אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברק מוטי ואח' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב

ברק מוטי ואח' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב

תאריך פרסום : 22/06/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
63279-05
21/06/2010
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
1. ברק מוטי
2. בן עטר ענבל

הנתבע:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב

החלטה

התובעים מבקשים להעביר את התביעה לבית המשפט המחוזי על מנת שתנוהל שם לפי כתב תביעה מתוקן שהגישו. לטענתם, לפי תקנה 136 לתקנות סדר-הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: תקנות סדר-הדין האזרחי) עמדה להם הזכות להגיש כתב תביעה מתוקן בלי לבקש רשות לכך ועם תיקונו של כתב התביעה חורג הסעד המבוקש מגבול סמכותו של בית משפט זה. הנתבע מתנגד לבקשה, הן מפני שלטענתו נמנעו התובעים מלציית להנחיית בית המשפט להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, הן מפני שהתיקון שנעשה בפועל (שלא כדין, לשיטתו) לא התבקש ולא נומק.

אכן, העיון בחילופי הבקשות התגובות וההחלטות בחודשים האחרונים מלמד על "חוסר סימטריה". בעוד שבית המשפט סבר שהתובעים מבקשים לתקן את כתב התביעה, סברו התובעים שהם מגישים כתב תביעה מתוקן בזכות. דומה שהדבר גרם לכך שטעוני הצדדים חסרים מאוד.

עניינה של תביעה זו בנזקים שנגרמו לתובע בתאונת דרכים ובאירועים שאחריה. בשלב זה ברור שלתובע נכות מצטברת גדולה מאוד (כנראה בשיעור 80% ויותר - אף ששיעורה המדויק במחלוקת נוכח חפיפות חלקיות בין קביעות המומחים השונים). לאחר שהוגשה חוו"ד מומחה שיקומי שוכנעו התובעים שהם זכאים לפיצוי העולה על סמכותו המהותית של בית משפט זה. בכתב התביעה המתוקן מצויין נזק מיוחד בסך 2,555,000 ₪ וכמובן נתבעים נזקים נוספים אחרים.

תקנה 136 שעליה מסתמכים התובעים קובעת "בעל-דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות-הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום." תקנה זו נוגעת, לפי לשונה, לחוו"ד של מומחה שמונה לפי תקנה 130. חוו"ד המומחה השיקומי, ד"ר שמש, שהניעה את התובעים לתקן את תביעתם ניתנה לפי סעיף 6א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תש"ל – 1975 (להלן: חוק פלת"ד) ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986.

ההסדר הנוגע למינוי מומחים לפי חוק פלת"ד שונה בהיבטים שונים מההסדר הדיוני בדבר מומחים רפואיים לפי תקנות סדר הדין האזרחי ואינו עוסק בסיטואציה שנדונה בתקנה 136.

בעל-דין המבקש להוכיח ענין שברפואה נדרש בתקנות סדר הדין האזרחי לצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוו"ד והן חלק מחזית המחלוקת בין הצדדים. הגשת חוו"ד נוספת – של מומחה בית המשפט – משפיעה על גזרת המחלוקת ומכאן הוראת תקנה 136, המאפשרת לבעלי הדין להתאים את כתבי הטענות לגזרת המחלוקת ה"נכונה". גזרת המחלוקת הרפואית בתביעה המוגשת לפי חוק פלת"ד נקבעת באמצעות בקשה ותגובה לבקשה למינוי מומחים. אחר-כך, כשניתנת חוו"ד המומחה היא מגבשת בין הצדדים גזרת מחלוקת "נכונה" חדשה. בשני המקרים, חווה"ד של המומחה הניטראלי משנה את גזרת המחלוקת בין הצדדים ולענין זה אין רלוונטיות למנגנון הדיוני שבו מונה המומחה. ממילא, גם אין סיבה הגיונית שבגינה נייחס למחוקק הסדרי פלת"ד כוונה להוציא מגדרם דווקא את הוראת תקנה 136. לאור זאת נראה שיש לתקנה 136 תחולה גם על תביעה המתנהלת לפי חוק פלת"ד והתובעים פעלו כדין כשהגישו כתב תביעה מתוקן בלי ליטול רשות לכך.

מן הראוי להוסיף, שאפילו היתה מסקנתי הקודמת שונה, ראוי היה להתיר לתובעים לתקן את כתב התביעה ולהעביר את התביעה לבית המשפט המחוזי. אלה טעמי: בעת שהתובע הגיש את תביעתו לא ידע מה יקבעו המומחים שימנה בית המשפט. לאחר שחוות-הדעת כבר עומדות בפניו, יש לו הערכה מציאותית של היקף הנזק הניתן להוכחה. מחאת הנתבע, שהתובע לא פירט את השינויים שהוא מבקש לחולל בכתב התביעה נכונה טכנית (אף שקל לראותם מהשוואת שני המסמכים), אך מטעה מהותית. ברור לגמרי, שהתובע אך מבקש לשנות את אומדן הנזק שלו, ולהביאו אל מחוץ לסמכות בית משפט זה. בהתחשב בנכויות שכבר נקבעו לתובע, אכן סביר שנזקו עולה במידה ניכרת על סמכות בית משפט השלום. בהחלט אפשרי שגם הפיצוי המגיע לתובע (לאחר הניכויים השונים) יחרוג מגבול סמכות בית משפט השלום – ודי בכך כדי להצדיק את תיקון התביעה והעברתה לבתי המשפט המחוזי.

לפיכך, נקבע שכתב התביעה המתוקן הוגש כדין ובירורו יועבר לבית המשפט המחוזי בת"א – יפו.

המזכירות תעביר את התיק לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, ט' תמוז תש"ע, 21 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ