אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר עמי 1990 בע"מ נ' כאל כרטיס אשראי לישראל בע"מ

בר עמי 1990 בע"מ נ' כאל כרטיס אשראי לישראל בע"מ

תאריך פרסום : 17/01/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
14985-04-10
17/01/2011
בפני השופט:
גד ארנברג

- נגד -
התובע:
בר עמי 1990 בע"מ
הנתבע:
כאל כרטיס אשראי לישראל בע"מ
פסק-דין

פסק דין

התובעת הינה חברה העוסקת במכירת מוצרי קרמיקה, כלים סניטריים ואביזרי אמבטיה.

הנתבעת הינה חברת אשראי העוסקת בין היתר בסליקת כרטיס אשראי מסוג "ויזה".

בבית העסק של התובעת בוצעו 4 הזמנות טלפוניות של סחורה אשר שולמה בכרטיס אשראי ויזה. המטלפן הציג עצמו כ – גאן גייקובס ורכש סחורה בסכום כולל של 51,640 ₪. בכל עסקה התובעת ביררה, לטענתה, אצל הנתבעת אם ניתן לבצע את העסקה וקיבלה אישור לביצוע כל עסקה. הסחורה שנרכשה סופקה ללקוח באופן שהוא שלח נהג שיוביל את הסחורה. הנהג חתם על אישור קבלת הסחורה. העסקאות בוצעו בין התאריכים 22.6.06 ל- 2.7.06.

ביום 18.7.06 הודיעה הנתבעת לתובעת כי בעל הכרטיס מתכחש לכך שביצע הזמנות בכרטיס לפיכך חוייב חשבון התובעת במלוא סכום הסחורה.

לטענת התובעת, התברר לאחר שחשבונה חוייב שעניינו של הכרטיס ובעליו מוכר לנתבעת ובכל אופן היא אישרה את הרכישה.

התובעת טוענת כי הנתבעת התרשלה כלפיה בכך שלא פעלה באופן סביר בזמן שאישרה את הרכישות, ובכך שלא טלפנה ללקוח לברר אם אכן העסקאות בוצעו על ידו. הנתבעת טוענת עוד כי הנתבעת הפרה את חובת הנאמנות שהיא חבה לתובעת ואף הטעתה אותה במחדל. כן טוענת התובעת כי הנתבעת הפרה חובה חקוקה שבחוק כרטיסי חיוב תשמ"ו – 1986 ובפרט הוראות סעיף 8(2) לחוק (להלן: "החוק").

הנתבעת טוענת כי מדובר בעסקה שנעשתה "במסמך חסר" כמשמעותו בחוק ועל פי הפסיקה הנטל לבדיקת זהות המתקשר בעסקה כזו מוטל על העסק ולא על חברת האשראי. הנתבעת טוענת עוד כי במקרה זו היא לא החברה שהנפיקה את כרטיס האשראי אלא חברת הסליקה בלבד ולפיכך היא אינה יכולה לבדוק כלל האם המחזיק הוא מבצע העסקה. הנתבעת טוענת עוד כי בעת הצטרפות התובעת לתכנית הסליקה הוסכם במפורש שעל כל עסקה יש להחתים את הלקוח. הוסכם בפירוש שאם הלקוח לא הוחתם ניתן יהיה להחזיר את החיוב לפיכך, טענת הנתבעת, כי התובעת היא זו שהתרשלה כאשר ביצעה עסקה טלפונית מבלי לבדוק את זהות המזמין והאם המזמין הוא המחזיק החוקי של הכרטיס.

לטענת הנתבעת, היא קיבלה מהחברה המנפיקה של הכרטיס (ויזה לאומי) הודעה שהלקוח מתכחש לכך שהוא ביצע את העסקאות ולפיכך החברה המנפיקה לא זיכתה את הנתבעת וממילא הנתבעת חייבה את התובעת, לאחר שהודיעה לה קודם לכן והתובעת לא המציאה כל ראיה, טענה או נסיון לסתור את דברי מחזיק הכרטיס. הנתבעת טוענת כי התובעת לא יצרה איתה קשר לפני ביצוע העסקאות אלא העסקאות אושרו באופן אלקטרוני בלבד ומהות האישור היא רק אישור תקינות הכרטיס ואישור שמחזיק הכרטיס יכול לבצע בו עסקאות מבחינת הסולבנטיות שלו ולא לכל דבר אחר. הדבר נכון בכל עסקה ובכל כרטיס גם כזה שמונפק על ידי הנתבעת ואולם בודאי שהדברים נכונים כאשר מדובר בכרטיס שלא הונפק על ידי הנתבעת והיא רק החברה הסולקת אותו.

העידו בפני מנהל התובעת וכן פקידות העובדות איתו אשר העידו על כך שהתובעת קיבלה אישור אנושי לביצוע העסקאות. מאידך, מטעם הנתבעת העידו 2 עובדות שלא היו התקשרויות בהם התקבלה תשובה אנושית המאשרת את העסקאות. העדות העידו כי לאחר שהתקבלה הכחשה של בעל הכרטיס וביטול מהחברה המנפיקה של הכרטיס, ולאחר שהתברר שמדובר בעסקה שנעשתה ללא נוכחות בעל הכרטיס וחתימתו, בצדק הוחזר הזיכוי וחויב חשבונה של התובעת.

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב כאשר התובעת שמה משקל רב על השאלה האם היו שיחות בירור אנושיות בנוסף לאישור האלקטרוני, אם לאו. ואולם, לטעמי אין לכך משמעות כלשהי. גם אם אניח ואקבל את עדות העדים מטעם התובעת לפיה, נערכו שיחות לבירור כשרות העסקה עם נציגים אנושיים מלבד האשור האלקטרוני, עדיין לא יהיה בכך כדי להועיל לתובעת. משמעות האישור, במיוחד כאשר מדובר בכרטיס שלא הונפק על ידי הנתבעת, הוא שאין בעיה בכרטיס ושניתן ומבחינת היקף העסקה לבצע אותו. לא יתכן ולא ניתן לדרוש מהנתבעת או מכל חברת אשראי שתאשר שהעסקה אכן בוצעה על ידי בעל הכרטיס. משמעות דרישה כזו הוא שבכל עסקה טלפונית שבה מתבקש אישור תצטרך חברת האשראי להתקשר לבעל הכרטיס- ואולי התקשרות טלפונית לא תספיק כיון שלא ברור מי הדובר בצד השני של הקו- ולברר האם הוא אשר ביצע את העסקה והאם הוא מאשר אותה. כאמור, כאשר החברה הסולקת אינה החברה המנפיקה סביר שאין בידיה כלל נתונים על בעל הכרטיס ולא יכולת להתקשר איתו כדי לברר פרטים אילו. יפים לכאן הדברים שכתב כב' השופט דר' עדי אזר ז"ל בת.א. (ת"א) 126344/00 עטרת מוביל נובה נ' דיינרס

"טענה שכזו

(טענה לפיה לאחר שהתקבל אישור טלפוני לעסקה במסמך חסר חייבת חברת האשראי לשלם את התמורה בכל מקרה ג.א.)

אינה סבירה, בפניה הטלפונית אין חברת האשראי יכולה לבדוק דבר. אם הכוונה היא שבכל פניה טלפונית תשלח חברת האשראי חוקר שיבדוק היכן מצוי בעל הכרטיס והאם הוא באמת נוכח בבית העסק זו דרישה מופרזת שחברת האשראי אינה יכולה ואינה צריכה לעמוד בה. דרישה הגיונית יותר המקטינה את הסיכונים והעלויות היא שבעל העסק ישמור בידו הוכחה כי הוצג בפניו כרטיס".

בענין האחריות על עסקה שנעשתה במסמך חסר ראוי לציין גם את דבריו של כב' השופט רובינשטיין ברע"א 8501/04 ישדר המרהט בע"מ נ' כרטיס אשראי לישראל בע"מ:

"עולם כרטיסי האשראי הוא מארג כלכלי אדיר, ההולך ומתרחב וחובק זרועות עולם בשדות הגלובליזציה, והכולל גם סיכונים, ולהם הסדרי ביטוח שקבע המחוקק. מלכתחילה כמובן ההסדר של עסקאות מסוג "מסמך חסר" הוא מכשיר מאתגר ומעורר סיכויים עסקיים, אך גם רב סיכונים; וההגיון הכלכלי מחייב, לכאורה, הטלת אחריות וחובת הבדיקה בראש על בעל העסק, שכן בידו, כעושה העסקה, לוודא את תוכנה האמיתי של ההזמנה ואת זהות המתקשר, ולהפחית את הסיכונים, במידה טובה בהרבה מאשר חברת האשראי. אם תוטל אחריות על חברת האשראי, עלולה ידם של בעלי עסקים להיות קלה לעריכת עסקאות שהאחריות לגביהן לא תוטל עליהן".

בנדון דנן, ברור שמדובר בעסקה "במסמך חסר" כמשמעותה בחוק ולפיכך עיקר האחריות מוטלת על בעל העסק. הדבר נכון כלכלית ועיסקית כמפורט בפסקי הדין הנ"ל, והוא מתחייב אף ממערכת ההסכמים שבין בעל העסק – התובעת לבין החברה הסולקת – הנתבעת. בהסכם ההתקשרות נקבע במפורש שעל בעל העסק להחתים את בעל הכרטיס על כל עסקה ואם לא יעשה כן האחריות תוטל עליו.

בנדון דנן, התובעת לא נקטה בשום הליך של זהירות בביצוע העסקאות. התובעת, שרצתה כנראה להגדיל את רווחיה, לא טרחה אפילו לבקש את הכתובת אליה נשלחה הסחורה והסכימה למסור אותה לנהג שנשלח מטעם המזמין. בכך שללה התובעת מעצמה אף את האפשרות לבדוק מי קיבל בפועל את הסחורה. התובעת לא לקחה כל פרט שיסייע לה להתחקות אחרי המזמין, ולמעשה מלבד קבלת פרטי כרטיס האשראי לא עשתה דבר כדי להבטיח את מהימנות העסקה, וזאת כנראה מתוך מחשבה שממילא בסופו של דבר תשלם חברת האשראי את סכום העסקה כאשר היא מהווה מעין חברת ביטוח לביצוע העסקה. אין לקבל התנהגות שכזו.

כאמור הפסיקה קובעת באופן חד משמעי שאת תוצאות השימוש "במסמך חסר" יש להטיל בעיקר על בית העסק שכן בידיו הכלים היעילים והזולים יותר למניעת עסקאות בלתי כשרות במסמך חסר, ולא על מנפיקת הכרטיס או החברה הסולקת שאין בידה כל אפשרות מעשית לבדוק את זהות מבצע העסקה.

התובעת טעתה עוד בסיכומיה כי הוראת הביטול ששלח בעל הכרטיס פגומה ולכן לא היה על הנתבעת לקבלה, ואולם, לא מצאתי שיש ממש בטענה זו. הודעת הביטול מפרטת בדיוק את העסקאות המבוטלות ואת סיבת הביטול. כן מפרטת ההודעה את סכומי החייב ומועדי ביצוע העסקאות ושם בית העסק. די בכל אלה כדי לחייב את הנתבעת לבטל את העסקה שנעשתה במסמך חסר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ