אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברש נ' ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח'

ברש נ' ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 27/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
686-08-09
03/01/2010
בפני השופט:
אייל דורון

- נגד -
התובע:
אורי ברש
הנתבע:
1. ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ
2. טל יעקב

פסק-דין

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 31.1.09.

2.לטענת התובע, נסע ברכבו (להלן גם: "הסובארו") ברח' בר יהודה בחיפה, ביום חורפי וגשום. בשל הצפות בכביש הצטמצמו נתיבי הנסיעה משלושה לאחד, הנתיב השמאלי ביותר, בו נסע, ובשל בלימת רכב לפניו אף הוא בלם והגיע לעצירה מוחלטת. הנתבעת 2 פגעה ברכבו בחוזקה מאחור באמצעות החלק הקדמי של רכבה (להלן גם: "המיצובישי").

3.לטענת הנתבעות, הנתבעת 2 אכן פגעה מאחור ברכב התובע, אולם זאת מאחר ו"רכבן נפל קורבן להתנהגות עבריינית" (סעיף 3ב. לכתב ההגנה); לטענתן, רכב צד ג', אשר ברח מן המקום, פגע קודם לכן ברכב הנתבעות מאחור והדף את רכבן אל עבר רכב התובע.

4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, כל אחד לגרסתו, בנוגע לאופן התרחשות התאונה. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"חות השמאי ותמונות הרכבים.

5.ראשית, אני מקבל את גרסת התובע, אשר היתה מהימנה, ומעדיף אותה על פני זו של הנתבעות.

התובע העיד כי לא ראה במקום התאונה אף רכב אשר פוגע ברכבה של הנתבעת 2. התובע העיד כי ראה במראה את רכב הנתבעת 2 מתקרב לעברו במהירות גבוהה יחסית (בעדותו השתמש במילה "דוהר". הדבר לא נרשם בנקודה בה נאמר, בעמ' 2, ש' 6, אך קיבל ביטוי מאוחר יותר בשאלות נציגת הנתבעת 1, עמ' 2, ש' 29). התובע גם העיד כי במקום התאונה לא אמרה הנתבעת 2 מאומה לגבי רכב אחורי יותר אשר הדף אותה אל עבר רכבו, וכך גם במספר שיחות טלפוניות מאוחרות יותר אשר קיים עימה בימים לאחר התאונה. טענה זו עלתה, כך לדבריו, רק בשלב מאוחר יותר לאחר שלתמונה נכנסה חברת הביטוח, הנתבעת 1.

יצויין כי עדותו של התובע היתה בטוחה בעצמה מחד ומאוזנת מאידך, ללא כניסה לפרטים שלא היו בידיעתו. כך, למשל, לא התיימר לומר שראה איזה רכב בדיוק נסע מאחורי הנתבעת 2.

לעומת זאת, עדותה של הנתבעת, אף שכללה כניסה לפרטים, היתה פחות מהימנה. כך, למשל, טענה כי היא זוכרת שהרכב שפגע בה היה רכב מסחרי, אך לא זכרה מה היה צבע הרכב, פרט בולט יחסית שאם מדובר ברכב המתרחק מן הזירה קל לזהות דווקא אותו. יצויין גם כי בעוד שבכתב ההגנה טענו הנתבעות כי הנתבעת 2 נסעה במהירות המותאמת לדרישות החוק ולפתע הרגישה חבטה מאחור ונהדפה על רכב התובע (סעיפים 3א.+3ב.), מבלי להתייחס להאטה כלל, הרי שבעדותה טענה כי מאחר והרכב שלפניה עמד באמצע הכביש היא האטה אחריו אם כי עדיין לא הגיעה לעצירה מלאה (עמ' 3, ש' 26).

עוד יצויין כי התובע העיד שהתאונה אירעה בנתיב השמאלי ושבשני הנתיבים מימין היתה הצפה, דבר אשר עשוי היה להקשות על רכב פוגע להתחמק מן המקום, ולכל הפחות לעכב אותו באופן משמעותי כך שיתאפשר לתובע או לנתבעת 2 לראות אותו.

6.שנית, דין התביעה להתקבל גם מאחר והנתבעות לא עמדו בנטל הבאת הראיות, אשר בנסיבות העניין מוטל עליהן. ובמה דברים אמורים? פשיטא כי בכל תאונת חזית-אחור, יהא זה האינטרס של הרכב השני מלפנים לטעון כי הוא איננו הרכב האחורי וכי בתאונה היה מעורב רכב נוסף אחורי. ככלל, הדעת נותנת כי תאונות מן הסוג המכונה "פגע וברח" עשויות להיות שכיחות יותר בנסיבות בהן מעריך נהג הרכב הפוגע כי אין עדים לתאונה, כגון בשעות החשיכה, במקום מבודד, וכיו"ב. כאשר מדובר בתאונה בשעות היום, במקום בו מצויים נהגים רבים (ובהם כמובן גם נהגי הרכב הקדמי והשני מלפנים) העשויים לרשום את פרטי הרכב הפוגע או לדווח למשטרה, ברור מאליו כי ההסתברות לבריחה מן המקום – פוחתת. על נהג רכב הפוגע ברכב אחר מאחור וטוען כי נהדף קדימה ע"י רכב שלישי שפגע בו עצמו מאחור, להתכבד ולהרים את הנטל להביא ראיות אשר תתמוכנה בטענתו זו.

כך, למשל, ניתן לצפות כי תוצג תלונה למשטרה, דבר אשר לא נעשה בענייננו. אולם עוד לפני תלונה משטרה, הרף הראייתי הבסיסי ביותר הינו הבאת תמונות של הרכב השני מלפנים, המעידות כי הוא אכן נפגע מאחור פגיעה המשתלבת עם כלל נסיבות התאונה. בענייננו, מאחר ולמיצובישי נערכה חוות דעת שמאי, המינימום לו ניתן היה לצפות מצד הנתבעת 2 הינו להציג בפני בית המשפט עותק מלא ושלם של חוות הדעת, ובמיוחד של התמונות שצורפו אליה. בענייננו, הסתפקה הנתבעת 2 – וטעמיה עימה - בהצגת חוות דעת השמאי לגבי המיצובישי ללא התמונות הנלוות לה, ובהבאת שתי תמונות בלבד, בשחור לבן, שהן ככל הנראה שתיים מן התמונות שצורפו לחוות הדעת. עובדה זו פועלת לחובת הנתבעות.

דווקא התובע הוא שהציג בפני בית המשפט את חוות דעת השמאי המלאות הן של הסובארו והן של המיצובישי. הנתבעת 2 מלינה על כך שהתובע אף הוא הציג תמונות של המיצובישי שאינן צבעוניות. דין טענתה להידחות. ראשית, כאמור, נטל הבאת הראיות לעניין הנזק באחוריה של המיצובישי אינו מוטל על התובע אלא על מי שטוען לקיומו של נזק כזה. שנית, התובע, כאדם פרטי, הציג את מה שהיה בידיו; עותקי כתב התביעה וכתב ההגנה במסגרת התביעה בסדר דין מהיר שהגישה המבטחת של רכבו כנגד הנתבעת 2 לבית משפט השלום בהרצליה (ת/1, ת/2), ונמסרו לו על ידי עורכי הדין של זו הראשונה.

7.לעצם העניין, הנתבעות ביקשו להיבנות מן העובדה שחוות דעת השמאי לגבי המיצובישי קבעה נזק למוקד אחורי בסך כ- 6,500 ₪ לעומת נזק קדמי בסך כ-3,500 ₪ בלבד. דין הטענה להידחות. בעוד שהנזק אשר נגרם לסובארו מאחור הוא משמעותי ביותר, ואף גרם לירידת ערך לא מבוטלת, הרי שהנזק בחלק האחורי של המיצובישי נראה מינורי. הסכום הגבוה במוקד האחורי נובע מכך שאושרה החלפת הפגוש האחורי אף שספק רב אם אמנם היה צורך בכך (לגבי הפגוש הקדמי של המיצובישי, לעומת זאת, שאין חולק כי פגע בסובארו פגיעה משמעותית, אושר תיקון בלבד בסכום זניח). יצויין כי בידי הנתבעות לא היו מסמכים המעידים על ביצוע התיקון במיצובישי בהתאם לחוות דעת השמאי (עמ' 4, ש' 13). יצויין גם כי בחוות הדעת לגבי המיצובישי, שנערכה רק ביום 10.2.09, אושר גם תיקון בכנף הימנית האחורית, אף שקשה להבחין בכנף בנזק כלשהו.

8.הנני קובע כי על הנתבעות לפצות את התובע בגין ההפסדים שנגרמו לו עקב התאונה, בגין השתתפות עצמית, השתתפות עצמית בירידת ערך, ואובדן הנחת העדר תביעות עבור שנה אחת, בסכום כולל של 3,697 ₪ בהתאם לאישור ההפסדים מן המבטחת שלו. לסכום האמור יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.09 ועד היום.

אינני מאשר את רכיבי התביעה בגין אובדן ימי עבודה ובגין עוגמת נפש.

כמו כן ישלמו הנתבעות הוצאות משפט בסכום כולל של 750 ₪.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תיווסף עליהם ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

9.זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

מזכירות בית המשפט נא לשלוח העתק פסק דין זה לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ