ברקאי למהדרין בע"מ ואח' נ' חווה לפיטום עופות בע"מ ואח'

החלטה

בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים, בין בעצמם ובין באמצעות שלוחיהם, לנקוט בכל פעולה שמטרתה למנוע ו/או להפריע למבקשות ו/או שולחיהן להכניס ביום 12/12/13, אפרוחים ללולים הנמצאים בקיבוץ שדה יואב ולגדל את האפרוחים וכן לאסור על המשיבים, בין בעצמם ובין באמצעות שלוחיהם, להיכנס ולגדל אפרוחים עבור משחטות אחרות בלולים הנמצאים בקיבוץ שדה יואב, וזאת ביחס לכל המדגרים ועד להכרעה בתביעה שהגישו המבקשות.

הטענות בבקשה

המבקשות הינן קבוצת משחטות עופות. עד תום שנת 2012 עסקה המבקשת 1 – ברקאי למהדרין בע"מ גם בגידול פטמים. בתום שנה זו הפרידה המבקשת 1 את פעילותה, כך שהיא עוסקת בשחיטה ושיווק מוצרי בשר והמבקשת 2 עוסקת בגידול פטמים והעברתם למשחטה. הבעלויות במבקשות זהות, והן בידי מר דורון עוזרי (להלן "עוזרי").

המבקשות הן אלו הרוכשות את האפרוחים ומספקות את כל התשומות הנדרשות לגידולם. המגדלים, דוגמת המשיבה 1- החווה לפיטום עופות בע"מ ( להלן:"המשיבה" או "החווה" ), מספקים שירותי גידול ואת המקום הפיזי לגידול העופות בלבד, ובגין שירותי הגידול ואספקת מקום גידול כאמור, זכאי המגדל לתמורה הנגזרת ממשקלם של העופות בתום הגידול.

המשיבה 1 התקשרה עם קיבוץ גבעת חיים איחוד ( הסכם מיום 10/1/10 ) ועם קיבוץ שדה יואב ( הסכם מיום 19/10/10 ) בהסכמי רשות שימוש במקרקעין, לפיהם למשיבה ניתנה רשות שימוש להפעיל את הלולים על המקרקעין של הקיבוצים, כפוף לתנאי ההסכמים.

ביום 11/11/10 התקשרה המבקשת 1 עם המשיבה בהסכם לגידול עופות ( להלן: "ההסכם" ), לפיו התחייבה המשיבה לגדל עבור המבקשת 1 עופות בקיבוץ שדה יואב. עוד התחייבה המשיבה, כי תמציא הסכם חתום עם הקיבוץ בו מופיעה בפירוש חובתו של הקיבוץ להכניס את המבקשת 1 בנעלי המגדל/ המפעיל, בהתאם לס' 5 להסכם ביניהן.

בהתבסס על הסכם זה ועל התחייבות המשיבה להכניס סעיף כאמור, החלו המבקשות להזרים כספים רבים לצורך התאמת הלולים לגידול פטמים, שהגיעו לכדי 3 מיליון ₪.

בהמשך הסתבר, למבקשות, כי בין קיבוץ שדה יואב למשיבה נחתם הסכם מיום 7/11/10 כשלטענת שדה יואב הוא הסכם היחיד שעשה עם המשיבה, וזה אינו כולל את ההסכמה של קיבוץ שדה יואב ליתן למבקשות להיכנס בנעלי המשיבים, בכל הקשור להסכם רשות השימוש במקרקעין. מכך עולה, כי המשיבים הונו את המבקשות שעה שמסרו לידיהן טיוטת הסכם אחת בעוד שחתמו על הסכם אחר עם שדה יואב.

התביעה והבקשה הוגשו כנגד שלושה משיבים נוספים; משיב 2 שהינו מנהל בפועל של המשיבה וביחד עם משיב 4 ערבים להתחייבויות המשיבה בקיבוץ שדה יואב כנגד משיבה 3, שהיא בעלת השליטה במשיבה.

נטען, כי המשיבים נתונים בקשיים כלכליים עצומים. החל מחודש 8/12 המבקשות הן אלה המשלמות את דמי השכירות לקיבוץ שדה יואב ולמעשה עומדות מול הקיבוץ תחת המשיבה מהטעם, כי המשיבה אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה הכספיות.

מחודש 1/13 המבקשות הן אלה המשלמות את דמי השכירות לקיבוץ גבעת חיים מאותן סיבות ממש, לא רק זאת אלא שהמבקשים אף נאלצו לשלם במקום המשיבים הוצאות אחזקת הלולים.

במסגרת הסכמי הגידול נקבע, כי בהתקיים תנאים מסוימים ובכללם במקרה שהמשיבה אינה עומדת בפרמטרים מקצועיים מקובלים בענף; פועלת ברשלנות; לא משלמת דמי שכירות לקיבוץ והכספים נגבים מהמבקשות, אלו יכנסו בנעלי המשיבה מול הקיבוצים.

במקרה זה התקיים לפחות ס' 5(3) להסכם לפיו, המבקשות יכנסו בנעלי המשיבה מול הקיבוץ למקרה והקיבוץ ידרוש תשלום מהמבקשת 1 בהתאם לערבות/המחאת זכות שהיא נתנה לקיבוץ עבור המגדל – המשיבה. ואכן כך היה, כאשר המבקשות משלמות את דמי השכירות לקיבוץ במקום המשיבים. חרף האמור, המשיבים מנסים בכל דרך למנוע מהמבקשות לגדל עופות בלולים ולממש את זכותן להיכנס בנעליהם מול הקיבוצים.

נטען, כי קיימות ראיות טובות לכאורה בדבר קיומה של עילת התביעה, וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשות שהשקיעו למעלה מ- 3 מיליון ש"ח בהכשרת הלולים בשדה יואב ולאור מצבם הכלכלי הקשה של המשיבים.

בגדרי התביעה העיקרית שבמסגרתה הוגשה הבקשה דנן נתבקש ביהמ"ש, בין היתר, להורות על אכיפת ההסכמים שנחתמו בין הצדדים ולחייב את המשיבים לשלם למבקשות בגין נזקיהן והפסדיהן כתוצאה ממעשי המשיבים ומחדליהם סך של 7,035,119 ₪.

בהחלטה מיום 14/11/13 קבעתי, כי לא קיימת דחיפות במתן הצווים המבוקשים, במעמד צד אחד, והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים.

ביום 28/11/13 התקיים דיון בבקשה, במסגרתו נחקר מר דורון עוזרי דורון מנהל המבקשות וגב' רונית זילברמן- משיבה 3.

משיב 4 לא הגיש תגובה ולא התייצב לדיון שהתקיים בבקשה.

טענות המשיבים 1-3 ( להלן: "המשיבים" )