אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברשישת נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים ואח'

ברשישת נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים ואח'

תאריך פרסום : 21/02/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
24835-12-10,28375-12-10
12/02/2013
בפני השופט:
יורם נועם

- נגד -
התובע:
1. אורי ברשישת
2. ד"ר מחמוד מסלאחה ואח'

הנתבע:
1. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים
2. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים
3. עיריית ירושלים
4. הרשות לפיתוח ירושלים משיבות 4-2
5. החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בע"מ
6. הקרן למורשת הכותל המערבי
7. ממשלת ישראל
8. רשות העתיקות

פסק-דין

פסק דין

העתירה

1.לפניי שתי עתירות מינהליות שהדיון בהן אוחד, המופנות נגד החלטתה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ירושלים מיום 26.10.10, לאשר את המסמך הקרוי "התכנון הכללי למרחב הכותל המערבי", אשר מתווה את המדיניות התכנונית הכוללת למתחם רחבת הכותל, וכן לאשר את הפקדתן של שתי תכניות נקודתיות באזור רחבת הכותל – תכנית "בית הליבה" ותכנית "מעלית הכותל" – אשר "נגזרות" מעיקרי "התכנון הכולל". יוער, כי שתי תכניות אלו נוספות על שתי תכניות קודמות באזור רחבת הכותל שהופקדו לאחרונה – תכנית "מעלה המוגרבים" ותכנית "בית שטראוס" – אשר לגביהן קבעה הוועדה המחוזית, לאחר מועד מתן ההחלטה בדבר "התכנון הכולל", כי הן תואמות את המדיניות הכללית ועולות בקנה אחד עִמה.

2.העותר בעת"מ 24835-12-10 הִנו מתכנן ערים. עותר 1 בעת"מ 28375-12-10 הוא סופר וחוקר בתחום המקומות הקדושים בארץ, ושני העותרים הנוספים בעתירה זו הם אישי ציבור מוכרים בעדה המוסלמית. העותרים טוענים, כי מסמך "התכנון הכללי" הנ"ל אושר על-ידי הוועדה המחוזית ללא מסגרת תכנון סטטוטורית, ובחוסר סמכות; כי יש לעגן את מדיניות התכנון למרחב הכותל המערבי בתכנית מתאר ארצית, ומכל מקום – בתכנית סטטוטורית; וכי ההחלטה לאשר את מסמך "התכנון הכולל" הִנה בלתי סבירה, היות שנפלו בה פגמים רבים, ועל-כן דינה בטלות. כן גורסים הם, כי ההחלטה בדבר הפקדת שתי התכניות הנקודתיות, בעניין "בית הליבה" ו"מעלית הכותל", הִנה בלתי סבירה, זאת הואיל ושתי התכניות "נגזרות" מהתכנון הכולל, ועם ביטולו – יש להורות גם על ביטול הפקדתן.

לבקשת הצדדים עוכבה ההכרעה בעתירה עד למתן פסק-דינו של בית-המשפט העליון בעניין "מעלה המוגרבים". לאחר פסיקת בית-המשפט העליון (עע"מ 7490/10 הקרן למורשת הכותל המערבי נ' ד"ר מחמוד מסאלחה (3.4.12)), השלימו הצדדים טיעוניהם בכתב בעניין השלכותיו של פסק-הדין האמור על העתירה דנן.

אקדים ואציין כבר עתה, כי החלטתי לדחות את העתירות, הואיל ומדובר בעתירות מוקדמות.

רקע עובדתי ותכנוני

תכנית המתאר והחלטות הממשלה

3.תכנית המתאר הרלבנטית החלה על מתחם רחבת הכותל המערבי הִנה עמ/9 – "תכנית מתאר מקומית לירושלים וסביבתה", אשר אושרה בשנת 1976, ומטרתה, בין-היתר, היא "שמירה על האתרים המסורתיים המשמשים נכסי קדושה והווי ליהדות ולדתות אחרות" (להלן – תכנית המתאר או עמ/9). בתכנית המתאר נקבע, בין-השאר, כי אזור העיר העתיקה, הר הבית ומתחם רחבת הכותל מהווים "שטח לשיקום ושימור" על-פי תכניות מפורטות, אשר לגביו צוין, כי "כל בניה חדשה או תוספת בניה או הריסה בשטח זה תעשה תוך שמירה קפדנית על האופי המיוחד שלו". בפרט צוין לענייננו, כי "שטח רחבת הכותל יתוכנן סופית כשטח בעל עיצוב מיוחד, אשר פרטיו יאושרו ע"י הוועדות המוסמכות – בהיותו מקום מקודש המיועד להתייחדות ולתפילה" (ההדגשות הוספו). במרוצת השנים הוכנו מספר תכניות מפורטות המתייחסות לחלקים משטח הרחבה.

4.ביום 19.12.04 נתקבלה החלטת ממשלה מס' 2925, שבה הוחלט להעביר את האחריות לתחזוקת רחבת הכותל המערבי לידי הקרן למורשת הכותל המערבי (להלן – הקרן למורשת הכותל). בהמשך, בהחלטת ממשלה מס' 4569 מיום 11.12.05 ובהחלטת ממשלה מס' 2467 מיום 21.11.10 נקבע, כי יש לפעול לביסוס וחיזוק הכותל המערבי, ובכלל זה לנקוט פעולות – להתאמת רחבת הכותל לכמות המבקרים הצפויה, לשימור הממצאים הארכיאולוגיים, לשדרוג תשתיות ולקיום פעילויות חינוכיות; וכי תכנית הפיתוח תבוצע בהתאם למסמך "התכנון הכולל" שאישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים.

5.ההחלטה בדבר אישור "התכנון הכולל" לרחבת הכותל המערבי, שנתקבלה על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ירושלים (להלן – הוועדה המחוזית), ואשר מוזכרת בהחלטת הממשלה הנ"ל מיום 21.11.10 – היא העומדת במוקד העתירות דנן. יצוין כבר עתה, כפי שהובהר בכתבי-התשובה ויפורט בהמשך, כי עיריית ירושלים בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים, החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי (להלן – החברה לפיתוח הרובע היהודי) וכן גורמים נוספים, שקדה כבר משנת 2008 על גיבוש מדיניות תכנון כוללת לרחבת הכותל; וזאת, בין-השאר, נוכח הערות שנשמעו מצד גופי התכנון בדבר הצורך במדיניות תכנונית רחבה וכוללת לאזור. ואולם, עוד בטרם התגבשה מדיניות התכנון האמורה, ועובר לקבלת החלטת הממשלה מס' 2467 מיום 21.11.10, פעלו מוסדות התכנון לקידום שתי תכניות נקודתיות באזור רחבת הכותל – תכנית "מעלה המוגרבים" ותכנית "בית שטראוס"; זאת, בשל צרכים דחופים וחרף היעדרה של מדיניות תכנון כוללת, כפי שיבואר להלן.

תכנית "מעלה המוגרבים"

6.בשנת 2007, יזמה הקרן למורשת הכותל תכנית מתאר מקומית מס' 12472 (להלן גם – תכנית מעלה המוגרבים), שמטרתה יצירת מסגרת תכנונית למעלה המוגרבים, תוך מתן פתרון לנגישות הציבור לאזור, ואשר הוגשה על-ידי החברה לפיתוח הרובע היהודי. נוסף על האמור, אִפשרה התכנית "חפירה בשטח שמצפון וממערב לתוואי הגשר, עד למפלס של רחבת הכותל כך שהשטח יוכל לשמש להרחבת רחבת התפילה של הנשים ליד הכותל... חללים אשר יימצאו בסמיכות לרחבה זו ישומרו ויוכשרו לשימוש המתפללות כמחסה מפני שמש הקיץ וגשמי החורף" (פרוטוקול הדיון בוועדה המחוזית מיום 16.10.07; ההדגשות אינן במקור). יוער, כי תכנית זו הוגשה על-רקע קריסת סוללת העפר אשר שימשה כמעלה לשער המוגרבים בהר הבית (להלן – מעלה המוגרבים), בשנת 2004, שלאחריה הוקם במקום גשר זמני, ולימים אף ניתן היתר בנייה להקמת גשר קבוע על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים (להלן – הוועדה המקומית); אולם נוכח פעולות מחאה שונות, הוחלט להפסיק את בניית הגשר הקבוע על-יסוד היתר הבנייה, ולקדם תכנית סטטוטורית – תכנית מעלה המוגרבים. לימים אושרה התכנית על-ידי הוועדה המחוזית, אשר ציינה בהחלטתה כי יש צורך בהכנת תכנית כוללת לרחבת הכותל, אולם נוכח הצורך הדחוף בהחלפת גשר העץ הזמני ולאור שיקולי בטיחות וביטחון – יש לאשר את התכנית הנ"ל אף בטרם קידומה של תכנית כוללת לאזור. החלטה זו אושרה על-ידי ועדת המשנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ובנייה (להלן – ועדת המשנה לעררים), בהחלטה מיום 1.3.09.

7.עותר 1 בעת"מ 28375-12-10, ד"ר מסאלחה, עתר נגד החלטה זו בגדרה של עתירה קודמת שהגיש לבית-משפט זה (עת"מ 1488/09), וטען, בין-השאר, כי מטרת התכנית בפועל הִנה הרחבת רחבת הכותל, תוך הפרת הסטטוס-קוו הדתי במקום. בפסק-דין מיום 5.9.10 החליט בית-משפט זה (כב' הנשיאה מ' ארד), לקבל את העתירה בחלקה, במובן זה שתכנית מעלה המוגרבים תאושר כך שניתן יהיה להקים את הגשר המוצע במסגרתה, אולם לא תותר הרחבה של רחבת הכותל לצרכי תפילה. בכלל זה צוין בפסק-הדין:

"הרחבת השטח המשמש לתפילה היא נושא מורכב ורגיש, המערב בין היתר היבטים דתיים ואחרים. לפיכך, יש להסדירו במסגרת תכנון כולל של רחבת הכותל, ולא במסגרת תכנית שנועדה ליצור "פתרון גישה ראוי להר הבית דרך שער המוגרבים"... תכנית עמ/9 קובעת כי: "שטח רחבת הכותל יתוכנן סופית כשטח בעל עיצוב מיוחד, אשר פרטיו יאושרו ע"י הוועדות המוסמכות – בהיותו מקום מקודש המיועד להתייחדות ולתפילה". אמנם, אין מדובר, כאמור, בהוראה האוסרת באופן גורף ביצוע שינויים ברחבת הכותל שלא במסגרת תכנון כולל. ואולם, אין חולק כי מדובר בהוראה שלפיה התכנון הסופי של רחבת הכותל צריך שייקבע במסגרת תכנון כולל" (ההדגשות אינן במקור; עת"מ 1488/09 ד"ר מחמוד מסאלחה נ' ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית תכנון ובנייה ואח' (5.9.10)).

8.על פסק-הדין האמור ערערו חלק מהמשיבים בעתירת מעלה המוגרבים לבית-המשפט העליון, ופסק-הדין בערעור ניתן לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בעתירות שלפניי (עע"מ 7490/10 הקרן למורשת הכותל המערבי נ' ד"ר מחמוד מסאלחה (3.4.12)). בית-המשפט העליון קבע (בפסק-דינה של כב' השופטת (כתוארה אז) מ' נאור), כי בהחלטתה של ועדת המשנה לעררים מיום 1.3.09, אשר עמדה בלב הדיון בעת"מ 1488/09 נושא הערעור הנדון, יצאה ועדת המשנה מנקודת הנחה מוטעית, לפיה הרכיב בתכנית מעלה המוגרבים בעניין הרחבת עזרת הנשים בכותל המערבי ירד לחלוטין מהפרק; זאת בשעה שרכיב זה אושר בפועל על-ידי הוועדה המחוזית. כתוצאה מכך, אין בהחלטתה של ועדת המשנה לעררים דיון בשאלת הרחבת עזרת הנשים ברחבת הכותל. בנסיבות אלו קבע בית-המשפט העליון, כי ועדת המשנה לעררים לא הכריעה בטענה שהובאה לפניה ולא השלימה את מלאכתה; וכי אין מנוס מהחזרת הדיון אליה, כדי שתדון בעניין. עם זאת, בית-המשפט לא קבע הוראה אופרטיבית לעניין הצורך בתכנון הכולל או בנפקותו. בהקשר זה צוין כדלהלן: "כשיחזור העניין אל הוועדה – לעניין ההרחבה בלבד, עליה לתת דעתה לכמה וכמה עניינים. בראש ובראשונה האם להשאיר את סוגיית ההרחבה לתכנון "סופי" או "כולל" של רחבת הכותל..." (חלק מההדגשות הוספו). במקום מוקדם יותר בפסק-הדין ציין בית-המשפט לעניין זה:

"כפי שציין בית המשפט לעניינים מינהליים, התכנית עמ/9 אינה אוסרת על תכנון נקודתי. בית המשפט הכשיר הרי את התכנון הנקודתי בעניין הגשר עצמו. התכנית איננה אוסרת את שינויה שלא במסגרת "תכנון כולל". אכן, עמ/9 אף איננה נוקטת בניסוח "תכנון כולל" אלא דווקא מדברת על הצורך ששטח רחבת הכותל "יתוכנן סופית". תכנון סופי יכול על דרך העיקרון לבוא גם לאחר תכנון נקודתי, ובלבד שאין התכנון הנקודתי תכנון בלתי הפיך. התכנית עמ/9 והתכנית שלפנינו הן אמנם שוות דרגה ועל כן יכולה התכנית לשנות את עמ/9. השאלה הטעונה הכרעה איננה אם יש סמכות לתכנון נקודתי שאינו חלק מתכנון כולל. סמכות כזו קיימת. השאלה האמיתית היא האם תכנון נקודתי בעניין ההרחבה "כתוצאת לוואי" של התכנית בעניין הגשר אכן ראוי וסביר הוא. בכך עסק בית המשפט לעניינים מינהליים. אולם, ועדת המשנה לעררים קיימה את הדיונים כמבואר על בסיס הנחה מוטעית שנושא הרחבת עזרת הנשים ירד מהפרק" (ההדגשות אינן במקור).

מכל מקום, עוד בטרם ניתן פסק-הדין האמור על-ידי בית-המשפט העליון, נתקבלו על-ידי גופי התכנון החלטות שונות העומדות בלב עתירה זו, כפי שיפורט בהמשך.

"תכנית בית שטראוס"

9.יוער, כי בעת מתן פסק-הדין בעת"מ 1488/09 בעניין מעלה המוגרבים, נדונו בוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ערעורים שהוגשו על החלטה נוספת של הוועדה המחוזית, לאשר הפקדתה של תכנית בית שטראוס מס' 12996, שעניינה הקמת תחנת משטרה בסמוך לרחבת הכותל (להלן – תכנית בית שטראוס). התכנית אושרה על-ידי הוועדה המחוזית עובר לקבלת פסק-הדין בעתירה בטרם גובשה מדיניות תכנונית כוללת, וממילא קודם למתן פסק-הדין בעע"מ 7490/10; זאת, נוכח הצורך הדחוף בהקמת תחנת המשטרה באזור. בדיונים בעניין זה שקיימה ועדת המשנה לעררים, בעקבות עררים שהוגשו נגד החלטת הוועדה המחוזית לאשר את התכנית הנ"ל, התבקשה עמדת הוועדה המחוזית לסוגיית "התכנון הכולל"; ולימים, לאחר שאושר מסמך התכנון הכולל בהחלטה נושא העתירות מיום 26.10.10, הועברה ההחלטה בעניין בית שטראוס לדיון נוסף לפני ועדת המשנה לעררים, ואושרה על-ידה, בהחלטה מיום 10.2.11. יודגש, כי העותרים לא הגישו עתירות נגד החלטות ועדת המשנה לעררים בעניין תכנית בית שטראוס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ