אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברוך נ' מדינת ישראלעפ"ת 31963-01-12, מיכל גל און נ' מדינתישראל עפ"ת 9914-06-12, ליאב לוי נ' מדינת ישראלעפ"ת 32992-02-12, אביתר אביגד נ' מדינת ישראל

ברוך נ' מדינת ישראלעפ"ת 31963-01-12, מיכל גל און נ' מדינתישראל עפ"ת 9914-06-12, ליאב לוי נ' מדינת ישראלעפ"ת 32992-02-12, אביתר אביגד נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
38612-02-12
13/03/2014
בפני השופט:
נגה אהד

- נגד -
התובע:
יעקב ברוךמיכל גל אוןליאב לויאביתר אביגדכולם
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

לפני ארבעה ערעורים שהוגשו על ידי מערערים שונים, המיוצגים כולם על ידי עורך הדין דוד קולקר. הדיון וההכרעה בערעורים אוחד לאחר שהוסכם כי הם עוסקים בנושא משותף והוא הגשת תעודת הבלון (פתקית המצורפת לבלוני גז המשמשים בכיול מכשירי הינשוף, המעידה על ריכוז הגז בכל בלון) באישום שעניינו נהיגה בשכרות.

מתן פסק הדין בערעורים אלה נדחה עד למתן פסק דין בערעור שהתנהל בעליון (רע"פ 9381/11, נעם שרביט ואח' נ' מ"י, מיום 5.7.12, פורסם בנבו, (להלן:"פס"ד שרביט"), על פסק דין מאת כבוד השופט רענן בן יוסף בעפ"ת (ת"א) 31798-12-10, אליעזר רודיטי נ' מדינת ישראל, מיום 19.5.2011. בית המשפט העליון קיבל את עמדת התביעה ופסק דינו של השופט רענן בן יוסף, בו נקבע כי תעודת בלון היא תעודה מוסדית שאין חובה להגישה על ידי עורכה, נותר על כנו.

פרט לאמור לעיל, עניינם של הערעורים עוסק גם בשאלה האם וכיצד יש להוכיח את תקינותו של מכשיר ינשוף ספציפי, באמצעותו נערכה בדיקת נשיפה לנאשם אשר נחשד בנהיגה בשכרות. יש לציין כי בעניין זה חלוקות הדעות. עד כה ניתנו בבתי המשפט פסקי דין סותרים, אך אין חולק כי יש לוודא שכל מכשיר מדידה חייב להיות תקין ומכויל, וכי מחובת התביעה להוכיח תקינותו.

1.על מנת להבחין בשוני בין פסקי הדין יש לחזור ולתאר את פעולתו ואופן בדיקתו של הינשוף.

מכשיר הינשוף (Alcotest 7110 Type MK III IL) נועד למדידת כמות אלכוהול באמצעות נשיפה. הינשוף מיוצר על-ידי חברה גרמנית, כאשר האחזקה השוטפת והתיקונים של מכשירי הינשוף שבשימוש משטרת ישראל נעשים על-ידי מעבדת מחלקת התנועה במשטרה (ראו בעפ"ת (י-ם) 25457-04-10, מדינת ישראל נ' מלכה עוזרי, מיום 14.10.2010, פורסם בנבו, להלן:"עפ"ת עוזרי"). אחת לחצי שנה עובר כל מכשיר כיול, במהלך בדיקה תקופתית שנערכת במעבדת מחלקת התנועה במשטרה. במהלך הכיול מושווה ריכוז הגז בכל מכשיר לריכוז הגז בבלון הכיול, הוא "אב המידה". לכל בלון כיול מוצמדת תעודה מאת היצרן, ועל גביה כתוב שיעור האלכוהול המצוי בבלון. זוהי תעודת הבלון. שעור הסטייה בין הריכוז המצוין בתעודת הבלון לבין הריכוז בפועל עומד על 5%, והוא נלקח בחשבון במסגרת נתוני המכשיר.

בלוני הכיול, המשמשים בסיס לבדיקת מכשירי הינשוף, הם בלוני גז יבש המיוצרים וממולאים על ידי חברת STG בבריטניה עבור משטרת ישראל. על גבי כל בלון הממולא בריטניה, מוצמדת תעודה הנערכת בבריטניה, על גביה מצוין ערך הגז בבלון. היא תעודת הבלון.

כאן המקום לציין, כי על אף טענת בא כוח המערערים בדבר בלבול במיהות החברה המייצרת את בלוני הגז, האם היא STG" " או "Spentech", אפנה אל הודעה על הגשת סיכומים והשלמת טיעון שהגישה המשיבה בעפ"ת 23992-01-11 (מחוזי תל אביב), מדינת ישראל נ' לירן בלול, במסגרתו נבחן מעמדן המשפטי של תעודות הבלון לאחר הגשת חוות דעת בנושא. אל הבקשה, נושאת תאריך 17.3.2011, צורפה חוות דעת, מיום 16.2.2011, מאת Chris Street, מנכ"ל, ואחד מבעלי חברת STG. מחוות הדעת עולה כי STG, חברה ליצור בלוני גז בבריטניה, היא יצרנית בלוני הגז הנשלחים לישראל. בסעיף 2 בחוות הדעת מתואר הליך היצור האקסקלוסיבי של בלוני הגז עבור היבואן הישראלי "עמוס גזית" תחת הסמל המסחרי "Spentech". מכאן כי השם "ספנטק" הוא סמל מסחרי לבלוני הגז המיוצרים עבור היבואן הישראלי, על ידי חברת STG.

מעבר לכיול התקופתי של המכשיר, עובר כל מכשיר בדיקת אימות יומית. גז יבש עם שיעור אלכוהול ידוע מוזרם אל תוך כל מכשיר, מתוך בלון אימות, שהריכוז בו הוא בדרך כלל 350 מק"ג. אם זיהה המכשיר פער גדול מ-5% בין מדידתו-שלו לבין השיעור הידוע, הנקוב על הבלון עצמו, יודיע המכשיר על קיומה של תקלה, יינעל ולא ניתן יהיה להשתמש בו.

עד כאן לתיאור בדיקת הכיול ובדיקת האימות.

2.נוכח טענות חוזרות ונשנות מצד בא כוח המערערים נבחנה במסגרת עפ"ת (ת"א) 31798-12-10, אליעזר רודיטי נ' מדינת ישראל, מיום 19.5.2011 (להלן:"עפ"ת רודיטי"), השאלה מהו מעמדה של תעודת הבלון מבחינה ראייתית. בפסק הדין קבע השופט, רענן בן יוסף, כי תעודת בלון זו היא רשומה מוסדית, ומכאן שניתן להגישה על ידי טכנאי מעבדת מכשור ואכיפה במשטרה, על אף שהטכנאי אינו עורך התעודה ואינו יכול לאשר מידיעתו האישית את אמיתות תוכנה. דברים אלה אושרו ברע"פ שרביט, ומכאן כי דינה של תעודת בלון הוא דין רשומה מוסדית.

אף אם אקבל את טענת בא כוח המערערים, לפיה לא כך נקבע ברע"פ שרביט, הרי שקביעתו של השופט, רענן בן יוסף, לא נסתרה בפסק דין שרביט, פסיקתו נותרה על כנה והיא מקובלת עלי. גם אני סבורה כי תעודת הבלון היא רשומה מוסדית.

3.לאחר שנמצא, בעפ"ת 25457-04-10, מדינת ישראל נ' עינת עוזרי (מיום 14.10.10, פורסם בנבו), כי הינשוף הינו מכשיר אמין, אשר ניתן להרשיע על פי ממצאיו בעבירה של נהיגה בשכרות, וכיון שאין עוררין כי על מכשיר כגון זה, להיות תקין, נשאלת השאלה, מה הן העובדות אותן על התביעה להוכיח, אשר בהתקיימותן ניתן יהיה לקבוע כי המכשיר הספציפי, באמצעותו נבדק הנאשם, היה תקין בעת הבדיקה?

בא כוח המערערים טוען כי על מנת לעמוד בנטל להוכיח את תקינות כל מכשיר ספציפי, על התביעה להגיש כראיה, בנוסף לפלט האימות היומי, את פלט בדיקת הינשוף ודו"חות השוטרים שעצרו את הנאשמים, לצרף כראיה גם את תעודת הבלון, באמצעות עורכה, ואת טופס הבדיקה החצי שנתית שנערכה לכל מכשיר ומכשיר, גם כן על ידי עורכה.

בעניין זה לא נפסקה הלכה קובעת. בתי המשפט המחוזיים חלוקים בעדתם בנקודה זו. כך הבעתי דעתי בפסקי דין קודמים (עפ"ת 28787-09-12, לכט נ' מ"י וכן 47239-10-12, דדון נ' מ"י, (פורסמו בנבו)) כי אין חובה לצרף את תעודת הבלון כראיה.

בפסקי דין אחרים, של כבוד השופט, רענן בן יוסף, נמצאות התבטאויות לפיהן אמנם ראוי שהן תעודת הבלון והן תעודת התקינות (טופס הבדיקה החצי שנתית) יצורפו לחומר הראיות, אך ניתן להרשיע גם מבלי שהוכח כיולו של המכשיר, באמצעות ראיות קבילות, מקום בו היו לבית המשפט די ראיות נוספות להרשעה, כגון הודאת הנאשם, בעת המעצר, כי שתה אלכוהול (ראו עפ"ת 26396-05-12, איגיץ' נ' מדינית ישראל, מיום 7.6.2012, פורסם בנבו).

בעפ"ת 47572-08-11, מדינת ישראל נ' למנוב מיכאל, מיום 16.4.2012 (פורסם בנבו), פסק כבוד השופט שפסר, כי אין לחייב באופן גורף לצרף כראיה בכל תיק שכרות את תעודת הבלון ואת טופס הבדיקה התקופתית, "כיון שחיוב כאמור עלול להוביל לזימון טכנאי המעבדה למאות דיונים בבתי משפט ברחבי הארץ, משיקולים טאקטיים בלבד ללא סיבה מוצדקת וללא נימוק מהותי, תוך פגיעה ביכולת התפקוד התקין של המעבדה וביכולת האכיפה המשטרתית, בין היתר כנגד עבירות המצויות בלב הקונצנזוס של האינטרס הציבורי, ותוך הגדלת הוצאות ועומס סרק מיותר הן על רשויות התביעה והן על בתי המשפט ככל המשתמע מכך".

4.דעתי כדעת כבוד השופט שפסר.

אני סבורה כי תעודת הבלון היא חומר חקירה שאין חובה להגישה כראיה. כך דעתי גם בנוגע לתעודת עובד הציבור אודות הבדיקה התקופתית שנערכת לכל מכשיר ומכשיר.

יחד עם זאת, בשונה אולי מהתבטאויות קודמות, אני סבורה שעל התביעה חלה חובה לצרף מסמכים אלה, הן את תעודת הבלון והן את תעודת התקינות, כחומר חקירה ולהעמידו לרשות הנאשם לעיון ולוודא כי נערכה בדיקת תקינות במועד, כי ערך הבלון (המצוין בתעודת הבלון) הועתק נכון על ידי טכנאי בעת ביצוע בדיקת הכיול התקופתית, וכי המכשיר נבדק כראוי ונמצא תקין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ