בע"א
בית משפט השלום טבריה
|
26497-12-11
15/12/2011
|
בפני השופט:
דורון פורת
|
- נגד - |
התובע:
יואל גיורא ברקאי
|
הנתבע:
עיריית טבריה
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול הליכי גביה והארכת מועד להישפט.
לא מצאתי טעם המצדיק הארכת מועד להישפט והבקשה נידחת.
טענות הנוגעות להתיישנות הקנס דינה להדחות על הסף וזאת מחמת העדר סמכות של בית המשפט לעניינים מקומיים לדון בכך, כפי שנקבע בע"א 8080/99 וקנס ואח' נ' עירית תל אביב ובע"פ 3482/99 פסי נ' מדינת ישראל, וברע"פ 101/08 משי נ' מ"י, נקבעה הלכה לפיה הערכאה המוסמכת לדון בסוגית התיישנות העונש, מסורה לבית המשפט האזרחי ולא לבית המשפט לעניינים מקומיים.
למבקש נשלחו ההודעות לתשלום הקנס באמצעות דואר רשום, תוך שנה מיום ביצוע העבירה, לכן קמה "חזקת המסירה". מכוח תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, והמבקש מוחזק כאילו הומצאו לו ההודעות כדין. ראה עפא 080074/07 מור מילמן אפרת נ' עירית תל אביב, שם נקבע כי:
"תקנה 44 א' לתקנות סד"פ, יוצרת חזקת מסירה בעבירות מהסוג שלפנינו, לפיה רואים את ההודעה לתשלום קנס כאילו הומצאה כדין, בלא חתימה על אישור מסירה, כאשר השולח הוכיח כי אכן ההודעות נשלחו בדואר רשום לנמען.
למעשה, ישנן שתי דרכים להוכיח מסירת דבר הדואר לרשות הדואר:
א.ע"י הצגת אישור של רשות הדואר על קבלת דבר הדואר למשלוח.
ב.ע"י אישור הדואר על התוצאות האופרטיביות של המשלוח, דהיינו: "לא נדרש", "סירב לחתום" וכו'.
במקרה דנן עירית ת"א הגישה את ההודעות לשליחה בדואר באמצעות קובץ".
מקריאת הבקשה עולה כי עיקר הטענות הן ביחס להתיישנות העונש ותקינות המסירה, ולא ביחס לעצם ההרשעה. על פניו יאמר כי, כתובתו של המבקש ברישיון הנהיגה שהוגש, תואמת את הכתובת אליה נשלחה הודעת הקנס. בירור טענתו של המבקש, ראוי הוא להליך אזרחי שבו ישמוע עדים, ענין שהוא לבית המשפט האזרחי.
בית המשפט המחוזי בתל אביב חזר וחידד הלכה זו תוך ציטוט פסקי דין קודמים , ראה תיק בשא (ת"א) 31274/08 עתמ (ת"א) 1239-08 איתן ארז נ' עירית גבעתיים (לא פורסם ניתן ביום 7.7.2010):
"בפס"ד פסי, התייחסה כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן לשאלה איזוהי הערכאה המוסמכת לדון בהתיישנותו של קנס. כב' השופטת שטרסברג-כהן שללה את האפשרות כי השאלה תידון בבתי המשפט לתעבורה, הואיל וגביית הקנס, על פי הודעת תשלום קנס, כמוהו כעונש שנגזר בבית המשפט, ואין בית משפט שסיים מלאכתו נדרש לפסק דין שנתן בהעדר הוראה חוקית מפורשת, ואין הוראה מפורשות בחוק, המקנה לבית משפט לתעבורה סמכות כזו".
"עוד קבעה, כי אין זה ראוי שבית משפט שגדר סמכותו טיפול בעניינים פליליים בלבד, יטפל בהוצאה לפועל של הקנס, ובקשה להצהיר על התיישנותו של עונש קנס, היא במהותה בקשה לסעד הצהרתי שעפ"י סעיף 25 לחוק בתי המשפט, נתונה רק לבית המשפט האזרחי".
נושא ההתיישנות מעלה שאלות שונות, הן במישור המשפטי והן במישור העובדתי. הבירור העובדתי של סוגיית ההתיישנות ובכלל זה הבירור העובדתי של ביצוע המסירות, יפה לבית-המשפט האזרחי לערכאותיו.
אשר על כן, אני מורה על מחיקת הבקשה.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ב, 15 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.