אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשה לעיון חוזר לעניין מעצר עד תום ההליכים- נדחתה

בקשה לעיון חוזר לעניין מעצר עד תום ההליכים- נדחתה

תאריך פרסום : 05/05/2008 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
3477-08
04/05/2008
בפני השופט:
א' חיות

- נגד -
התובע:
רפי אוחנה
עו"ד ליה פלוס
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ענת חולתא
החלטה

           זהו ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 14.4.2008 (כב' השופטת ר' לורך), אשר דחה ערר שהגיש העורר על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופטת נ' בכור) מיום 30.3.2008, בה נדחתה בקשתו לעיון חוזר במעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

1.        נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של החזקת נשק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והפרת הוראה חוקית. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 20.2.2007 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו במסגרת תפ"ח 1120/04 (תיק שבו עומד העורר לדין, בין היתר, ברצח) על שחרורו של העורר למעצר בית מלא ברחוב הפרדס 5 גן חיים (להלן: הבית), בפיקוח מתמיד של אחד מחמישה ערבים, באיזוק אלקטרוני ובערבויות כספיות, וזאת עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו. ביום 16.1.2008, בשעה 9:30 או בסמוך לכך, הפר העורר את תנאי שחרורו בכך ששהה בבית ללא מפקח. ביום 26.2.2008, בשעה 8:00 או בסמוך לכך, הגיעו שוטרים לבצע חיפוש בבית. העורר סירב לאפשר לשוטרים להיכנס והם נאלצו להמתין כחצי שעה מחוץ לבית, וכמו כן הורה העורר למפקח עליו לצאת מן הבית על מנת לקבל את פניה של באת-כוחו. במועד זה החזיק העורר שלא כדין אקדח וכן מחסנית ובה 13 כדורים על הנמכת תקרת גבס במטבח הבית. 

2.        עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו מיום 6.3.2008 קבע בית משפט השלום בכפר סבא (כב' השופט ר' אמיר) כי אף שהעורר אינו טוען להעדר קיומן של ראיות לכאורה או עילת מעצר, יש לשחררו לחלופת מעצר במעצר בית תוך החמרת תנאי השחרור בערובה. על החלטה זו עררה המשיבה לבית המשפט המחוזי מרכז אשר בהחלטתו מיום 7.3.2008 (כב' סגן הנשיא א' טל) הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בדחותו בין היתר את טענת העורר בדבר טביעת אצבע של אדם אחר שנמצאה על השקית ובדבר חוסר יכולת מצידו לטפס למקום שבו נמצא האקדח בשל מצבו הרפואי. על החלטה זו ערר העורר לבית משפט זה (בש"פ 2431/08, כב' השופטת מ' נאור) וביום 19.3.2008 נדחה הערר לאחר שבית המשפט לא שוכנע כי מקום הטמנת הנשק בבית היה כה גבוה שהעורר, עקב מצבו הרפואי, לא יכול היה להגיע אליו בעזרת סולם, וכן משום שמחומר החקירה עלה כי על השקית בה היה הנשק לא נמצא אבק בעוד שבמקום הטמנתו נמצא אבק רב ועל כן טענת העורר לפיה הנשק הוטמן שם בעת ששהה במעצר אינה סבירה. בית משפט זה הוסיף וציין כי העורר סירב למסור גרסה לעניין הנשק וכי בנסיבות אלה כולן אין כרסום של ממש בחזקה הקבועה בסעיף 144(ד) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 לפיה "מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". עוד ציין בית המשפט בהקשר זה כי נוכח קרבתם של הערבים לעורר יש לדחות את האפשרות כי מי מהם הטמין את הנשק בבית בעת שהעורר לא הבחין בכך. בית המשפט קבע אפוא כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר לעניין החזקת נשק שלא כדין והוסיף וקבע כי החזקת נשק עם הכנה למשתיק קול בעת שחרור לחלופת מעצר בידי מי שעברו הפלילי כה מכביד מעידה על מסוכנות גבוהה מצידו. על כן דחה בית המשפט את הערר.

3.        זמן קצר לאחר דחיית הערר כאמור פנה העורר לבית משפט השלום בכפר סבא בבקשה לעיון חוזר, אותה ביסס על חוות דעתו הרפואית של פרופ' יעקב נרובאי מיום 26.3.2008 ממנה עולה כי הוא נפגע מכדור ונגרם לו שבר בשוק ימין, כי הפגיעה גורמת לקושי רב בתפקוד הגפה וכי "ספק גדול מאוד אם [העורר] יכול לטפס על סולם מאחר ואין לו אפשרות לעשות זאת עם רגל ימין וקשה לטפס על סולם רק עם רגל אחת ולקפוץ משלב לשלב בסולם". בהחלטתו מיום 30.3.2008 דחה בית משפט השלום את הבקשה, בקובעו כי חוות הדעת הרפואית ניתנה ללא בדיקה פיזית של העורר ומכל מקום ספק אם יש בה משום נסיבה חדשה המצדיקה שינוי מהחלטת המעצר שכן הטענה בדבר מצבו הבריאותי של העורר נדונה על ידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון בהסתמך על מסמכים רפואיים שהציג העורר ושחוות הדעת הרפואית אך מסכמת אותם, ונדחתה בשתי הערכאות. בית משפט השלום הוסיף והדגיש כי חוות הדעת הרפואית מלאה בהסתייגויות רפואיות וכי האפשרות שהעורר יכול לטפס על סולם לא נשללה בה לחלוטין, ועוד ציין כי בכל מקרה משקלה של חוות הדעת ייבחן בהליך העיקרי. לבסוף קבע בית משפט השלום כי העורר מושתק מלהעלות טענות ביחס לקיומן של ראיות לכאורה ככל שהדבר נוגע לעובדות שהיו ידועות לו בעת הדיון בבית משפט השלום, שכן באותו שלב כלל לא חלק על קיומן.

4.        על החלטה זו הגיש העורר ערר לבית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ר' לורך), אשר נדחה ביום 14.4.2008 לאחר שבית המשפט בחן את חומר הראיות ועיין בחוות הדעת הרפואית. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי חוות הדעת שהוצגה בפניו לא עולה כדי עובדה חדשה המצדיקה עיון מחודש וכי מכל מקום הטענה בדבר העדר יכולתו של העורר להגיע למקום הימצאו של הנשק נדונה בשתי ערכאות ונדחתה על סמך תיעוד מצבו הרפואי של העורר, לרבות תמונות ותעודה מאת רופא המשפחה, ותיעוד זה שימש במידה רבה גם כבסיס לחוות הדעת הרפואית. בית המשפט ציין בהקשר זה כי מעיון בחוות הדעת אכן עולה כי למומחה ספק גדול אם העורר יכול לטפס על סולם, אך הוא אינו שולל באופן מוחלט את האפשרות כי העורר יכול היה להגיע למקום הטמנת הנשק. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי שאלת יכולתו הפיזית של העורר לא הייתה הנדבך היחיד בהחלטת בית המשפט העליון בערר שכן היא נשענה גם על החזקה הנובעת מעצם הימצאותו של הנשק בבית ועל כך שהעורר סירב לענות על שאלות ולא אפשר להעמיד את גרסתו במבחן. לבסוף ציין בית המשפט המחוזי כי הטיעון בדבר העדר יכולתו הפיזית של העורר להטמין את הנשק לא הועלה בחקירתו במשטרה ואף לא בבית משפט השלום עת הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וגם מטעם זה דחה את הערר.

5.        מכאן הערר שבפניי, בו טוען העורר כי ההחלטה בדבר מעצרו עד תום ההליכים הסתמכה על יכולתו הפיזית להגיע אל מקום הטמנת האקדח בהתבסס על חומר רפואי גולמי בלבד, ומשכך חוות הדעת הרפואית מהווה עובדה חדשה שיש בה כדי לשנות מהחלטה זו. לטענת העורר, הוא מעולם לא הסכים לקיומן של ראיות לכאורה והוא מוסיף וטוען כי מהודעות שמסרו עדים בפרשה עולה כי מעת מעצרו ועד שחרורו לחלופת מעצר, במשך כשלוש שנים וחצי, התגוררה בבית דיירת עיקרית ובמקביל אליה התגוררו ושהו בבית אנשים נוספים, בהם אנשים מפוקפקים. לגבי התקופה שמיום שחרורו לחלופת מעצר (22.10.2007) ועד המועד שבו נפצע ואושפז (24.12.2007) טוען העורר כי אילו הטמין את הנשק בתקופה זה סביר להניח שהיה מצטבר אבק על השקית שבה הונח, ועוד הוא טוען כי הדיירת העיקרית המשיכה אותה עת להתגורר בכתובת זו ואחזה במפתחות הדירה. עוד טוען העורר כי במהלך התקופה שמיום אשפוזו ועד שחרורו מבית החולים ביום 14.1.2008 הייתה הדירה "כמו טיילת" ואחד מדייריה יכול היה להטמין בה את האקדח ללא קושי, ואילו לאחר שחרורו מאשפוז לא מסוגל היה לטפס על סולם כאמור. העורר טוען בהקשר זה כי חוות הדעת הרפואית ניתנה על ידי מומחה בעל שם עולמי בהתבסס על החומר הרפואי בעניינו והיא מעידה בלשון מפורשת וברורה על העדר יכולתו לטפס על סולם, ומכאן שהיא מצדיקה עיון מחדש בשאלת מעצרו ושחרורו לחלופת מעצר.

6.        המשיבה מתנגדת לערר וטוענת כי חוות הדעת הרפואית אינה מהווה נסיבה חדשה המצדיקה עיון חוזר בשאלת המעצר. לטענתה, חוות הדעת אינה מתייחסת לעובדות חדשות כלשהן אלא לנתונים מתוך מסמכים רפואיים בעניינו של העורר אשר הוצגו בעיקרם בפני בית משפט זה במסגרת הדיון בערר בפני השופטת נאור. המשיבה מדגישה בטיעוניה כי לצורך הטמנת האקדח אין צורך במאמץ מיוחד ויוצא דופן וכי בהחלט ייתכן שהעורר מסוגל היה לעשות כן חרף מצבה הרפואי של רגלו.

7.        לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות. הליך העיון החוזר אינו מיועד לפתיחת דיון מחודש בשאלת המעצר או חלופת המעצר על פי הנתונים והטעמים ששימשו להחלטה בנדון מלכתחילה. הצידוק לעיון חוזר בשאלת המעצר קם רק בהתקיים איזה מן התנאים הקבועים בסעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), דהיינו כי נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה. הנה כי כן, מטרת ההליך היא לאפשר עיון מחדש במעצרו או בשחרורו של נאשם מקום שבו הנתונים שעמדו ביסוד ההחלטה המקורית השתנו, או שנתבררו עובדות חדשות שיש בהן כדי לשנות את נקודת האיזון בין חירותו של הנאשם לבין האינטרס הציבורי בהגנה על בטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי (ראו: בש"פ 2/06 זילברפרב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.2.2006); בש"פ 8099/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 18.10.2006); בש"פ 7324/07 אשד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.9.2007); בש"פ 2254/08 ברקו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.3.2008)).

           בענייננו, חוות דעתו הרפואית של פרופ' נרובאי אינה מהווה נסיבה חדשה המצדיקה עיון חוזר בעניין מעצרו, מן הטעם שאין בה כדי להביא לשינוי מהותי בתשתית הרלוונטית הבסיסית שעמדה ביסוד החלטת המעצר. מפרוטוקול הדיון שהתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז בפני כב' סגן הנשיא א' טל עולה כי העורר העלה את הטענה בדבר המצב הרפואי של רגלו וכן הציג תמונות של רגלו לאחר הפציעה כדי לנסות ולשכנע את בית המשפט שלא היה ביכולתו נוכח מצבו זה להטמין את האקדח במקום שבו נמצא, אך בית המשפט המחוזי סבר כי אין בטענה זו, כמו גם ביתר הטענות שהעלה העורר, כדי לכרסם באופן משמעותי בחזקה לפיה הנשק שנמצא בביתו הוחזק על ידו. גם בערר על החלטה זו בפני המשפט העליון שב העורר וטען כי מצבו הרפואי לא איפשר לו להגיע למקום שבו נמצא האקדח ולביסוס הטענה הציג העורר תמונות של מקום הפציעה וכן אישור מרופא המשפחה מיום 25.2.2008 (יום לפני תפיסת האקדח), בו מצוין כי העורר התייצב במרפאה מספר פעמים לאחר שאושפז עקב פציעה בגפה הימנית התחתונה שגרמה בין היתר לשבר עם חשד לפגיעה עצבית. בית משפט זה דחה אף הוא את טענת העורר בעניין זה, מאחר שלא השתכנע כי הוא לא היה מסוגל להגיע אל מקום ההטמנה. עולה, אפוא, כי הטענה בדבר מצבו הרפואי של העורר כבר הועלתה ונדונה בפני הערכאות שדנו בשאלת המעצר ונדחתה על ידן. אכן, אותה עת טרם הייתה בידי העורר חוות דעתו של פרופ' נרובאי ומה שהוצג בפניהן הוא חומר רפואי גולמי, אך בכך בלבד אין כדי להפוך את חוות הדעת הרפואית לעובדה חדשה או לנסיבות שנשתנו כדרישת סעיף 52 לחוק המעצרים שכן חוות דעת זו נערכה בהסתמך על החומר הרפואי הגולמי בדבר מצבו הרפואי של העורר ואין בה כשלעצמה משום חידוש מהותי המשנה את תמונת הראיות לכאורה. משכך, אין לקבל את עמדת העורר השב ומנסה לבסס באמצעות חוות הדעת טענה שכבר נדונה ונדחתה בשלב החלטת המעצר. לכך יש להוסיף (כפי שציינה בצדק כב' השופטת לורך בהחלטתה), כי מסקנתו של בית משפט זה בדבר קיומן של ראיות לכאורה לעניין הטמנת האקדח התבססה על אדנים נוספים מעבר ליכולתו הפיסית של העורר להטמינו וגם בכך יש כדי לתמוך במסקנה כי דין הערר להידחות.

           מכל הטעמים המפורטים לעיל, הערר נדחה.

          ניתנה היום, כ"ט ניסן התשס"ח (4.5.2008).

ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    אא

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ