אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברנדמן נ' הגואל ואח'

ברנדמן נ' הגואל ואח'

תאריך פרסום : 03/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
9868-06-09
17/12/2009
בפני השופט:
רננה גלפז מוקדי

- נגד -
התובע:
עפרה ברנדמן
הנתבע:
הראל חברה לביטוח בע"מ
פסק-דין

פסק דין

תביעה זו הוגשה בשל תאונת דרכים שאירעה בתאריך 27/3/2009 בנשר, בין רכבה של התובעת לרכבו של הנתבע 1. התובעת עותרת לקבלת פיצוי כספי בגין נזקי רכבה בשל התאונה.

טענות התובעת

התובעת טוענת כי בליל התאונה, נהג ברכבה מר יחיאל פחימה, אביו של חתנה. בעודו נוסע באיטיות, במורד הרחוב, הופיע לפתע מולו רכבו של הנתבע כשהוא מגיח מהכיכר במהירות פונה פנייה רחבה ומתנגש ברכבה של התובעת.

התובעת טוענת כי בוחן משטרתי ערך במקום מדידה וקבע כי נתיב נסיעתו של הנתבע הינו רחב באופן משמעותי יותר מנתיב נסיעתם, כמו כן, הדגישה התובעת כי בנתיב נסיעתם חונות דרך קבע, כמו גם באותו לילה, מכוניות, לאורך כל נתיב הנסיעה. כפועל יוצא מכך, לא ניתן לנסוע בנתיב מבלי לעבור על קו ההפרדה אל הנתיב הנגדי. בצילומי מקום התאונה באותו לילה וכן מעדויות המעורבים, עולה בבירור שאכן זהו המצב ברחוב הנוריות בנשר. לנוסעים ברחוב זה, אין כל אפשרות לנסוע בנתיב נסיעתם מבלי שיעברו את קו ההפרדה, שבחלקו הוא רצוף.

רכבה של התובעת הוכרז ב"אובדן כללי" (טוטלוס). התובעת לא תבעה את חברת הביטוח שלה.

טענות הנתבעים

הנתבעים מכחישים את אחריותם לאירוע. לטענתם, הנתבע נסע במהירות איטית מאחר וסיים להקיף את הכיכר והחל לעלות ברחוב הנוריות, כאשר לפתע סטתה התובעת מנתיב נסיעתה עקב רכב חונה בנתיב נסיעתה, תוך שהיא חוצה קו הפרדה רצוף ופגעה ברכבו של הנתבע.

הנתבעים טוענים כי מדו"ח הבוחן ומהתמונות ניתן ללמוד בבירור כי התובעת חצתה קו הפרדה רצוף וסטתה לנתיב הנסיעה של הנתבע.

לעניין הנזק טוענים הנתבעים כי רכבה של התובעת הינו רכב ישן, שנת ייצור 1995, על כן לטענתם לא מן הנמנע כי הנזקים ברכב היו קיימים עוד קודם לתאונה.

דיון

התובעת טענה כי ברכב נהג מר יחיאל פחימה, כאשר היא ישובה לצידו. טענה זו עומדת בסתירה לטענות הנתבעים בכתב הגנתם כי התובעת היא שנהגה ברכב. בדיון העיד מר פחימה ומסר פרטים אודות אותו לילה, עת שנהג ברכב והנתבעים לא טענו דבר כנגד עניין זה. לפיכך, אני מקבלת את טענת התובעת כי מר פחימה הוא שנהג ברכבה באותו לילה.

הצדדים שטחו בפני את גרסותיהם לנסיבות התרחשות התאונה תוך שהם מדגימים באמצעות דגמי מכוניות את אופן התרחשות התאונה, מפרטים את כיווני הנסיעה, האופן שבו היו נתונים הרכבים בעת התאונה, הפגיעות הגופניות והתנהלות הצדדים לפני ולאחר התאונה.

עיון בתמונות המתעדות את מצב כלי הרכב מיד לאחר התאונה, מראה כי זוית הפגיעה של רכב הנתבע ברכב התובעת מצביעה על כך שפניו של הרכב לא היו לפנים, אלא כלפי נתיב הנסיעה של רכב התובעת. זוית זו תומכת דווקא בטענת התובעת כי הנתבע הגיע אל המקום מן הרחוב הסמוך, כאשר הוא נוסע בפניה רחבה ובמהירות שלא איפשרה לו לעצור גם כשראה את רכב התובעת. ואולם, כפי שיוסבר להלן, גם אם הגיע הנתבע, כפי שטוען, מכיוון הכיכר שבמורד הרחוב, עדיין האחריות לתאונה רובצת עליו.

מעיון מעמיק בתמונות הרחוב שבו אירעה התאונה אשר צולמו בליל האירוע, ניתן להבחין בבירור כי מכיוון הגעת רכב התובעת חונות, מכוניות רבות, לאורך כל הכביש ובפועל, נוצר מצב אבסורדי בו הנהגים נאלצים לנסוע, לאורך זמן, במצב בו הם נאלצים לעבור על קו ההפרדה לעבר הנתיב הנגדי. כך גם התובעת נאלצה לנסוע בחלקו השמאלי של הנתיב, עד כדי מעבר על קו ההפרדה בחלק מן הזמן, שאחרת היתה פוגעת בכלי הרכב החונים. במצב דברים שכזה, לא ניתן לקבל את טענת הנתבע כאילו התובעת יצאה לעקיפה של "רכב חונה שחסם חלק מנתיב נסיעתה" כאמור בסעיף 5 לכתב ההגנה.

לטענת התובעת והנתבע, שניהם מכירים היטב את הרחוב. הנתבע אף מתגורר בקרבת מקום והם מכירים את בעיית החניה והנסיעה ברחוב זה. מובן שאין איש מהם נושא באחריות למצב הדברים ברחוב זה, אולם אין ספק שהדבר מטיל אחריות על הנהגים בכביש, להאט באופן משמעותי ולאפשר לכלי הרכב לעבור את קטע הכביש המסוכן בבטחה.

כאמור, לתובעת לא היתה כל אפשרות לנסוע ברחוב מבלי לעבור על קו ההפרדה אל עבר הנתיב הנגדי. הנתבע, לעומת זאת, הבקיא ומכיר את הכביש, הגיע מכיוון הכיכר, לטענתו, והחל לעלות במעלה הרחוב, בנתיב שהוא רחב באופן משמעותי מזה שבו נסעה התובעת.

בתמונות שצורפו לכתב התביעה ניתן לראות בבירור כי משעבר הנתבע את הכיכר, ואין נפקא מינא אם הגיע מכיוון הכיכר כטענתו או מכיוון הרחוב הסמוך כפי שטוענת התובעת, היה צריך לראות את רכבה של התובעת ולא רק זאת, אלא שניתן לראות כי לנתבע היה די מרחב על מנת לעצור את רכבו ולתת לרכב המגיע מולו לסיים את המעבר בבטחה. ויודגש, אין המדובר בעקיפה מפתיעה שבוצעה על ידי התובעת, אלא בנסיעה ממושכת, באופן יחסי, כאשר התובעת נאלצת לעקוף טור ארוך של כלי רכב חונים. במצב דברים זה, על אחת כמה וכמה, צריך היה הנתבע להבחין ברכבה של התובעת ולאפשר לו לסיים את נסיעתו בבטחה.

הנתבע לא עשה כן והתפרץ אל הרחוב כאילו הוא פנוי.

לאור האמור, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ