אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ע 36825-12-16

בר"ע 36825-12-16

תאריך פרסום : 25/12/2016 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
36825-12-16
21/12/2016
בפני השופט:
רועי פוליאק

- נגד -
המבקשת:
אושרה אסף
עו"ד ירון זמר
המשיבה:
דרכים מרכזי שרות לרכב בע"מ
החלטה
 

 

השופט רועי פוליאק

  1. בקשת רשות ערעור על פסק דין בהליך דיון מהיר שניתן על ידי בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת ש' אלקיים; ד"מ 23502-09-15), בגדרו נדחתה במלואה תביעת המבקשת כנגד המשיבה והמבקשת חויבה בתשלום הוצאות המשיבה בסכום של 3,000 ₪.

  2. המבקשת הועסקה כמנהלת שיווק בשורות המשיבה, המפעילה רשת מוסכים ושירותי דרך, מיום 1.2.2014 ועד לפיטוריה ביום 8.3.2015. לאחר סיום עבודתה הגישה המבקשת תביעה בגין הפרשי שכר בסכום של 7,638 ₪ , ניכוי שלא כדין משכר חודש יולי 2014 בסכום של 1,754 ₪, החזרי הוצאות בסכום כולל של 4,023 ₪ ופיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 10,000 ₪.

  3. בית הדין האזורי דחה במלואה את תביעת המבקשת. בית הדין קבע, כי המבקשת לא הוכיחה את טענתה לפיה הוסכם עמה בעל פה כי תקבל משכורת בסכום של 9,500₪ נטו, בניגוד להסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים ביום 27.1.2014 (להלן – הסכם ההעסקה) לפיו תשולם למבקשת משכורת בסך של 11,800 ₪ ברוטו, והוסיף וקבע כי הניכוי משכר חודש יולי 2014 בוצע כדין. כמו כן קבע בית הדין, כי תשלומי החזרי הוצאות ששולמו למבקשת בחודשי העסקתה הראשונים, בניגוד לקבוע בהסכם ההעסקה, הופסקו כדין והסכם ההעסקה אף אושרר בדיעבד על ידי המבקשת לאחר הפסקת תשלום החזרי ההוצאות. משנדחו טענות המבקשת, נדחתה ממילא עילת התביעה של פיצוי בגין עגמת הנפש. כפועל יוצא מדחיית התביעה חויבה המבקשת לשאת בהוצאות המשיבה בסכום של 3,000 ₪.

  4. בבקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי המבקשת, טוענת המבקשת כי יש לבטל את פסק הדין, משהדיון התנהל במותב חסר, ללא נוכחות נציג ציבור עובדים, מבלי שבית הדין נימק את קיום הדיון במותב חסר. כמו כן, תוקפת המבקשת את הקביעות העובדתיות והמשפטיות של פסק הדין, למעט לעניין דחיית רכיב התביעה של עגמת נפש, ואת חיובה בהוצאות משפט, תוך שהיא טוענת כי הקביעות מעוררות שאלה משפטית "האם העובדה, שעובד קיבל תשלומים, שלא הופיעו בהסכם כתוב, מהווים הסכם חדש בין הצדדים".

  5. תכליתו של הדיון המהיר היא להגיע ל"הכרעה צודקת ומהירה" בתביעות כספיות שהיקפן מוגבל. כפועל יוצא מכך קבע המחוקק, כי – בניגוד לפסק דין בהליך "רגיל" – פסק דין בהליך של דיון מהיר אינו מצמיח זכות ערעור, אלא הגשת ערעור כפופה לקבלת רשות (ראו: סעיפים 31(ב) ו – 31(ד), בהתאמה, לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; השוו: סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע כלל דומה לתקיפת פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות). ואכן, בפסיקה עקבית של בית דין זה נקבע, כי התערבותה של ערכאת הערעור בפסקי דין שניתנו בהליך דיון מהיר תהיה מצומצמת ביותר ותוגבל לבירור שאלות משפטיות (דב"ע נז/9-12 קוריאט – שובל (27.4.1998)).

  6. לאחר בחינת הבקשה לרשות הערעור, פסק הדין ומכלול החומר בתיק בית הדין האזורי, הגעתי לכלל מסקנה כי לא נדרשת תשובה לבקשה, משנסיבות הענין אינן מצדיקות מתן רשות ערעור, תוך חריגה מהכלל המנחה של התערבות מצומצמת ביותר בהליכי דיון מהיר, מאחר ובניגוד לטענת המבקשת בבקשת רשות הערעור הסוגיות שהועלו בבקשה אינן חורגות מעניינם הצר של הצדדים. להלן אנמק בקצרה החלטתי.

  7. דיון במותב חסר – בסעיף 22(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן – החוק) נקבע, כי "נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו". בבקשת רשות הערעור נטען, כי בית הדין האזורי "לא נימק ... כלל וכלל את ההחלטה לקיים את הדיון בהיעדר נציג הציבור מטעם העובדים" וכי "נמנעת מהמערערת הלכה ולמעשה הזכות לערער על החלטה זו כדבעי", כך שיש להורות על ביטול ההחלטה וביטול פסק הדין.

    טענת המבקשת אינה ראויה. בפתח דיון ההוכחות ביום 7.11.2016, ניתנה החלטה לפיה "נציגי הציבור הוזמנו ואחד מהם לא הופיע, ולא מסר נימוק לאי הופעתו, אין בכך כדי לדחות את הדיון והוחלט כי הדיון יתקיים בהעדרו" (להלן – ההחלטה). כעולה מהפרוטוקול, שתיקונו לא התבקש, בא כח המבקשת בהליך ההוכחות, המייצג את המבקשת בבקשת רשות הערעור, לא העלה בפני בית הדין האזורי כל טענה – טרם קבלת ההחלטה או לאחריה (ואף לא בשלב הסיכומים בכתב) -כנגד קיום הדיון בהיעדר נציג הציבור שזומן ולא התייצב. ההחלטה עולה בקנה אחד עם הגישה לפיה "המגמה היא שלא לדחות את הדיונים" עקב אי הופעת נציג ציבור (י' לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה (מהדורה חמישית, 2016), פרק 7 בעמ' 11) וכפי שנפסק לא פעם, בהקשרו של סעיף 18 לחוק, לא יישמע "מי שהתעורר למחות בשלב הערעור, מילא פיו מים כל עוד לא נפל הפור, ורק משנפל הפור לחובתו, נחלץ לתבוע את עלבונו של החוק" (דב"ע מז/3-143 דפוס אבוקה בע"מ – יפה, פד"ע יט 191, 193; וראו בין היתר גם – ע"ע (ארצי) מנסור ואח' – עיריית טירה (21.11.2005) ו – ע"ע (ארצי) 487/05 חאלד – שרון אשקלון 1998 בע"מ (13.3.2006).

    הנה כי כן, לא היה מקום "לשבת על הגדר" ולתקוף את ההחלטה לראשונה בשלב הערעור, אף אם המבקשת סבורה כי היה מקום לנמקה באופן שונה - ואינני נדרש כלל בנסיבות העניין לסוגית היקף ההנמקה בהחלטה –ודי בכך כדי לדחות את טענת המבקשת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ