אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברון נ' בע"מ

ברון נ' בע"מ

תאריך פרסום : 14/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
57106-05-13
05/11/2013
בפני השופט:
ניר נחשון

- נגד -
התובע:
משה יחיאל ברון
הנתבע:
האחים חסיד בע"מ

פסק-דין

1.לפני תביעה כספית-חוזית של רוכש דירת מגורים בת ארבעה חדרים בפרוייקט "גני ציון" בירושלים (להלן: "הדירה") בעטיו של איחור ניכר במסירת הדירה לידיו בניגוד להתחייבויות הנתבעת בהסכם מכר שנכרת בין הצדדים ביום 29.10.09 (להלן: "ההסכם").

2.לטענת התובע, כפי שעולה מכתב התביעה, בהתאם להתחייבויות הנתבעת בהסכם היה עליה למסור את הדירה ביום 28.2.12. דא עקא, כי לשיטת התובע הדירה הייתה ראויה למגורים רק ביום 30.9.12. בהתאם להסכמות הצדדים הפיצוי המוסכם בגין עיכוב של כל חודש במסירה הדירה נקבע לסך של 4,000 ₪. נוכח עיכוב בן שמונה חודשים על הנתבעת לפצות התובע בסך 32,000 ₪. הנתבעת פיצתה את התובע בסכום חלקי בסך 10,098 ₪ ומשכך, יתרת החוב בגין הפרה זו עומדת על סך 21,902 ₪. עוד טוען התובע, כי במסגרת בקשת התובע לביצוע שינויים בדירה שילם לחברת דניה סיבוס סכומים שונים מתוכם סכום בסך 5,000 ₪ בגין 22% "עמלה" זאת בניגוד להסכם. בימים 16.8.12, 28.9.12, 5.3.13 ו- 30.4.13 שיגר התובע מכתבי דרישה לנתבעת ללא הועיל.

3.לטענת הנתבעת, כפי שעולה מכתב ההגנה, כי בהתאם לתנאי ההסכם מועד מסירת הדירה במישור הפיצוי החוזי בגין עיכוב הינו ה-10.3.12. לשיטתה, בהתאם למוסכם, נקבע המועד המקורי למסירת הדירה ליום 30.11.11, זאת, בכפוף לעיכובים שונים כגון פרק זמן נוסף הדרוש לביצוע שינויים בהתאם לבקשת הרוכש אשר לשיטת הנתבעת עומד ע"ס 21 יום וכן, תקופה נוספת בת 90 יום. עוד הוסכם בין הצדדים, כי בגין איחור במסירת הדירה לאחר התקופות הנ"ל התובע יהא זכאי לפיצוי בסך 4,000 ₪ לחודש. לטענת הנתבעת ביום 28.8.12 נמסרה החזקה בדירה לתובע, זאת, חרף העובדה, כי הדירה הייתה מוכנה למסירה כבר בתאריך 5.6.12. דא עקא, שהמסירה בפועל התעכבה בשל מחדלי התובע. משכך, סבורה הנתבעת, כי יש לחשב את תקופת העיכוב מיום 10.3.12 ועד ליום 5.6.12. באשר לתשלום הנטען לחברת דניה סיבוס בע"מ טענה הנתבעת, כי היא אינה צד להסכם זה.

4.ביום 29.10.13 התקיים דיון במעמד הצדדים בו שבו הם על טענותיהם.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי טענות הצדדים בפני ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל בחלקה כפי שיפורט להלן.

אין חולק, כי מועד המסירה המקורי נקבע ליום 30.11.11 כפי שמצויין במפורש במבוא להסכם. כמו כן, אין חולק, כי לנתבעת נתנה תקופת "גרייס" בת 90 יום בהתאם לסעיף 32 לנספח להסכם. אומנם, בהתאם לסעיף 14 לנספח השינויים שונה בהסכמה סעיף 7.6 להסכם באופן שהוסכם בין הצדדים שתחת פרק זמן קבוע ומוסכם בן 60 יום בכל מקרה של ביצוע שינויים נקבע, כי ככל שהתובע יבקש לבצע שינויים בדירה העיכוב בגין ביצוע שינויים, פרק הזמן שנדרש לביצוע השינויים בפועל לא ייחשב במניין הימים. ברי, כי הניסוח המתוקן אינו מיטיב עם הנתבעת וגורם לאי בהירות הדרושה הוכחה והמעבירה את נטל הראייה בעניין זה אל כתפיה. בנסיבות אלה, בהעדר אסמכתא מטעם הקבלן המבצע באשר לפרק הזמן הנ"ל לא ניתן לקבוע את פרק הזמן הנ"ל. בנוסף, יש להניח, כי השינויים הנ"ל בוצעו בד בבד עם בניית הדירה ומשכך, קיים קושי לכמת מידת העיכוב . אומנם, בסעיף 8 להסכם ביצוע עבודות השינויים שנחתם בין התובע לבין חברת דניה סיבוס בע"מ (נספח ג' לכתב ההגנה) מיום 13.1.10 צויין, כי ביצוע העבודות עלול לגרום לעיכוב בן שלושה שבועות וכי התובע מוותר על כל טענה או סעד בגין תקופה העיכוב מהקבלן ואולם, ויתור זה הינו כלפי הקבלן המבצע ולא כנגד הנתבעת. נוכח האמור, סבורני, כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה בעניין זה. יוצא, איפוא, כי יש לחשב מניין הימים החל מיום 28.2.12.

באשר למועד מסירת הדירה בפועל אין בידי לקבל טענות שני הצדדים בעניין זה, זאת, בהעדר הוכחה מטעמם. מלבד טענות בעלמא, התובע לא הוכיח במידת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי, כי הדירה לא הייתה ראוייה למגורים ממועד מסירתה בהתאם לאישור מסירת הדירה ביום 28.8.12 (נספח ו' לכתב ההגנה). מאידך, הנתבעת לא הוכיחה, כי העמידה את הדירה לרשות התובע במועד מוקדם יותר, זאת, אף אם תתקבל טענתה כי הדירה הייתה ראוייה למגורים במועד מוקדם יותר. משכך, בהיעדר ראיות סותרות הנני קובע, כי מועד מסירת המפתחות לדירה בהתאם לאישור מסירת הדירה הינו המועד הקובע לעניין חישוב הפיצויים. נוכח האמור, הנני קובע, כי הנתבעת אחרה במסירת הדירה בשישה חודשים ומכאן, כי הפיצוי המוסכם בהתאם להסכם שנכרת בין הצדדים עומד ע"ס 24,000 ₪, זאת, בניכוי הסכום ששולם לתובע בסך 10,098 ₪ .

באשר לטענת התובעת לחיוב הנתבעת בסך 5,000 ₪ סבורני, כי התובע לא הוכיח טענתו כדבעי ומשכך דין תביעתו בעניין זה להידחות.

6.סוף דבר- הנתבעת תשלם לתובע סך של 13,902 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 28.8.12 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבעת תישא בהוצאות משפט בסך 750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ב' כסלו תשע"ד, 05 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ