אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ע בבקשה לדון בערעור לגופו וכנגד החלטה למחוק שני משיבים כנתבעים

בר"ע בבקשה לדון בערעור לגופו וכנגד החלטה למחוק שני משיבים כנתבעים

תאריך פרסום : 19/10/2014 | גרסת הדפסה
רמ"ש
בית המשפט המחוזי ירושלים
21797-05-14
29/08/2014
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
המבקשת:
ד. א.
עו"ד רוני כהן ואח'
המשיבים:
1. נ. א.
2. חברת ע.א.
3. ע. א.

עו"ד יאיר סלע
עו"ד שלום פוריס
פסק דין

 

 

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה (כב' הש' א. כץ) מיום 18.4.14 בתמ"ש 46722-09-13, לפיה הורה בית משפט קמא על מחיקת המשיבים 2, 3 (להלן: "המשיבים"), כנתבעים בתביעה שהגישה המבקשת נגד בעלה, המשיב 1, לפירוק שיתוף. מבוקש כי תינתן רשות ערעור וכי בית המשפט ידון בערעור לגופו.
  2. בתביעה האמורה צירפה המבקשת כנתבעים, בנוסף לבעלה, גם אחיו, כנתבע 3, והחברה המעסיקה את בעלה, הנתבעת 2. לטענת המבקשת, היא עשתה כן מכוח הוראות סעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה– 1995, לפיו ניתן לבית המשפט לצרף להליך המתנהל לפניו צדדים הנדרשים לצורך בירור התובענה; ולטענתה, בעלה יחד עם אחיו ועם החברה שבבעלותו הפורמאלית, מבריחים או מסתירים נכסים אשר בפועל שייכים לבעלה, ואשר על כן אמורים להיכלל במסת השיתוף העומד עתה לפירוק.
  3. בהחלטה נשוא הבקשה שלפניי נעתר בית משפט קמא לבקשתם של המשיבים 2, 3, למחיקתם כנתבעים לצד הבעל, תוך שקיבל את עמדתם בשתי נקודות עיקריות: ראשית, כי הסמכות לצירוף צדדים נוספים לפי הוראות סעיף 6(ו) האמור נתונה אך ורק לבית המשפט, כך שאם הייתה המבקשת בדעה כי צירופם של המשיבים מוצדקת, הייתה חייבת להגיש בקשת לבית המשפט לצירופם; ובמקום זאת צירפה אותם בכותרת התביעה ללא שקיבלה על כך כל החלטה של בית המשפט. שנית, ולגופו של עניין, הסכים בית משפט קמא לטענת המשיבים כי המבקשת לא הציגה בפני בית המשפט כל ראיה, ולו לכאורית, המצדיקה את החשד להברחה או הסתרה של נכסים באמצעות האח והחברה, ועל כן אין בסיס לצירופם כבעלי דין.
  4. לטענת המבקשת לפניי, עיקר המטרה של צירוף המשיבים הינה בדיוק על מנת שניתן יהיה לגלות דרכם את העובדות הרלוונטיות בדבר החשד אשר עליה מבוססת הבקשה; ובשלב הראשוני של טרום שלב גילוי ראיות, יש להסתפק ברף נמוך יחסי של ראיות לכאורה לביסוס אותו חשד. לטענת המבקשת, היא אכן עמדה ברף הנדרש, כאשר בין היתר הצביעה על עובדות המוכיחות כי בעלה מרוויח הרבה יותר מן המשכורת הפורמאלית המשתקפת בתלוש המשכורת שלו כעובד החברה; ויוכיחו על כך רמת החיים של הזוג עובר לפרוץ הסכסוך, לרבות מסעדות יקרה, מכוניות פאר, בגדי מותג, תכשיטים, ועוד. לטענת המבקשת, טעה בית משפט קמא כאשר סתם את הגולל על כל אפשרות שניתן יהיה למבקשת לגלות את המידע הדרוש להוכחות טענותיה.
  5. בתשובה טוענים ב"כ המשיבים כי לא נפלה כל טעות בהחלטת בית משפט קמא, ודין הבקשה הנוכחית להידחות. לטענתם, אין בפיו של ב"כ המבקשת כל תשובה מול קביעתו העקרונית של בתי משפט קמא כי המבקשת כלל לא הייתה מוסמכת לצרף את המשיבים על דעת עצמה, ומאחר שלא קבלה כל החלטה מאת בית המשפט עובר לצירופם, אשר מתיר לה לעשות כן, מסיבה זו בלבד צדק בית משפט קמא ואף היה חייב לפעול כפי שפעל, למחיקת המשיבים מכתב התביעה.
  6. גם לגופו של עניין טוענים ב"כ המשיבים כי דין הבקשה להידחות, מאחר שצדק בית משפט קמא במסקנתו כי המבקשת לא הציגה כל ראיה שתצדיק את המסקנה כי המשיבים הינם צדדים דרושים לשם ההכרעה בתביעה שהגישה. המשיבים הציגו בפני בית משפט קמא הסברים סבירים לעובדות עליהן מצביעה המבקשת כראיות כביכול לבעלות הבעל בחברה או לזכויות יתר כלשהן מעבר למשכורתו; וללא כל ראיה של ממש המבססת את החשד, אין הצדקה לצירוף המשיבים האמורים כצדדים לתביעה.
  7. לאחר עיון בטיעוני הצדדים וקיום דיון לפניי, העליתי בפני הצדדים כי נפלה שגגה משפטית בעמדותיהם, לפחות באשר לאחיו של הבעל. שכן, ב"כ הצדדים, וגם בית משפט קמא בעקבותיהם, התמקדו בשאלה האם ניתן לצרף את המשיב 3 לתביעה כצד נדרש מכוח סעיף 6(ו) לחוק; ולאחר שהמחלוקת בין הצדדים עלתה על המסלול המשפטי האמור, התבססה כל השיח המשפטי בשאלה זו, בקריטריונים לצירופו לפי הוראות החוק שבסעיף 6(ו) האמור. ברם, לאמיתו של דבר, לא מתעוררת מלכתחילה כל שאלה באשר לזכותה הדיונית של התובעת לצרף את המשיב 3 כנתבע, והוראות סעיף 6(ו) לחוק כלל אינן רלוונטיות; שכן, המשיב 3 הינו אחיו של בן זוגה של המבקשת, ועל כן, הסמכות לצרפו כבעל דין קבועה בהגדרתו של הגיס כ"בן משפחה" לפי סעיף 1(2)(ו) לחוק ("אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו"). מי שמעוניין להגיש תביעה נגד "בן משפחה" בבית משפט לענייני משפחה, ובכללם, נגד אחיו של בן הזוג, אינו זקוק לכל החלטה של בית המשפט המתיר לו לעשות כן, ועם הגשת התביעה נגדו, עליו להתגונן כפי שנדרש מכל נתבע אחר. ואף אם אותו בן משפחה סבור כי התביעה נגדו מופרכת, ואין לה כל יסוד בעובדות, יתכבד להעלות את מלוא טענותיו בכתב הגנתו, ובית המשפט הדיוני יכריע בדבר.
  8. בנסיבות אלו, אפוא, כאשר הזכות הדיונית של התובעת לצרף את אחיו של בעלה לתביעתה נובעת מעצם הגדרתו כבן משפחתה, לא הייתה מוטלת על התובעת כל חובה, בשלב המקדמי של הגשת כתב תביעה, לבקש מבית משפט להורות על צירופו של המשיב 3, ועל כן גם לא הייתה מוטלת עליה כל חובה להציג בפני בית המשפט ראיות כלשהן לביסוס חשדותיה כלפיו, כתנאי לצירופו כנתבע.
  9. אי לכך, אין אלא להסיק כי בנוגע למשיב 3, טעה בית משפט קמא במחיקתו של המשיב 3 כנתבע.
  10. הנימוקים האמורים אינם חלים, כמובן, בשאלת צירופה של המשיבה 2, שהיא חברה בע"מ, והיא אינה כלולה בהגדרה כלשהי של המונח "בן משפחה". בכל הקשור לחברה, אפוא, אכן ניתן לצרפה רק מכוח הוראות סעיף 6(ו) לחוק. אין ספק כי התובעת טעתה עת צירפה את החברה כנתבעת ללא שתקבל כל החלטה המתירה לה לעשות כן. הנוהל של סעיף 6(ו) מחייב כי לאחר שכבר מונחת על שולחנו של בית משפט לענייני משפחה תביעה שהוגשה ללא צירופם של צדדים שלישיים כלשהם, או אז יגיש התובע המעוניין בכך בקשה מנומקת לצירופם, בליווי תצהיר, אשר בדרך כלל יעביר בית המשפט לתגובת הצד שכנגד וגם של הצדדים השלישיים האמורים, ורק לאחר מכן תינתן החלטה האם להתיר את הצירוף. במקרה דנן, פסחה המבקשת על כל ההליך האמור, וצירפה את החברה על דעת עצמה, ללא שתקבל מראש כל החלטה המתירה זאת; וכך גררה בעקבות זאת את הגשת בקשתם של המשיבים למחיקתם, עליה ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שלפניי.
  11. דעת לנבון נקל, כי בבואו לדון בבקשת מחיקה כאמור, לא יורה בית המשפט בדרך כלל על מחיקת הצדדים הנוספים שצורפו שלא כדין רק בגין החריגה של התובע שצירף אותם ללא בקשה מראש; שהרי, אם כך יעשה, יחזור התובע ויגיש בקשה תקנית לצירופם, ובית המשפט יצטרך ממילא לדון בבקשה לגופה. אי לכך, יבחן בית המשפט, כפי שאכן עשה בית משפט קמא במקרה דנא, האם קיימת הצדקה לצירוף החברה לגופו של עניין. במקרה שלפנינו, סבר בית משפט קמא כי התובעת לא הצליחה לעמוד ברף ההוכחות הדרוש להצדקת צירוף החברה, ומכאן הבקשה שלפניי.
  12. שאלת צירופה של חברה פרטית הקשורה בדרך זו או אחרת לבן המשפחה הנתבע בתביעה רכושית של בן הזוג, זכתה להתייחסות במספר פסקי דין של בתי המשפט לענייני משפחה, ואין בשאלה דעה אחידה. (ראו, לדוגמה, החלטת מותב זה עת כיהן כשופט בבית משפט לענייני משפחה, בתמ"ש 3342/97 ו. נ' א. ואח' (31.5.05), לסיכום מקיף של הסוגיה). ניתן לסכם את ההלכה כך: בשאלת צירופה של חברה לתביעה משפחתית, יחויב בית המשפט לשקול, מצד אחד, את הנזק הפוטנציאלי לחברה מצירופה כבעלת דין – כגון, פגיעה במוניטין, בקווי אשראי, ועוד, מול התועלת אשר תצמח, לשם הכרעה יעילה וכוללת של ההליך, מצירופה של החברה, להליך בכלל, ולתובעת בפרט.
  13. לדברי ב"כ המבקשת, היא הוכיחה דיו בשלב זה את הבסיס לחשד נגד עמדת בעלה, כאילו שאין לו בחברה כל זכות מעבר למשכורת הרשמית שמקבל כל חודש, וזאת באמצעות ה"חריגות" שברמת החיים שלה ושל בן זוגה, אשר להן אין כל הסבר אם בעלה אכן מרוויח רק את משכורתו החודשית; וצירוף החברה הינה הכרחית על מנת שניתן יהיה להפעיל נגדה הליכי גילוי מקדימים, כגון בצווים לגילוי מסמכים ושאלונים, על מנת שבדרך זו ניתן יהיה למבקשת לבסס את טענותיה באשר לאינטרסים הכלכליים והפיננסיים האמתיים של בעלה בחברה.
  14. במקרה דנן, אף אם אקבל את טענת המבקשת כי הוכיחה את הבסיס לחשדות האמורים– ואין צורך שאביע דעה בשאלה זו, לאור מסקנתי דלהלן - לא מצאתי שקיימת הצדקה לצירוף פורמאלי של החברה; וזאת, לאחר שנקבע כי אחיו של הבעל יישאר כנתבע. אכן מוצדקת הטענה כי יש לאפשר לתובעת גילוי מלא של כל העובדות הרלוונטיות באשר לזכויות בעלה בחברה; ברם, לצורך זה ניתן להפעיל את הליכי הגילוי נגד הנתבע 3, אשר הינו הבעלים של 99% של מניות החברה. במקום שניתן להוציא צווים אישיים נגד הבעלים הבלעדיים של החברה, וכן, ניתן להוציא נגדו הוראות מתאימות לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג– 1973, לשם שמירת המצב הקיים עד להכרעה בתביעה, אם ישוכנע בית משפט קמא כי קיימת הצדקה לכך, הרי שבמצב זה נשמרים האינטרסים הדיוניים הלגיטימיים של התובעת בלי שיתחייב צירופה של החברה, על כל הנזקים אשר עלולים להיגרם לה מעצם הצירוף.
  15. אשר על כן, אני נותן בזה רשות ערעור, ודן בו לגופו, באופן שהערעור מתקבל חלקית, והמשיב 3 יוחזר להליך כנתבע יחד עם אחיו, בעלה של התובעת; בעוד שהערעור על מחיקת החברה כנתבעת נוספת, נדחה בזה.
  16. הבקשה שהגישה המבקשת למתן הוראה לחשיפת מידע במסגרת ההליך שלפניי – נדחית, ויש לחזור ולהגיש בקשות מן הסוג הזה לבית משפט קמא, בין אם במסגרת הליך הקד"ם שעומד להתקיים או בכל דרך אחרת כפי שהתובעת תראה לנכון.
  17. אני מחייב בזה את המשיב 3 בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לטובת המבקשת בסך 3,000 ₪; ומחייב בזה את המבקשת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לטובת המשיבה 2 בסך 3,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ