אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ע 2984-12-16

בר"ע 2984-12-16

תאריך פרסום : 11/12/2016 | גרסת הדפסה
בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
2984-12-16
06/12/2016
בפני השופט :
רועי פוליאק

- נגד -
המבקש:
יהודה גולדברג
המשיבה:
אי אקס פי כמורס דות קום בע"מ
החלטה
 

 

השופט רועי פוליאק

  1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים (השופטת יפה שטיין; סע"ש 46652-01-16), בגדרה נדחתה בקשת המבקש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה והוא חויב בהוצאות הבקשה.

  2. המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבה לקבלת תשלומים שונים המגיעים לו, לטענתו, בגין תקופת עבודתו בשירות המשיבה וסיומה בסכום כולל של 82,430 ₪. המשיבה הגישה תביעה שכנגד בסכום כולל של 54,328 ₪ בגין תשלומים ביתר ששילמה, לטענתה, למבקש. בעקבות הגשת התביעה שכנגד, הגיש המבקש בקשה, קצרה ותמציתית, לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה בסכום של 10,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקש בתביעה שכנגד. המבקש הפנה בבקשה להודאת המשיבה בכתב ההגנה כי היא מצויה בקשיים תזרימיים וכי המיזם שניהלה קרס. המבקש טען, לפיכך, כי בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות) ולפסק דינו של בית דין זה בע"ר 15046-12-11 נחמני – קאונטרי פלורס בע"מ (28.1.2013), אשר יכונה להלן -פסק דין נחמני) יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה. המשיבה התנגדה לבקשה. לצד טענותיה על התנהלות המבקש, שאינן נחוצות להחלטה שבפני, נטען כי המבקש לא הביא ולו ראשית ראיה להוכחת הקושי בגביית הוצאות, תוך שהמשיבה צירפה העתק של תעודת רישום פטנט המצביעה, לגישתה, על כך שבבעלותה נכסים רעיוניים. עוד טענה המשיבה, כי גובה הערובה המבוקש אינו פרופורציונאלי לסכום התביעה.

  3. בית הדין האזורי דחה את הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה. בית הדין סמך החלטתו על החלטה של בית משפט השלום בראשון לציון בתיק 46849-12-15 רשף מאיר דרור נ' אגמי מגנטיק בע"מ (23.10.2016), בו העלה בית משפט השלום את השאלה האם בכלל ניתן לחייב חברה התובעת בתביעה שכנגד בהפקדת ערובה לפי סעיף 353א' לחוק החברות. באותו מקרה השיב בית משפט השלום על השאלה בחיוב ופרט שיקולים שיש לשקול בכל הקשור בחיוב בהפקדת ערובה בתביעה שכנגד. בהמשך פסק בית הדין האזורי, כי אין לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה משמצא כי התביעה שכנגד אינה מופרכת על פניה, סכומה נמוך מסכום תביעתו של התובע ואין היא מרחיבה את גדר המחלוקת בין הצדדים, שכן המחלוקת בין הצדדים היא על שכרו המוסכם של התובע וההכרעה במחלוקת תשליך על שתי התביעות. בית הדין קבע, לפיכך, כי "הגם שבענייננו התביעה שכנגד דורשת תוספת השקעה מסוימת, הרי שביחס לתביעה העיקרית, אין מדובר בתוספת המצדיקה חיוב בהפקדת ערובה". משנדחתה הבקשה להפקדת ערובה, חויב המבקש לשאת בשכר טרחת ב"כ המשיבה בסכום של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ.

  4. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה וכן בקשה לעיכוב ביצוע החיוב בתשלום שכר טרחת ב"כ המשיב. לגישת המבקש הסוגיה של הפקדת ערובה לפי סעיף 353א' לחוק החברות בגין תביעה שכנגד היא "חדשה ועקרונית". המבקש סוקר בבקשת רשות הערעור, בהרחבה, את הרקע העובדתי ואת המצב הנורמטיבי ומעלה ארבע השגות עיקריות על ההחלטה:

    האחת, המבקש, החולק על הקביעה לפיה התביעה שכנגד לא הרחיבה את חזית המריבה, גורס, כי שיקול זה אינו מספיק כדי להימנע מהטלת הערובה.

    השניה, לא ניתן משקל מספיק למצבה הכספי של המשיבה.

    השלישית, לא היה מקום בחיוב בהוצאות משהסוגיה של הפקדת ערובה בתביעה שכנגד טרם נדונה בבתי הדין לעבודה.

    הרביעית, קיימת אפליה בין חברה שהיא תובעת לבין חברה שהיא תובעת שכנגד ואין מקום ליתן "יתרון בלתי ראוי שהמחוקק לא התכוון לו" לחברה התובעת בתביעה שכנגד.

  5. לאחר דיון בבקשה לרשות ערעור על נספחיה, בהחלטה ובחומר שבפני, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. להלן אנמק בתמצית את החלטתי.

  6. בניגוד לעמדת המבקש, החלטת בית הדין האזורי נטועה היטב בנסיבותיו של ההליך שהתנהל בפניו ו"ככלל אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטה על חיוב בערובה ובהחלטות הנוגעות לסכום הערובה, אלא במקרים חריגים בהם נפגעת באופן בלתי מידתי זכות הגישה לערכאות של החברה התובעת או זכותו של הנתבע לקניינו" (רע"א 4192/16 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' HERITAGE AFFINITY ENTERPRISES LLC (14.7.2016) והאסמכתאות שם. להלן – פסק דין אל על). יצוין, כי בבית המשפט העליון אושרו החלטות המטילות חיוב בהפקדת ערובה על חברות התובעות בתביעה שכנגד, מבלי שיוחסה משמעות להליך התביעה שכנגד (ראו לדוגמא: רע"א 10671/08 CME Devices LLC נ' קיסריה אלקטרוניקה בע"מ (2.3.2009)), הגם שניתן להביא אותו במניין השיקולים לעצם החיוב בהפקדת ערובה ושיעורה (ראו: השיקולים ברע"א 1752/16 השביל הירוק בע"מ נ' א.ר לנא פיתוח ונוף בע"מ (5.4.2016)), וכפי שנפסק בפסק דין נחמני "לעניין תחולת סעיף 353א לחוק החברות אין מקום להבחין בין בית משפט לבין בית הדין לעבודה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ