אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר מאיר ואח' נ' ולרשטין ואח'

בר מאיר ואח' נ' ולרשטין ואח'

תאריך פרסום : 22/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1669-03-11
22/05/2011
בפני השופט:
אסתר נחליאלי חיאט

- נגד -
התובע:

הנתבע:
1. שלמה בר מאיר
2. יערה בר מאיר
3. בר מאיר ש.ס. (1995) בע"מ
4. ב.ו.ם בית הפנקייק בע"מ

החלטה

בין המבקשים לבין המשיבים מערכת יחסים הנפרשת על פני שנים רבות כשראשיתם בשותפות שנוצרה לשם הפעלת מזנונים, ואחריתה בסכסוכים משפטיים שהעסיקו את בתי המשפט למן שנת 2002 עת הוגשה התביעה הראשונה ובעקבותיה תביעות נוספות שעקרן בין השאר פירוק שותפות, תביעות כספיות, תביעות למתן חשבונות.

ביום 24.3.2009 ניתן פסק דין בבית משפט זה (כבוד השופט בדימוס נ. ישעיה) ובין הקביעות שבו נאמר כי המבקשים זכאים לקבל "דוחות מלאים ומאושרים ע"י רו"ח באשר לפעילותם בחברת הניהול בה היו שותפים בחלקים שווים ובעיקר באשר לתחנת התידלוק ומזנון בית הפנקייק... ובהקשר זה לחשוף או לגלות להם את ספרי החשבונות המאזנים והדוחות הכספיים" (סעיף 8 לפסק הדין); עוד עולה מפסק הדין כי תביעות שכנגד לזכויות כספיות ולזכויות במוניטין נדחו על ידי בית המשפט.

על בסיס פסק הדין ולאחר שחויבו המשיבים להציג את החשבונות כאמור, הגישו המבקשים תביעה כספית המתבססת על החשבונות שהוצגו למבקשים; יאמר כי לטענת המבקשים מתייחסת התביעה לחשבונות ולמסמכים חלקיים שהוצגו להם.

במקביל להגשת התובענה הגישו המבקשים בקשה במעמד צד אחד להטיל צו עיקול זמני על נכסי המשיבים וזאת "על מנת למנוע הברחת או הסתרת נכסים על ידי הנתבעים" (עמ' 2 לבקשה); לטענת המבקשים "הנתבעים... פועלים להסתרת נכסיהם והברחת רכושם... באמצעות חברה חדשה שנרשמה על שם בנו של מר מנחם ולרשטיין..., וכי למרות שהמשיב 1 הוא דירקטור בחברה החדשה הרי ש"כל מניות החברה רשומות בשם בנו... אך ברור כי הלכה למעשה... רישום המניות על שם ארז ולרשטיין אינה אלא הברחת והסתרת רכוש" (סעיפים 6, 7 לבקשה).

לטענת המבקשים מחזיקים המשיב 1 ורעייתו באמצעות חברות נוספות במניות ובזכויות ניהול של חברות רבות ובכך מעידים "על רצונו של ולרשטיין להסתיר רכוש ולמנוע ירידת נושיו אל רכושו ונכסיו" (סעיף 10 לבקשה), "מעשי ההסתרה של רכוש הנתבעים נעשו שלא כדין, ונועדו למנוע גביית חובם כלפי התובעים" (סעיף 12 לבקשה), ומאלה מבקשים המבקשים להסיק כי "לאור פעולות ההברחה וההסתרה של רכוש הנתבעים, אותם ביצעו ומבצעים הנתבעים בפועל – ברור כי אי מתן צו העיקול הזמני במעמד צד אחד בלבד יכביד על הליכי התובענה הנוכחית ויסכלם" (סעיף 14 לבקשה) וכן "תסכל את גבית חוב הנתבעים לתובעים ותגרום לכך שביצוע פסק הדין יסוכל" (סעיף 15 לבקשה); אשר למאזן הנוחות טענו המבקשים כי "היות שמדובר במתן צו עיקול זמני בלבד, צו שיקפיא את הכספים המוחזקים בידי המחזיקים ואת הזכויות בחברות המקרקעין, לא יגרם לנתבעים כל נזק ממתן הצו והם יוכלו להמשיך ולהשתמש בנכסים" לעומת זאת אי מתן הצו ש"יגרום לתובעים נזק כבד ובלתי הפיך ויסכל את ביצוע פסק הדין הכספי לכשינתן" (סעיף 17 לבקשה).

ביום 2.3.11 ראיתי להעתר לבקשה ונתתי צו עיקול זמני במעמד צד אחד כמבוקש.

המשיבים הגישו בקשה לביטול צו העיקול הזמני - היא הבקשה להכרעתי בגדר החלטה זו.

מאחר שבבקשה לביטול צו עיקול זמני עסקינן הרי חוזרת הבקשה לדיון 'דֶה נוֹבוֹ' קרי, על המבקשים להרים את הנטל המוטל עליהם ולהוכיח כי התמלאו התנאים המתחייבים בדין להטלת העיקול "לעניין כל הצווים הזמניים רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה" [רע"א 8420/96 מרגליות נ. משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ פ"ד נא(3) 789].

האם מתקיימים, בנסיבות העניין, היסודות הנדרשים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 למתן צו עיקול זמני.

היסודות למתן סעד זמני נקבעו בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכלשון התקנה:

"(א)הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב)בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

(1)הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

(2)אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

עקרי התנאים להטלת עיקול הובאו ברע"א 9736/07 יורם קראוס נ. הראל בית השקעות בע"מ [פורסם בנבו]: "תקנה 362 לתקנות קובעת, כי על המבקש סעד זמני להציג ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, קרי שהנזק שיגרם לו אם לא ינתן הסעד הזמני גדול מהנזק שיגרם למשיב אם ינתן הסעד. עוד קובעת התקנה, כי על המבקש להציג ראיות לכאורה ל"קיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". 'ההוראה המיוחדת' הנוגעת לעניין עיקול זמני מצויה בתקנה 374(ב), ולפיה על המבקש להוכיח, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, "כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". הדגש במתן צו העיקול הזמני מושתת אפוא על הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של המבקש עד למועד פסק הדין" ולענין ההכבדה נאמר כי "יסוד זה נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות, בין היתר, בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש, אם אכן קיים כזה, מפני הברחת נכסים מצידו" ((רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. אי.סי.סי, [פורסם בנבו]). למותר לציין, כי שיקולים אלה יש לבחון בהקפדת יתר שלא לפגוע מעבר להכרחי בזכות הקניין של המשיב".

התנאים הם מצטברים, וברור כי בהעדר אחד התנאים אין להעתר לבקשה.

אציין כבר כי כדי למלא אחר יסוד הראיות המהימנות כנדרש לצורך העיקול הזמני, אין המבקש נדרש לשכנע את בית המשפט לפני ולפנים בעילת תביעתו, אלא די בראיות מהימנות ולכאוריות כדי לקבוע כי התמלא התנאי.

10.בענייננו ועל רקע האמור בפסק הדין המנחה רע"א 9736/07 קראוס שלעיל, שוכנעתי כי המבקשים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח "ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה" כמצוות התקנות והפסיקה.

מעיון בכתב התביעה עולה כי מדובר בתביעה כספית המבוססת על הסעד שניתן לטובת המבקשים – קרי נשענת על הסעד של מתן חשבונות שהוצגו לתובעים לפי האמור בפסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט ישעיה בת.א. 1197/02 ות.א. 2087/04; ברור מאליו כי סעד של מתן החשבונות כשמו כן הוא – בדיקת החשבונות לצורך בירור האם החשבונות משקפים התנהלות השותפות באופן ראוי שכל שותף קיבל את המגיע לו על פי החשבונות או שמא יש לשותף הטוען ל'חסר' בתקבולים לפי החשבונות עילת תביעה לתבוע את הכספים המגיעים לו בהתאם לחשבונות בהם התאפשר לו לעיין עם הנתן הצו השיפוטי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ