אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברשי נ' דודאי ואח'

ברשי נ' דודאי ואח'

תאריך פרסום : 15/07/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עפולה
3953-08-11
29/06/2012
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
גדעון ברשי
הנתבע:
1. ברק דודאי
2. רועי דור סיני
3. הראל חברה לבטוח בע " מ

פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקי רכוש שאירעו לרכב התובע, לטענתו, כתוצאה מתאונת דרכים מיום 09.05.10, בה היתה מעורב טרקטור חקלאי נהוג בידי הנתבע 2. הטרקטור שייך לנתבע 1, ומבוטח על ידי הנתבעת 3.

על-פי הנטען בתביעה, במועד הנקוב, נסע רכב התובע בכביש דו סטרי, כאשר מלפניו נסע, אותה עת, הטרקטור. התובע ביקש לבצע עקיפה משמאלו של הטרקטור. בעודו נוסע בנתיב העקיפה, לפתע החל הטרקטור לפנות שמאלה ללא שנתן איתות ובלא שבדק באם הכביש פנוי, או אז ארעה ההתנגשות בין כלי הרכב.

התובע פוצה ע"י המבוטחת שלו בגין חלק מהנזק הישיר שאירע לרכבו. ולכן, הוא עותר בתביעה זו לחיוב הנתבעים בתשלום ההפרש בין הנזק הישיר שנקבע בחוות דעת השמאי מטעמו לבין שיעור הפיצוי ששולם בפועל ע"י המבטחת שלו, וכן בגין הנזקים העקיפים – השתתפות עצמית, השתתפות עצמית בירידת ערך וכינון - עפ"י אישור הפסדים שצורף לכתב התביעה, והכל בסך כולל העומד של 4,779 ₪.

לשם תמיכה בגרסתו, צירף התובע חוות דעת שמאי, חשבונית תיקון, שרטוט של נסיבות התאונה, הודעה על מקרה ביטוח שנמסר למבטחת, וכן תמונות של זירת האירוע (ת/1).

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב, נסע הנתבע 2 בטרקטור בכביש דו סטרי, עם נתיב אחד לכל כיוון, כאשר רכב התובע מאחוריו. בהגיעו לצומת, החל הטרטור לפנות שמאלה. לפתע, ביצע רכב התובע עקיפה בנתיב השמאלי בתוך הצומת ופגע בטרקטור.

בדיון שהתקיים בפניי נשמעו עדויות התובע והנתבע 2 וכל אחד חזר על גרסתו שבכתבי הטענות, וכן הדגימו את התאונה באופן מפורט, איש איש לגרסתו.

בעדותו בפניי מסר התובע, כי בטרם החל בעקיפה סטה מעט שמאלה על מנת לאותת לנתבע 2 כי בכוונתו לבצע עקיפה. התובע הדגיש, כי לאחר שווידא כי הנתבע 2 הבחין ברכבו והחל להזיז את הטרקטור ימינה ולפנות את הנתיב השמאלי, רק אז יצא רכב התובע לעקיפה בנתיב השמאלי. עוד ציין התובע בעדותו, כי לטרקטור לא היה פנס איתות ואף לא מראה מצידו השמאלי.

הנתבע 2 העיד, כי במועד התאונה התכוון לפנות שמאלה לדרך עפר המובילה לשטח חקלאי. לדבריו, הוא הזיז את הטרקטור ימינה על מנת לבצע פניה רחבה יותר, הבהב באיתות, הסתכל במראה על מנת לוודא כי הכביש פנוי, ורק אז החל בפנייה שמאלה. הנתבע 2 שלל את טענת התובע, לפיה לא היה פנס איתות בטרקטור וכי חסרה מראה בצדו השמאלי והדגיש כי במועד התאונה היו בטרקטור 3 מראות, אחת בתוך הקבינה ושתיים משני צידי הטרקטור, פנס איתות ואורות אזהרה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם ושקלתי את עדויות הצדדים, אני מחליטה לקבל את התביעה, כפי שיפורט להלן:

מעדותו של הנתבע בפניי ניתן ללמוד, כי בזמן התאונה שדה הראיה של הנתבע 2 לאחור מצד שמאל היה מוגבל. הנתבע 2 הודה בחקירתו, כי המאה המותקנת בצידו השמאלי של הטרקטור מכוונת לאחור וכלפי מעלה, כך שקיים "שטח מת", כלשונו, שבו אין כלל שדה ראיה ושטח זה מצוי בין תחילת המכבש לבין הטרקטור. כך העיד הנתבע 2 : "אני יכול לראות מהמראה רק אם רכב יוצא לעקיפה שהוא יוצא מאחורי המכבש אבל אם הרכב מתקדם יותר אז הוא בשטח "מת" ... הראי מכוון אחורה וכלפי מעלה, כך שאם רכב יוצא לעקיפה מאחורי המכבש אני יכול לראות אותו יוצא לעקיפה אבל הראי לא מכוון כלפי מטה למה שקורה מתחתיי... יש שלב מסוים שהרכב העוקף פחות או יותר מקביל למכבש וקרוב לטרקטור, יש שם שטח "מת" שאני לא יכול לראות כי אני יושב בגובה של 2.5 , 3 מטר". ולכן, כאשר רכב התובע יצא לעקיפה, חלף על פני המכבש והתקדם אל עבר הקבינה של הטרקטור, הוא היה בתוך "השטח המת", והנתבע 2 לא יכול היה להבחין בו בזמן העקיפה מבעד למראה השמאלית.

משכך, נוכח היותו של שדה הראיה מוגבל, הרי שהיה על הנתבע 2 לנקוט משנה זהירות בבואו לבצע פנייה שמאלה ולוודא היטב שהכביש פנוי. מאחר ושדה הראיה משמאלו של הנתבע 2 ולא היה פתוח, וכאשר הנתבע 2 אינו רואה את מצב הכביש משמאלו באופן מלא, היה עליו להסתכל כלפי מטה ממקום מושבו בקבינה של הטרקטור ולוודא שרכב צד ג' אינו מצוי בעקיפה בתוך "השטח המת".

בנסיבות אלה כולן, הנני קובעת כי הוכח שהנתבע 2 הוא שגרם לתאונה בגין נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות, שעה שביצע פנייה בלתי זהירה ומבלי לוודא שהכביש פנוי, וכי על הנתבעים האחריות לפיצוי הנזקים שנגרמו לתובע בתאונה. אין בידי לשעות לטענת הנתבעים, כי יש להשית אשם תורם על כתפי התובע, משום שלא מצאתי כי הייתה בהתנהגותו של האחרון תרומה כל שהיא לקרות התאונה.

באשר לנזק, הנני קובעת כי הוכח שנזקי התובע בתאונה הינם כדלקמן:

השתתפות עצמית – 795 ₪

השתתפות עצמית בגין ירידת ערך הרכב – 554 ₪

הוצאות כינון – 757 ₪

הפרש בין שיעור הנזק הישיר לרכב התובע, כפי שנקבע בחוות דעת השמאי, לבין הפיצוי שנתקבל בפועל מהמבטחת של התובע – 2,500 ₪

ההפרש בין חשבון שכ"ט שהגיש השמאי לתובע לבין שכ"ט השמאי ששולם בפועל ע"י מבטחת התובע – 173 ₪.

סה"כ – 4,779 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ