אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברק נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת

ברק נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת

תאריך פרסום : 27/01/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
9161-08-13
08/01/2014
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
מיכאל ברק
הנתבע:
הוט טלקום שותפות מוגבלת
פסק-דין

פסק דין

תובענה לפיצוי בגין נזקים נטענים מכח אי קיומו של הסכם למתן שירותי תקשורת אשר נכרת בין הצדדים.

על פי המתואר בכתב התביעה, התובע התקשר בהסכם "טריפל" עם הנתבעת כלקוח עסקי, במסגרתו התחייבה הנתבעת לספק לתובע שירותי תקשורת בשלושה אפיקים, ובהם אינטרנט, טלוויזיה בכבלים ושירותי תקשורת טלפון קווי, כלקוח עסקי.

לטענת התובע, הנתבעת הפרה את החובות המוטלות עליה הן מכח ההסכם, עת שכשלה מלספק לו את שירות הטלפון הקווי (במסגרתו אמור היה להיות מנויד קו טלפון עסקי שהופעל על ידו), או סיפקה אותו בצורה רשלנית אשר הסבה נזק. בנוסף טוען התובע כי לאחר שסירב לשלם עבור שירות הטלפון הקווי אשר הוענק בצורה לקויה ורשלנית (לטענתו), שללה ממנו הנתבעת הטבות והנחות אחרות, באופן שהביא לגביית יתר מטעמה.

כפי שתואר בכתב התביעה ואף הורחבה במסגרת הדיון אשר נתקיים בפני בתובענה, אחד מרכיבי העסקה היה ניוד קו טלפון עסקי, אשר לטענת התובע הינו הכלי המוכר ללקוחותיו הרבים לצורך יצירת קשר, ואולם בדיעבד מתברר כי ניוד הקו לא הושלם. התובע תמך תביעתו בפירוט השימוש המצטבר בקו הטלפון אשר הותקן על ידי הנתבעת, ממנו עולה כי מקו הטלפון נעשו סה"כ 5 שיחות ניסיון, באורך מצטבר של כדקה אחת.

בנוסף לאמור, התובע הליך על כך כי פניותיו הרבות בכתב לא נענו, תוך שהנתבעת דורשת ממנו לשלם דמי מנוי עבור קו אשר לא עשה בו כל שימוש, ואף גבתה ממנו כספים ביתר.

הנתבעת השיבה לכתב התביעה, ולטענתה יש לדחות את התביעה. הנתבעת מציינת כי התובע היה מנוי שלה בשירותי טלוויזיה ותשתית אינטרנט מאמצע שנת 2009, כאשר ביום 20.12.2010 הצטרף גם לשירותי הטלפון, וביקש לנייד קו טלפון שהיה בשימושו (המסתיים בספרות 605); יומיים לאחר בקשת ההצטרפות, כאשר התקבלו טפסי הניוד, הועברה בקשת ניוד ל"בזק", אולם הניוד לא ניתן היה לביצוע שכן התובע ניתק את קו הטלפון שלו אצל "בזק" במועד מוקדם יותר. מציינת הנתבעת, כי על מנת שהתובע לא ייוותר ללא קו טלפון, הותקן בביתו קו טלפון אחר (המסתיים בספרות 790) שהיה תקין וניתן לשימוש;

בחודש ינואר 2011 קיבלה הנתבעת הודעה מהבנק בו מתנהל חשבון התובע (חודש לאחר ההצטרפות לשירותי הטלפון), על ביטול החיוב שהועבר בגין דמי מנוי לשירותי הטלפון, ובחודש לאחר מכן ניתקה את הקו אשר הותקן לשיחות יוצאות, בהיעדר תשלום.

במקביל, לאור אי קיום התשלום עבור שירותי הטלפון, הופסקה הענקת ההנחה מכח מבצע "טריפל", והחיוב השוטף אשר בו חויב חשבון התובע, היה חשבון לפי מחיר המחירון הרשמי, שלא במבצע. מאותו שלב, מציינת הנתבעת, לא פנה התובע פעם נוספת בטרוניה, אלא רק לאחר שנערכה פנייה בכתב מאת בא כוח הנתבעת, בגין יתרת חוב אשר לטענתה הצטברה לזכותה, והפעם הבאה הייתה כאשר עבר לקבל שירותים מחברת הלוויין ואת טיפלה בניוד וניתוק יתר השירותים.

לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את תביעתו של התובע, שכן הנתבעת העניקה לו שירות לקוי ולא בהתאם לחובתה החוזית, ולא הוכיחה כי קיימה את חלקה בהסכם. ואבהיר טעמי:

אין חולק כי צד לחוזה למתן שירותים, מחויב ליתן את השירות בצורה ראויה וסבירה, ולא בצורה לקויה או רשלנית. טוענת הנתבעת כי קו הטלפון לא היה ניתן לניוד עקב תשובת "בזק", ואולם הנתבעת לא הוכיחה כי עשתה כל דבר בנדון. האם הנתבעת הודיעה לתובע על הקושי בניוד? האם הדריכה אותו כיצד עליו לנהוג על מנת שמספר הטלפון שבשימושו משך שנים מול לקוחותיו, ימשיך להתקיים במסגרת מתן השירות על ידה? היעדר הפעולה בהקשר זה, מהווה מתן ירות רשלני ללקוח המוגדר במסמכי הנתבעת כ"לקוח עסקי".

מציינת הנתבעת כי הוענק לתובע קו טלפון חלופי, בעל מספר אחר. התובע טען מנגד, כי עם מספר הטלפון בקו החלופי, נפגש לראשונה עת שקיבל את כתב ההגנה. אני מאמין לתובע בהקשר זה באופן בלתי מסויג ומקבל את טענתו זאת, שכן קו הטלפון, גם אם היה בר שימוש, לא נעשה בו כל שימוש כלל! ועל כך אין עוררין. הנתבעת טענה כי יכול להיות שקו הטלפון שימש כפקס או מודם, ומדובר בטענה אשר לכל היותר, מלמדת על הזלזול הבוטה והמופגן של הנתבעת בתובע כלקוח (ועל כך אעמוד בהמשך הדברים), ולא על קיום סביר ולא רשלני של החבות על פי ההסכם.

הנתבעת מציינת כי כל פניותיו של התובע נענו, ואולם מכתב אחד בתשובה לפניותיו הרבות של התובע, לא צורף. הנתבעת צירפה פירוט ממערכת תיעוד פניות לקוחותיה (crm), ואולם טרחה לצרף רק את התיעוד החל מיום 15.2.2011 ואילך, לאחר שהתובע כבר ביטל את התשלום בגין הטלפון לאור העובדה כי לדבריו, פניותיו אינן נענות.

על משמעות אי הבאת עד חיוני או ראיה חיונית אמר כבר בית המשפט העליון כי קיימת חזקה שצד אשר אינו מביא עד חיוני או ראיה חיונית, ללא הסבר סביר, כאשר מדובר בעדות אשר יכולה היתה לתמוך בגרסת אותו צד, פירוש הדבר הוא שאותה עדות הייתה משמשת לחובתו של אותו צד, ולא תומכת בו. ראה: קדמי, "על הראיות" (חלק שלישי - תשס"ד 2003) עמ' 1648, ע"א 641/87 קלוגר נ' אורט ישראל בע"מ ואח', פד"י מד (1) 245, ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו ואח', פד"י מה (4) 651. ומאיזו סיבה נמנעה הנתבעת מלהביא את פירוט הפניות של התובע בתקופה הרלוונטית (דצמבר 2010 ועד סוף ינואר 2011)? היעדר הצירוף, אומר דרשני.

לכל הפחות, אמורה הייתה הנתבעת לצרף אישור אודות מסירת הודעתה לתובע אודות מספר הטלפון החלופי אשר יכול היה לעשות בו שימוש. הודעה שכזאת לא צורפה, ואם הייתה, הרי שאמורה הייתה להיכלל בתיעוד פניות לקוח בחודש דצמבר 2010 – אותו תיעוד אשר לא צורף, יכול ובכוונת מכוון.

פירוט השיחות אשר הוצג על ידי התובע, מחזק את דבריו; מקו הטלפון נעשו 5 שיחות ניסיון (לדבריו על ידי הטכנאי), אורכן המצטבר 72 שניות, מעט מעל לדקה. די בכך כדי להוכיח אודות אי מתן השירות, ואף לא הוכח שבקו הטלפון החלופי (אשר כאמור, הנתבע טען שלא היה מודע אליו אלא רק לאחר שהוגש כתב הגנה) בוצעו שיחות כלשהן על ידי התובע;

אוסיף לאמור, כי מתיעוד הפניות אשר צורף על ידי הנתבעת כנספח "ג" לכתב ההגנה, עולה היחס הלא ראוי שהיה מנת חלקו של התובע; תרשומת השיחה של נציגת שירות הלקוחות, מיום 3.7.2012, אשר בוצעה ע"י הגב' ועקנין דיקלה, הינה "מול מיכה. הוסרה ללקוח יתרה לתשלום שו הוסבר כי נמצא בטיפול משפטי. לקוח טוען כי מעולם לא עבד הטלפון ולא הצליח להוציא ממנו שיחות. הוסבר כי יצאו מהטלפון הזה שיחות ומבקש פירוט שיחות. הוסבר כי אשלח לו פירוט". אותן שיחות יוצאות הינן אותן חמש שיחות ניסיון של הטכנאי, שאורכן המצטבר מעט מעל לדקה אחת, אולם נתון זה לא הטריד את הנתבעת.

צירופם של כל אלה, מבהיר מדוע פעל התובע לבטל את הוראת הקבע בגין חשבון הטלפון, ואני סבור כי הנתבעת הפרה את חובתה החוזית, באופן המצדיק פעולה שכזאת.

עד כאן בשאלת החבות. אציין לא מצאתי לנכון לקבל את תובענת התובע במלואה, אלא במקצתה בלבד.

התובע טען לשלושה רכיבי נזק בתובענה: (א) החזר חיוב יתר חודשי בשיעור 200 ₪ לחודש, משך 20 חודשים, אותו חיוב הרלוונטי לשירותי הטלפון אותם כלל לא קיבל (ב) נזקים בגין אבדן קו "בזק" אשר שימש אותו מול לקוחותיו, שיחות והוצאות אשר הושקעו על מנת ליצור קשר עם הלקוחות בהיעדר קו הטלפון המוכר להם (ג) הוצאות ההליך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ