המבקש המתייחסת להפרשות לקרן פנסיה ולפיצוי בגין אי ביצוע ההפרשה, נברר ראשית את הבקשה ככל שהיא מתייחסת לסוגיה זו. לאחר שנפרט הכרעתנו בסוגיה, נדון ביתר העניינים שבבקשה.

הפרשות לפנסיה ופיצוי בגין אי ביצוע ההפרשות

5.בתביעתו טען המבקש כי המשיבה לא ביטחה אותו בביטוח פנסיוני כמתחייב מצו ההרחבה החל עליו ומכוח הדין, ועל כן ביקש להורות למשיבה להעביר רטרואקטיבית לקרן הפנסיה סך של 2,322.17 ש"ח, מחושב לפי 6% מכלל שכרו במשך כל תקופת העבודה. לחלופין ביקש לחייב את המשיבה בתשלום הסכום האמור כ"פיצוי בגין אבדן גמול פנסיה" בשל הפרת הוראות צו ההרחבה על ידי המשיבה.

בכתב ההגנה הכחישה המשיבה את טענות המבקש כפי שנטענו בכתב התביעה, והודיעה כי "שילמה לתובע סך של 736 ש"ח עפ"י שכר של 12,271 ש"ח *6% לאחר 6 חודשי עבודה". יצוין כי המבקש לא ציין בתביעתו לאיזו קרן פנסיה הוא מבקש כי יועברו הפרשות המעסיקה בעדו.

 

פסק הדין

6.בפסק הדין ציין בית הדין האזורי, כי ממסמכים רבים שהובאו לפניו בתיקים שונים, בהם אחד הצדדים היה מבקש מקלט, עלה כי חברות הביטוח מסרבות לבטח את מבקשי המקלט בביטוח פנסיוני. בבואו להכריע בבקשה אם חרף סירובן של חברת הביטוח יש לחייב את המעסיק להפריש לפנסיה עבור העובד מבקש המקלט, ביקש בית הדין ללמוד מאופן הסדרת הביטוח הפנסיוני של העובדים הזרים בישראל. לפי קביעת בית הדין, בשנים האחרונות חל שינוי בעמדתן של חברות הביטוח, וכיום ישנן חברות ביטוח המסכימות לפתוח קרנות להפקדת כספי גמל ופיצויים לעובדים זרים השוהים בארץ ומחזיקים ברישיון, אם כי ייתכן שתתעורר בעיה אם אותם עובדים יבקשו לשחרר כספים שהופקדו עבורם עם סיום עבודתם. בית הדין ציין כי בשנת 2008, עוד בטרם הבשילה הסכמת חברות הביטוח, הונחו המעסיקים על ידי משרד התמ"ת לשמור את הסכומים האמורים להיות מופרשים על ידם בחשבון נפרד הנושא ריבית והצמדה. אלא שחרף הדמיון הרב בין העובדים הזרים לבין מבקשי המקלט, ואף שחוק עובדים זרים חל גם על מבקשי מקלט, הנחייה דומה לא ניתנה על ידי משרד התמ"ת בקשר למבקשי המקלט. בית הדין ציין כי בנסיבות אלה נשאלת השאלה האם ראוי הדבר שבית הדין יחייב את מעסיקיהם של מבקשי המקלט בחיסכון עצמאי, מקום שהמחוקק ומחוקק המשנה שתקו בעניין, ושעה "ששתיקתם צורמת יותר" על רקע ההסדר כפי שנקבע לעובדים זרים, לגביהם ניתנה הנחיה פשוטה וברורה למעסיקים להפריש לחיסכון באופן עצמאי. עוד הפנה בית הדין אל הוראת השעה (תשע"ג-2013) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד- 1954 המגבילה את מבקשי המקלט בהוצאת רכוש מישראל בעת עזיבתם את הארץ, מעבר לסכום הקבוע בחוק.

7.בית הדין הוסיף והזכיר בפסק דינו הזכיר את פסיקתו של בית דין זה בעניין י.ב. שיא משאבים (ברע 51823-10-14– י.ב. שיא משאבים בע"מ ואח' – Hitam Abaker ואח' (26.2.2015), להלן: עניין י.ב. שיא) בו נדונה הסוגיה, לדעת בית הדין האזורי, "אגב אורחא". בית הדין האזורי ציין בפסק דינו כי בפסק הדין בעניין י.ב. שיא אישר בית דין זה את החלטת בית הדין האזורי כפי שניתנה באותו עניין למתן פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, אלא שלפי הבנתו "הסוגיה לא נדונה לגופו של עניין". בקשר לכך הפנה בית הדין לסוגיה מרכזית אחרת שעמדה לדיון באותו פסק דין. לסיכום קבע בית הדין האזורי כי "אין לחייב את המעסיקים במשק להפריש עבור עובדיהם מבקשי המקלט סכומים המיועדים לכאורה לחיסכון פנסיוני, כל עוד לא יצאה החלטה שכזו תחת ידי המחוקק ומחוקק המשנה". עוד קבע בית הדין כי "אין זה מתפקידו של בית הדין להיכנס בנעלי המחוקק ולקבוע קביעות בשאלה זו". בית הדין היה סבור כי על המדינה ליצור מנגנון שיבטיח כי העובד יוכל למשוך את הכספים באופן שיענה על מטרת העל של ההסדר הפנסיוני יהא קצבתי או מהוון. עם זאת ציין בית הדין כי המשיבה הסכימה לשלם למבקש סך של 736 ש"ח "בגין פנסיה", ולכן "עליה לעמוד בהתחייבותה זו".

הבקשה למתן רשות ערעור

8.המבקש טוען כי טעה בית הדין האזורי בקביעתו כי הוא "אינו זכאי להפרשות לגמול פנסיה נוכח מעמדו כמבקש מקלט". כמו כן סבור המבקש כי "טעתה ערכאה קמא עת פסקה לזכות המבקש סך של 736 ש"ח בלבד ברכיב זה, וזאת לו משום הודאת המשיבה". אין המבקש מפרט מדוע לדעתו טעה בית הדין האזורי, בין בקביעה העקרונית, ובין בשיעור הסכום.

9.בתגובתה הקצרה לבקשה ציינה המשיבה כי שילמה למבקש תגמולים בסך של 736 ש"ח בהתאם לאמור בפסק הדין, מחושב "לפי 6% לאחר שישה חודשי עבודה".

דיון והכרעה

10.אין חולק כי על הצדדים חל צו הרחבה, מכוחו מחויבת המשיבה שהיא המעסיקה, בהפרשות לפנסיה בגין עובדיה. בנסיבות המקרה שלפנינו, ועל פי קביעתו של בית הדין האזורי עליה אין חולק, צו ההרחבה החל הוא צו ההרחבה החל על העובדים והמעסיקים בענף הניקיון. על כך יש להוסיף, על פי התשתית העובדתית כפי שבית הדין הציב בפסיקתו, ועליה אין לפנינו ערעור, כי בפועל, לא קיימת בידי המשיבה המעסיקה האפשרות המעשית לביצוע ההפרשה לפנסיה על פי הקבוע בצו ההרחבה. זאת, בהעדר קרן פנסיה אליה ניתן לבצע הפרשות בגין המבקש, שהוא אזרח סודני, המבקש מקלט במדינת ישראל. במצב דברים דומה, ובהתייחס לטענות דומות שהעלו לפנינו הצדדים בעניינים אחרים, כבר פסקנו בעבר, כי כל עוד לא מתאפשר למעסיק לבצע את חובתו ולהפריש בגין עובדו את ההפרשות כנדרש לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי ביצוע ההפרשה לפנסיה, וזאת בשיעור ההפרשה כפי שהיה על המעסיק להפריש (ראו עניין י.ב.שיא, וכן ראו ע"ע 137/08 מטין אילינדז – פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין (22.8.10), והפסיקה המוזכרת שם, להלן: עניין מטין אילינדז). פסיקתנו כפי שנקבעה באותם מקרים לגופם של דברים, יפה גם לכאן, ועל כן זכאי המבקש לקבל סעד בתביעה החלופית לפיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, כפי שתבע בבית הדין האזורי, והוא פיצוי כספי בגובה ההפרשות לפנסיה שהמעסיקה נמנעה מלהפריש. ונבהיר.

11.משנזקקנו לסוגיה זו ממש בפסק הדין בעניין י.ב.שיא, אן לנו אלא להביא מדברינו שם, לכאן, בלשונם:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ