אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברעם ואח' נ' קופת חולים מאוחדת חיפה ואח'

ברעם ואח' נ' קופת חולים מאוחדת חיפה ואח'

תאריך פרסום : 28/04/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
14806-03-13
24/04/2014
בפני השופט:
אריקה פריאל

- נגד -
התובע:
ד.א.ד. יזמים ונכסים בע"מ
הנתבע:
1. אפרת ברעם
2. יואב ברעם
3. יעקב גיא ברעם
4. עמי ברעם
5. דלית ברעם

החלטה

1.המשיבים בעלים של נכס מקרקעין המצוי בחיפה. בין המשיבה 1 לבין המבקשת נכרת חוזה שכירות, אשר לטענת המשיבים הופר על ידי האחרונה. לפיכך הגישו נגדה תובענה לסילוק-יד ממקרקעין ולתשלום חוב דמי שכירות.

בד בבד עם כתב ההגנה הגישה המבקשת, הכופרת בכל טענות המשיבים, בקשה לסילוק התובענה על הסף, ולחלופין לחיוב המשיבים במתן ערובה להוצאותיה. למרבה הצער, לא הובא התיק לעיוני בסמוך לאחר הגשת התשובה לתגובה, ולכן לא ניתנה החלטה קודם לכן.

לגוף העניין, דין הבקשה על כל ראשיה - להידחות.

2.בפתח בקשתה העלתה המבקשת 'טענה מקדמית', ולפיה מלבד המשיבה 1 לא חתם איש מיתר הבעלים המשותפים על חוזה השכירות עמה, ומאחר שלא צורף ייפוי-כוח נוטריוני אין לדעת אם המשיבה 1 היתה מוסמכת להתקשר בחוזה.

ככל שטענה מקדמית זו נועדה לבסס בקשה לסילוק על הסף ייאמר - כפי שציין בא כוח המשיבים בתגובתו - כי אם אמנם פעלה המשיבה 1 ללא הרשאה, אזי על המבקשת לפנות את נכס שהרי זכותה להחזיק בו נובעת מזכויות הבעלים. מכל מקום מעצם הגשת כתב התביעה על ידי כלל הבעלים המשותפים ניתן להסיק כי המבקשת 1 פעלה מכוח הרשאה שקיבלה מיתר הבעלים, או למצער אלה אשררו את פעולתה.

3.במאמר מוסגר ייאמר, כי מעיון בחוזה עולה כי תקופת השכירות הכוללת היא בת עשר שנים, ובהתאם להוראת חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 טעונה רישום בספרי המקרקעין (ראה סעיף 152 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב-1972 שזו לשונו - 'על אף האמור בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, שכירות לתקופה שאינה עולה על עשר שנים בדירה או בבית עסק שחוק זה אינו חל עליה, ואין עמה ברירה להאריכה לתקופה העולה על עשר שנים - אינה טעונה רישום בפנקסי המקרקעין; אין בסעיף זה כדי למנוע רישום שכירות לתקופה של עשר שנים או פחות, אם ביקשו זאת הצדדים לחוזה השכירות'). לכן בניגוד לטענת בא כוח המשיבים נזקקה לכאורה המשיבה 1 לייפוי-כוח נוטריוני כדי לפעול בשם כלל הבעלים.

דחיית התובענה מחמת מעשה בי-דין

4.לטענת המבקשת קיים מעשה בי-דין הן מכוח השתק עילה והן מכוח השתק פלוגתא, שכן קדמה להליך דנן תובענה לפינוי הנכס שהגישה המשיבה 1, הזהה במהותה להליך דנן.

דין הטענה להידחות, ודי אם ייאמר שההליך הקודם הסתיים במחיקתו לבקשת המשיבה 1 בלא שהתקיים דיון לגוף העניין וממילא ללא הכרעת בית המשפט במחלוקת בין בעלי הדין. לא התקיימו אפוא התנאים לקיומו של השתק פלוגתא או השתק עילה, ודי בכך כדי לדחות את הטענה ללא צורך בדיון נוסף בסוגיה.

מחיקת התובענה מחמת חוסר עילה

5.מושכלות ראשונים, כי לשם הכרעה בשאלה אם תובענה מגלה עילה על בית המשפט לשאול את עצמו, בהנחה שיעלה בידי התובע להוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב התביעה האם יזכה בתביעתו? אם התשובה על שאלה זו חיובית, אזי כתב התביעה מגלה עילה. בשלב זה של הדיון אין רלוונטיות להגנת הנתבע, אפילו היא טובה ביותר.

6.במקרה דנן אם יוכיחו המשיבים את טענותיהם יזכו בתביעתם. לפיכך כתב התביעה מגלה עילה, ולכן דין הבקשה למחיקה על הסף מטעם זה - להידחות.

מחיקת התובענה בשל היותה קנטרנית וטורדנית

7.המבקשת לא הניחה תשתית כלשהי שממנה ניתן להסיק כי תביעת המשיבים קנטרנית וטורדנית, ואין בעובדה שהמשיבה 1 נקטה הליך קודם נגד המבקשת כדי להביא למסקנה האמורה. נסיבות מחיקת ההליך הקודם לא הובררו כלל, ועל פני הדברים התשתית העובדתית ששימשה יסוד לעילת התובענה שם שונה מזו המשמשת בסיס לעילת התובענה בהליך דנן.

די בכך כדי לדחות טענה זו.

הבקשה החלופית לחיוב בערובה להוצאות

8.תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת לאמור:

'בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.'

נפסק לא אחת כי בית המשפט יפעיל את סמכותו לפי תקנה זו במקרים חריגים בלבד, ובעיקר בשני אלה - האחד, אם התובע לא ציין את מענו בכתב התביעה כך שאם יזכה הנתבע בהגנתו יתקשה לאתרו כדי לגבות את ההוצאות שתיפסקנה לטובתו. השני, אם התובע מתגורר מחוץ לגבולות המדינה ולא עלה בידו להצביע על רכוש בארץ שממנו יוכל הנתבע להיפרע אם יזכה בהגנתו. אמנם נכון, אין זו רשימה סגורה ויתכנו מצבים אחרים שבהם יהא נכון להפעיל את שיקול הדעת ולחייב במתן ערובה להוצאות. ואולם במקרה דנן לא הצביעה המבקשת על טעם כלשהו המצדיק לחייב במתן ערובה, כך שנותר לבחון אם התקיימה החלופה הראשונה, הרלוונטית בענייננו, כדי להכריע בשאלה אם זהו המקרה המתאים לחייב במתן ערובה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ