אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשה 5615/14

בקשה 5615/14

תאריך פרסום : 15/09/2014 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5615-14
11/09/2014
בפני השופטת:
א' חיות

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד יורם הירשברג
המשיבים:
1. יעקב (ג'קי) שבירו (מור)
2. אבנר שפיר

עו"ד אהרון בן-שחר
עו"ד תמיר חזז
בקשה

להארכת מעצר רביעית מעבר לתשעה חודשים (בהסכמה) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

   

           בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצר רביעית של המשיבים במאה וחמישים ימים החל מיום 29.8.2014 או עד למתן פסק הדין בת"פ 7455-03-13 בבית המשפט השלום בתל-אביב, לפי המוקדם.

 

רקע עובדתי

 

1.        נגד המשיבים, שני אחים, הוגש ביום 5.3.2013 כתב אישום המייחס להם ביצוע מאות עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 ופקודת מס הכנסה [נוסח חדש] וכן עבירות סחיטה באיומים וניסיון סחיטה לפי סעיפים 428 ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. עובדות כתב האישום פורטו בהרחבה בהחלטה קודמת בעניינם של המשיבים (בש"פ 8010/13) ובקצרה ייאמר כי על פי כתב האישום מיוחס למשיבים ביצוע עבירות מס שונות בסך כולל של כ-147 מליון ש"ח וזאת בין היתר בגין הפצת חשבוניות כוזבות באמצעות חברות שבשליטתם (נאשמות 3 – 5 בכתב האישום), אי-דיווח על הכנסות לרשויות מס הכנסה; ניכוי מס תשומות שלא כדין ואי-דיווח לרשויות מע"מ. כמו כן מיוחסים למשיב 1 בפרק השביעי לכתב האישום שלושה אישומים שעניינם סחיטה באיומים. על פי הנטען בפרק זה, המשיב 1 סחט באיומים פקח של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בעמק חפר שפעל למימוש צו הריסה במבנה השייך לו במושב בורגתא (להלן: הנכס בבורגתא). עוד נטען כי המשיב 1 סחט באיומים אדם החייב לו כספים וכי שני המשיבים סחטו באיומים את ראש מועצת עמק חפר במטרה להניאו ממימוש צו ההריסה של הנכס בבורגתא. 

 

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים וביום 24.3.2013 קיבל בית המשפט השלום את הבקשה (כב' השופטת מ' בן-ארי). עררים שהוגשו על ההחלטה  – נדחו (עמ"ת 34621-04-13; עמ"ת 6138-05-13). כמו כן, נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 24.3.2013 וערר שהגיש עליה המשיב 2 לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא (עמ"ת 4486-10-13). ביום 26.11.2013 הגישה המדינה בקשה ראשונה לבית משפט זה להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים או עד למתן פסק הדין בהליך נגדם, לפי המוקדם (בש"פ 8010/13). בהחלטתו מיום 25.12.2013 קיבל בית משפט זה (כב' השופטת ע' ארבל) את הבקשה בקובעו כי המסוכנות הנשקפת מהמשיבים עודנה גבוה וזאת נוכח העבירות המיוחסות להם וכן נוכח תסקירי המעצר השליליים בעניינם. עוד נקבע כי יש לקבל את קביעתו של בית משפט השלום לפיה מתקיימות עילות נוספות של חשש מפני שיבוש הליכי משפט בשל העבירות המיוחסות למשיבים. ההליך העיקרי בעניינם של המשיבים לא הסתיים במהלך תקופת ההארכה הראשונה עליה הורתה כב' השופטת ע' ארבל, וביום 20.2.2014 הגישה המדינה בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים וגם בקשה זו התקבלה (בש"פ 1353/14; כב' השופט י' עמית). במהלך תקופת ההארכה השנייה, דחה בית המשפט השלום בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר של המשיב 2 וכן בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר של שני המשיבים ומשההליך המשפטי בעניינם של המשיבים לא הסתיים אף במהלך תקופת ההארכה השנייה, הגישה המדינה ביום 25.5.2014 בקשה שלישית לבית משפט זה להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים (בש"פ 3708/14; כב' השופט צ' זילברטל). בהחלטתו מיום 1.6.2014, קבע בית משפט זה כי "בנקודת הזמן הנוכחית ונוכח הנסיבות שיפורטו להלן, הכף נוטה לעבר שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר" ומנה כנסיבות התומכות במסקנה זו את סיום פרשת התביעה, דבר המפחית ממשית את החשש מפני שיבוש הליכי משפט; את התקדמות ההליך ובפרט התפתחויות בנוגע לעבירות הסחיטה באיומים המלמדות כי לא ניתן להסיק שוב מאישומים אלו על מסוכנות אינהרנטית שלא ניתן לאיינה; את העובדה כי חלקו של המשיב 2 בעבירות הסחיטה והאיומים אינו מרכזי כלל ועיקר ואת חלוף הזמן מאז מעצרם של המשיבים והתארכות ההליך, שספק אם המשיבים אחראים לו. לבסוף, התייחס בית המשפט לתסקירי המעצר המעודכנים בעניינם של המשיבים, מהם עלה כי שירות המבחן התרשם מן המפקחים שהוצעו אולם נוכח חלוף הזמן מאז שנערכו התסקירים המעדכנים הורה בית המשפט באותו שלב על הארכת המעצר המבוקשת, בכפוף לכך שייערכו תסקירים מעודכנים בתוך 14 ימים בהם ייבחנו חלופות מעצר עדכניות. עוד נקבע, כי לאחר הגשת התסקירים וככל שתימצאנה חלופות מעצר ראויות, ידון בית משפט השלום באפשרות שחרורם של המשיבים למעצר בית מלא ויקבע תנאים נוספים, ככל שימצא לנכון, על פי שיקול דעתו. 

 

3.        בעקבות החלטה זו, הגיש שירות המבחן תסקירי מעצר מעודכנים בעניינם של המשיבים ביום 29.6.2014. מהתסקיר בעניינו של המשיב 1 עולה כי שירות המבחן התרשם שהוא התנהל באופן בעייתי ועברייני במשך שנים, התקשה להתמודד עם משברים בחייו באופן מקדם, אולם עם זאת ניכר כי למעצרו הממושך אפקט מרתיע היכול להפחית סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות מצידו. עוד סבר שירות המבחן כי חלק מהמפקחים שהוצעו מסוגלים לשמש כמערך פיקוחי הולם והמליץ על שחרורו למעצר בית מלא בפיקוח. אשר למשיב 2 התרשם שירות המבחן כי הוא מסוגל להיענות לגבולות שיוצבו לו, כי המפקחים המוצעים אחראיים ורציניים בהתייחסותם לתפקידם ועל כן הומלץ על שחרורו לחלופת מעצר בתנאים מגבילים הולמים.

 

           ביום 26.6.2014, ימים ספורים טרם הגשת התסקירים, הגיש שוכר הנכס בבורגתא תלונה למשטרת ישראל בעניינו של המשיב 1 (להלן: התלונה החדשה). על פי תלונה זו  המשיב 1 יצר קשר עם שוכר הנכס בבורגתא וסחט אותו באיומים על מנת שיעביר אליו ישירות את תשלומי שכר הדירה חלף העברתם למדינה בהתאם לצו עיקול לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה שהוטל בע.מ. (מחוזי תל-אביב) 27976-03-13 (להלן: צו העיקול). עוד על פי הנטען בתלונה, המשיב 1 איים על השוכר כי אם לא יעשה כן -  ידאג לפנותו מהנכס. תיק החקירה הועבר לבחינתה של פרקליטות מחוז מרכז והועבר להשלמות חקירה במשטרה. בנוסף, במסגרת חקירות שביצעה יחידת יהלום של רשות המיסים, עלו חשדות לפיהן בתו של המשיב 1 רכשה באיומים רכב שהיה בבעלות המשיבים והוצע למכירה באמצעות כונס נכסים מטעם רשות המיסים, שעה שהמשיב 1 היה מודע לרכישה החוזרת ואף התקשר מבית המעצר למוכר המאוים והודה לו. נוכח התלונה החדשה, הורה בית משפט השלום, לבקשת המדינה, על עריכת תסקיר משלים בעניינו של המשיב 1, וזה הוגש ביום 6.7.2014. בתסקיר זה חזר בו שירות המבחן מהמלצתו לשחרר את המשיב 1 לחלופת מעצר וציין כי הוא ער לכך שחקירת התלונה החדשה נמצאת בראשיתה אולם הוא אינו יכול להתעלם מאופייה בציינו כי עד להשלמת החקירה והתבהרות התמונה "אנו מתקשים לעמוד מאחורי הערכתנו כי לחלוף הזמן השפעה מפחיתת סיכון להישנות התנהגות בעייתית מצידו [של המשיב 1] ובהתאמה, חוזרים בנו בשלב זה מההמלצה לשחרורו לחלופה ביתית". נוכח התפתחויות אלה, דחה בית משפט השלום ביום 9.7.2014 את בקשתו של המשיב 1 להשתחרר לחלופת מעצר, וקבע כי החשדות לעבירות שביצע תוך כדי ההליך המשפטי, מחזירות את נקודת האיזון אל מקומה המקורי ולפיכך מתקיימות בנוגע אליו כל עילות המעצר. 

 

           אשר למשיב 2, קבע בית משפט השלום בהחלטתו מאותו היום כי ניתן לשחררו לחלופת מעצר בתנאים ובהם הפקדה במזומן או ערבות בנקאית אוטונומית בסך 300,000 ש"ח. המשיב 2 לא הפקיד את הערבות וביום 20.7.2014 הפחית בית משפט השלום את סכום ההפקדה ל-200,000 ש"ח, ערר שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשת רשות לערור על ההחלטה בערר (מ"ת 7493-03-13, כב' השופטת ה' נאור; בש"פ 5445/14 כב' השופטת ד' ברק-ארז).  ביום 3.8.2014 שב בית משפט השלום והפחית את סכום ההפקדה שנדרש מהמשיב 2 לסך של 150,000 ש"ח, ומשהמשיב 2 לא הפקיד גם סכום זה נערך דיון נוסף בעניינו ביום 17.8.2014 ובו נדחתה בקשת המשיב 2 לבטל כליל את הפקדת הערבות, ונקבע כי המשיב 2 לא נתן מענה לטענות המדינה כי יש לו נכסים נוספים בשליטתו מלבד הנכסים שעוקלו לפי צו העיקול. בדיון נוסף שנערך בעניינו של המשיב 2 ביום 3.9.2014, דחה בית משפט השלום את בקשת המשיב 2 להפחתת סכום ההפקדה ולהעמדתו על 50,000 ש"ח, וקבע כי לאחר שבחן את טענות הצדדים ועיין במסמכים הנוגעים למקורות הכספיים של המשיב 2, לא ראה נכון להקל בתנאים שנקבעו לשחרורו. דיון נוסף בעניינו של המשיב 2 נקבע ליום 23.9.2014.

 

4.        אשר להליך העיקרי - ביום 6.4.2014 הסתיימה פרשת התביעה וביום 19.8.2014 הסתיימה פרשת ההגנה. בית המשפט קבע כי על המדינה להגיש את סיכומיה עד ליום 1.10.2014 וכי סיכומי ההגנה יוגשו עד ליום 15.12.2014. שימוע הכרעת הדין נקבע ליום 10.2.2014.

 

           משתקופת ההארכה השלישית עליה הורה השופט צ' זילברטל ביום 1.6.2014 הגיעה לסיומה, ונוכח המועד הקבוע לשימוע הכרעת הדין, עותרת המדינה, כאמור, להארכת מעצרם של המשיבים בפעם הרביעית זו הפעם ב-150 ימים נוספים או עד לסיום ההליך בעניינם, לפי המוקדם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ