אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברגר(עציר) נ' מדינת ישראל

ברגר(עציר) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 20/01/2014 | גרסת הדפסה
תל"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
44674-12-13
31/12/2013
בפני השופט:
אסתר הלמן

- נגד -
התובע:
שגיב ברגר
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

זוהי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על גזר הדין אשר ניתן נגד המבקש, בבית משפט השלום בנצרת במסגרת ת"פ 12871-12-12 ביום 24.4.13 , במסגרתו נדון המבקש, בין היתר, למאסר בפועל למשך 20 חודשים.

הבקשה הוגשה ביום 23.12.13, כחצי שנה לאחר שחלף המועד להגשת ערעור בזכות.

נימוקי הבקשה:

בנימוקי הבקשה נטען כי המבקש הודה, במסגרת הסדר טיעון, בסיוע לקבלת דבר במרמה. העבירה בוצעה, לטענתו, כחלק מפרשיה בה שימש המבקש כ"קוף", במסגרת מעשי מרמה, אשר תוכננו והוצאו אל הפועל על-ידי נאשם אחר, אשר דינו נגזר ביום 21.11.13 ל 18- חודשי מאסר בפועל ולעונשים נלווים נוספים. המבקש טוען כי מטעמי צדק יש להאריך את המועד להגשת הערעור על גזר דינו, שכן לא יתכן שעונשו יהיה חמור יותר, מזה שהושת על מי שעמד בראש התוכנית.

ב"כ המבקש מוסיף וטוען, כי לבית המשפט מוקנית סמכות רחבה, להאריך את המועד להגשת הערעור על פסק דין פלילי, בהתאם לסעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982, ועל מנת להפעילה מעמיד בית המשפט, זה מול זה, שני אינטרסים מרכזיים, בצד האחד נמצאת זכותו הבסיסית של כל אדם למשפט צדק אשר זכות הערעור הוא חלק בלתי נפרד ממנה ומנגד עומדת הפרוצדורה ועקרון סופיות הדיון . בעניין זה הוא מפנה ל בש"פ 6353/02

מדינת ישראל נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ.

הטעם לאיחור בהגשת הערעור, לפי הנטען, נעוץ בעובדה שרק לאחרונה נגזר דינו של הנאשם האחר, אשר היה תקופה ארוכה בבריחה וחמק מההליכים המשפטיים נגדו והוטל עליו עונש קל מזה שנגזר על המבקש. המבקש סבור כי מתן הארכה נחוץ על מנת למנוע עיוות דין.

עמדת המשיבה:

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש הודה במסגרת הסדר טיעון עם עונש סגור, בידיעה כי שותפו טרם נדון. עצם העובדה שהשותף נדון לעונש קל במקצת, איננה סיבה להארכת המועד.

דיון והכרעה:

בהתאם להוראת סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, נתונה לבית המשפט סמכות להורות על הארכת המועד להגשת ערעור. על פי ההלכה, המבקש להאריך את המועד להגשת ערעור פלילי לא נדרש להציג "טעם מיוחד", אלא די בהצגת טעם ממשי המניח את הדעת. נפסק כי בהקשר זה ישקול בית משפט, בין היתר, את משך האיחור; את ההצדקה הנטענת לאיחור; ואת סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי (בש"פ 8227/13 ניאגו נ' מדינת ישראל, ופסקי הדין שאוזכרו שם).

אף שהדרישה לטעם המצדיק את הארכה איננה מחמירה כמו בהליך אזרחי (שם נדרש טעם מיוחד), נפסק כי גם בהליך הפלילי יש להקפיד על קיום המועדים הנקובים בחוק, וכי הארכת מועד תינתן רק במקום שבו הוצג טעם ממשי המניח את הדעת.

במקרה שלפני, תקופת האיחור הינה ארוכה יחסית. גזר הדין אימץ הסדר טיעון סגור, במסגרתו סוכמה תקופת המאסר בפועל. בנסיבות אלה, נדרש המבקש להראות כי יש בפיו טעם ממשי המצדיק הארכת המועד להגשת הערעור ולא שוכנעתי כי אכן יש בפיו טעם כזה.

ראשית, המבקש היה מודע לכך ששותפו טרם נשפט (ויש מעורבים נוספים בפרשה), ולמרות זאת החליט להגיע להסדר, להודות בחלקו בביצוע המעשים, תוך הסכמה לגבי גובה העונש שיושת עליו, ללא קשר לעונש שייגזר, אם ייגזר, על אחרים. במקרה דומה בו ביקש נאשם להאריך לו את המועד להגשת ערעור, לאחר שעונשו של שותפו הוקל במסגרת ערעור, דחה בית המשפט העליון את הבקשה בקובעו:

"בענייננו, כאמור, הרושם הברור הוא שהמבקש השלים עם פסק-הדין - אלה דבריו-שלו - ואיני סבור כי העובדה שהנאשם האחר בחר לערער ועונשו הופחת, די בה כשלעצמה כדי לפתוח את השער להגשת ערעור זמן כה רב לאחר גזר הדין" (בש"פ 8227/13 ניאגו שאוזכר לעיל).

שנית, לא שוכנעתי כי סיכויי הערעור גבוהים. כאמור, מדובר בהסדר טיעון סגור, כך שהסיכויים שבית המשפט של ערעור יקבע כי העונש חורג מהעונש המתאים למבקש, במידה המצדיקה התערבות, אינם גבוהים. מה גם שהפער בין העונשים שנגזרו על המבקש ושותפו אינו גדול.

יתרה מכך, המבקש הורשע בעבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה (4 אישומים), כנטען בבקשה, אך גם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וסיוע בהוצאת צ'ק ללא כיסוי, כל זאת במסגרת ארבעה אישומים, המתייחסים לפרשיית מרמה סבוכה. שותפו הורשע באישום הראשון בלבד ואף לגביו נטען כי חלקו בפרשה היה פחות משל שותפיו.

לאור המפורט, לא שוכנעתי כי למבקש יגרם עיוות דין אם תידחה בקשתו, וכי בפיו טעם ממשי הגובר על עקרון סופיות הדיון והמצדיק מתן הארכה.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ