אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברק דוד ואח' נ' אמד פיתוח נדל"ן והשקעות בע"מ ואח'

ברק דוד ואח' נ' אמד פיתוח נדל"ן והשקעות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 27/04/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
25143-07
26/04/2010
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
1. ברק דוד
2. שמואל אלוני
3. חיה שיפר
4. יהודה הורנשטיין
5. יובב גוניקמן
6. ז'נט הולנדר
7. זיו וייזר
8. דב כ"ץ
9. אריה בן נחום
10. אהרון יניב
11. ברכה ברנקין
12. עמוס זילברמן
13. משה וייזר
14. בתיה גינג'יס
15. ניסן גיאורה
16. יוסף ארז
17. יורם שוהם
18. שושנה בלושטיין
19. שושנה אביב
20. יוסף אברהם
21. יאיר שפירא
22. אריה שוסטק
23. יונה רגב

הנתבע:
1. אמד פיתוח נדל"ן והשקעות בע"מ
2. דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

החלטה

1.בפניי תביעה של 25 גמלאים או יורשי גימלאים של הנתבעת 2, דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (להלן: "דן").

2.התובעים החזיקו בעבר במניות של הנתבעת 1, אמד פיתוח נדל"ן והשקעות בע"מ (להלן: "אמד"). הם פרשו לגמלאות במועדים שונים, ולאחר פרישתם, מכרו את מניותיהם לדן, באשר לפי תקנונה של אמד, לא ניתן היה למכור את המניות אלא לדן. מחיר המניות נקבע על ידי אמד עצמה. ביום 22.12.1996, כך טוענים התובעים, החליטה הנהלת אמד, המורכבת ממנהליה של דן, על הפחתה שרירותית וחסרת כל הצדקה של 30% מן המחיר של המניות. עקב כך, במקום לשלם תמורת כל מניה סך של 107,143 ₪, שולם לגמלאים שמכרו את מניותיהם סך של 75,000 ₪ בלבד. לטענת התובעים, הם לא ידעו על החלטה זו של אמד אלא בסמוך לפני הגשת התביעה, שהוגשה ביום 25.3.2007. במסגרת התביעה טוענים התובעים כי הם זכאים לפיצוי בגין הפחתת השווי המאולצת, תוך שהם טוענים כי הנהלת אמד פעלה בהיותה במצב של ניגוד עניינים, בחוסר תום לב ובניגוד לתקנת הציבור. מכאן התביעה.

3.הנתבעות טוענות כי התביעה התיישנה, שכן עילתה נולדה ביום 22.12.1996, עת התקבלה ההחלטה בדבר המחיר שישולם עבור המניות. לגופו של ענין טוענות הנתבעות כי באותו מועד דווקא הועלה מחירן של המניות בשיעור של 28%.

4.על פי הסכם דיוני שקיבל תוקף של החלטה ביום 13.7.2008, נקבע כי הדיון יפוצל כך שתחילה תידון שאלת התיישנות, ורק אם טענת ההתיישנות תידחה, תתברר שאלת הנזק הנטען על ידי התובעים. בהתאם להסכמה זו הגישו התובעים 25 תצהירי עדות ראשית בשאלת ההתיישנות בלבד. הנתבעות לא הגישו תצהירים, ובסופו של דבר ויתרו גם על שני העדים שזימנו לעדות בעל פה. הפועל היוצא הוא שלא העידו עדים מטעמן של הנתבעות.

5.התובעים כולם העידו בתצהיריהם כי כאשר פרשו לגמלאות מעבודתם בדן וגם לאחר מכן לא היה להם כל מידע אודות החלטתה של אמד להפחית את מחיר המניות. הם גם לא ידעו על תביעות שהוגשו במהלך השנים מאז שנת 1999 נגד אמד ודן בקשר למניות.

6.הצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב. בסיכומיהם חרגו הצדדים מן המסגרת הדיונית והעלו טענות שונות לגופו של ענין, כגון, בשאלה האם מחיר המניות הופחת או שמא דווקא הועלה, כמו גם בשאלה האם אותם תובעים שהם יורשיהם של הגמלאים שנפטרו הם יורשים יחידים או שישנם יורשים נוספים. אין בכוונתי לדון בטענות אלה, שכן על הפרק עומדת שאלת ההתיישנות בלבד. זאת ועוד, בעלי הדין אף צירפו לסיכומיהם שלא כדין ראיות שונות שלא הוגשו במהלך שמיעת הראיות. מדובר בצירוף פסול, ומובן כי יש להתעלם מכל אותן ראיות שצורפו שלא כדין.

7.לשם בחינתה של השאלה האם אכן התביעה התיישנה, אצא מתוך הנחה לפיה הנהלת אמד אכן החליטה להפחית באופן שרירותי את מחיר המנייה בשיעור של 30%. אני ער לכך כי הנתבעות טוענות שמחיר המנייה דווקא הועלה, אלא שהשאלה אינה צריכה להתברר בשלב מקדמי זה, בו נבחנת אך ורק שאלת ההתיישנות ביחס לעילת התביעה הנטענת, ולא נבחנת טענת ההגנה של הנתבעות בנוגע לשאלת הנזק.

8.בעניננו, עילת התביעה של התובעים נולדה במועד בו מכר כל אחד מהם את מניותיו לדן, ולא במועד בו החליטה הנהלת אמד על הפחתת מחירן של המניות. טעמו של דבר הוא שהנזק מבחינתו של כל תובע התגבש והפך למוחשי רק כאשר זה מכר את מניותיו. אין חולק כי המניות נמכרו החל מחודש ינואר 1997 וכלה בחודש אוקטובר 1999 (ראה ס' 22.4 לסיכומי הנתבעות). מכאן שעילות התביעה נולדו בין חודש ינואר 1997 לחודש אוקטובר 1999. התביעה הוגשה ביום 25.3.2007, מקץ למעלה משבע שנים, ומכאן טענת ההתיישנות.

9.סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח- 1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"), שעניינו התיישנות שלא מדעת, קובע:

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."

הוראה זו מאריכה למעשה את תקופת ההתיישנות לגבי תובעים שלא ידעו ולא היו צריכים לדעת על העובדות המבססות את עילת תביעתם.

בעניינו, מתעוררת השאלה האם התובעים ידעו על כך שהמחיר ששולם להם עבור מניותיהם אינו המחיר הנכון, אלא מדובר במחיר שהופחת באופן שרירותי על ידי הנהלת אמד. שאלה נוספת הטעונה הכרעה, בהנחה שהתובעים לא ידעו עובדה זו, היא האם התובעים יכולים היו, בזהירות סבירה, לגלות את העובדות כהווייתן.

10.במאמר מוסגר אציין כי הוראה נוספת בחוק ההתיישנות המאריכה את תקופת ההתיישנות היא הוראת סעיף 7, שעניינה תרמית ואונאה. סעיף 7 קובע כי מקום שעילת התביעה היא תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה התרמית או האונאה. ההבדל בין סעיף 7 לחוק ההתיישנות לסעיף 8 לחוק ההתיישנות הוא שכאשר עסקינן בתרמית או אונאה, לא מתעוררת כלל השאלה האם התובע יכול היה בזהירות סבירה לעמוד על העובדות כהווייתן. די בכך שהעובדות נודעו לו בשלב מאוחר יותר, על מנת שמרוץ ההתיישנות יידחה. יחד עם זאת, בצדק טוענות הנתבעות בסיכומיהן כי עילת התביעה נגדן אינה תרמית או אונאה, ולכן אין צורך להיזקק להוראת סעיף 7 לחוק ההתיישנות.

11.האם התובעים או מי מהם ידעו על הפחתת מחירן של המניות?

התובעים העידו איש איש בתורו כי לא ידעו על הפחתת מחירן של המניות. מנגד, הנתבעות לא העידו עדים משל עצמן בענין זה, אלא העדיפו להתבסס על חקירתם הנגדית של התובעים, על עובדות שאינן שנויות במחלוקת בנוגע לתביעות שהגישו גמלאים אחרים של דן וכן על פרסומים שונים שהיו בעיתונות בקשר לתביעות אלה.

הואיל והתביעה הוגשה ביום 25.3.2007, יש לבחון האם הארועים עליהם מצביעות הנתבעות בסיכומיהן, התרחשו לפני יום 25.3.2000, שכן פשיטא כי כל ארוע שהתרחש לאחר יום זה, אף אם היה ידוע לתובעים, איננו רלבנטי לענין שאלת ההתיישנות, משום שממועד התרחשותו ועד הגשת התביעה טרם חלפו שבע שנים.

12.הארועים עליהם מצביעות הנתבעות בסיכומיהן הם הארועים הבאים: תביעה שהוגשה בחודש אוגוסט 1999 על ידי 26 בעלי מניות של אמד, שהועברה בחודש דצמבר 1999 להליך של בוררות בפני כב' השופטת בדימוס מרים פורת; פרסום בע' 43 לדו"חות הכספיים של אמד לחודש דצמבר 1999 בו דווח על הגשת התביעה מחודש אוגוסט 1999; פסק הבוררות שניתן בשנת 2001, בו קבעה הבוררת כי מחיר המניות הופחת שלא כדין וכי יש לפצות את בעלי המניות בגין הפחתה זו; בקשה לביטולו של הפסק שהוגשה בשנת 2001 בבית המשפט המחוזי, ונדחתה; תשקיף של דן מחודש דצמבר 2001 בו דווח על התביעה (מוצג נ/1); ידיעה שפורסמה בעיתון ידיעות אחרונות בחודש פברואר 2002 בה דווח על פסק הבוררות (מוצג נ/3) (במאמר מוסגר יצויין, כי קשה להתעלם מכך שבאותה ידיעה ממש צוטט יו"ר מזכירות דן כמי שאומר שהתובעים בבוררות צדקו בתביעתם ולכן יקבלו את כל מה שקבעה הבוררת); ידיעה בעיתון גלובס שפורסמה בחודש מרץ 2002 אודות הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הנתבעות בגין הפחתת מחיר המניות (פרסום שצורף שלא כדין לסיכומי הנתבעות); פנייה שניסח עו"ד אהרונסון ואשר נשלחה לגימלאים שונים בחודש פברואר 2003 לשם התארגנות לקראת הגשת תביעה בעקבות אישור פסק הבוררות (מוצג נ/2); ולבסוף, שתי תביעות שהוגשו בשנת 2004 בבית משפט השלום בהרצליה ובבית המשפט המחוזי בתל אביב.

מכל הארועים עליהם הצביעו הנתבעות, רק הגשת התביעה בשנת 1999 היא מאורע רלבנטי, שכן כל שאר הארועים התרחשו לאחר יום 25.3.2000, ומכאן שגם אם אניח כי התובעים ידעו עליהם, הרי שמאז התרחשותם ועד להגשת התביעה הנוכחית טרם חלפה תקופת ההתיישנות. באשר לדו"חות הכספיים של אמד מחודש דצמבר 1999, ברי שאין כל יסוד להניח כי מי מבין התובעים קיבל לידיו את הדו"חות הכספיים, עיין בהם בקפידה ולמד מן הכתוב בע' 43 לדו"חות על דבר קיומה של התביעה.

13.האם התובעים ידעו על הגשת התביעה של 26 הגמלאים בחודש אוגוסט 1999? הנתבעות ניסו להוכיח כי התובעים ידעו על מאורע זה, אלא שהדבר לא עלה בידן. לא הובאה כל ראיה על כך, ולא נסתרה טענת התובעים כי שמעו על הפחתת מחיר המניות במועד מאוחר הרבה יותר, בסמוך לפני הגשת התביעה הנוכחית. אני מוכן להניח כי התובעים, לפחות מקצתם, ידעו על עילת התביעה מספר שנים לפני הגשת התביעה הנוכחית ולא רק בסמוך לפני הגשתה, אך בכך לא די, שכן לא שוכנעתי כי הם ידעו על עילת התביעה לפני יום 25.3.2000, הוא המועד הקובע לגבי תקופת ההתיישנות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ