אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשה להחזרת אקדח שנלקח בעת מעצר וחיפוש בטענה לפגיעה בזכות הקניין

בקשה להחזרת אקדח שנלקח בעת מעצר וחיפוש בטענה לפגיעה בזכות הקניין

תאריך פרסום : 02/03/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית משפט השלום תל אביב-יפו
4227-08
23/02/2009
בפני השופט:
אביחי דורון

- נגד -
התובע:
רומנו חיים
עו"ד רינה לוי
הנתבע:
מש אזורית יפתח
החלטה

1.      לפני בקשה להחזרת תפוס על פי סעיפים 34 ו- 35 לפסד"פ (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) התשכ"ט -  1969 (להלן - הפסד"פ).

2.      מדובר באקדח מסוג קולט ומחסנית, שניהם נתפסו מהמבקש על ידי המשטרה ביום 30.12.07, זאת בהמשך לאירוע לגביו נטען כלפי המבקש כאילו איים באמצעותו על עוברי דרך איתם נקלע לסכסוך נהגים.

3.      לטענת ב"כ המבקש הודע לה מפי ראש צוות החקירה בתיק כי המלצת המשטרה היא לגנוז את התיק כנגד המבקש, ומשום כך אין כל טעמים להחזקת התפוס אצל המשיבה היות שאין לה בו צורך.

4.      המבקש טוען כי לא איים על איש אלא רק אוים ע"י אחרים ואף הותקף על ידם.

5.      המבקש טוען כי המשך החזקת התפוס מהווה פגיעה בזכותו הקניינית והיות שהאקדח לא יידרש כראיה בהליך משפטי כלשהו יש להחזירו למבקש.

6.      בתגובתה טוענת המשיבה כי קיים חשד נגד המשיב שהניף נשקו לעבר המעורבים האחרים בתיק, ואף שאין בשלב זה ראיה אובייקטיבית לכך, לא זה השלב בו צריך לקבוע את מהימנות העדים.  המשיבה טוענת כי התיק ממתין לחוו"ד של המעבדה האנליטית (ככל הנראה לעניין סמים שנתפסו באירוע בידי המעורבים האחרים) ורק לאחר מכן יועבר לתביעה לעיונה.

דיון:

א. המסגרת הנורמטיבית:

על פי סעיף 32 (א) לפסד"פ:

"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה."

החוק מאפשר עם זאת לבית המשפט להורות על שחרור החפץ חזרה לבעליו, כאמור בסעיף 34 לפסד"פ:

"מסירת התפוס לפי צו על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח מישנה או בדרגה גבוהה מזו, דרך כלל או לענין מסוים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט השלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת, כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו".

מבחנים שונים לעניין השיקולים שיש לשוקלם נקבעו בפסיקה, כך לדוגמא בבש"פ 342/06, חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם):          

"שאלה היא מהם המצבים ומהם התנאים שבהם ראוי לעשות שימוש בסמכות השחרור, ואלו הם השיקולים שיש לשקול בהקשר לכך... השאלה הראשונה מתמקדת בעצם קיומה המתמשך של עילת תפיסה. בחינתה מחייבת התייחסות, בין היתר, לשלב ההליך הפלילי, בנקודת הזמן הרלבנטית, אם מדובר בחקירה, מה סיכוייה להבשיל לכתב אישום ולמשפט; האם החשש לשימוש בחפץ לצורך ביצוע עבירה עתידית עודנו קיים, ומה עוצמתו; האם יש הסתברות לקיום משפט, ומה מידת הצורך בחפץ כראייה, ומה סיכויי ההרשעה העשויים להביא בעקבותיהם גם לחילוט החפץ, וכיוצא באלה שיקולים"

נכון איפוא לפנות תחילה לבסיס מכוחו נתפס האקדח ולפיכך השאלה הראשונה שיש לשאול הינה מידת הבסיס לעמדתה הנוכחית של המשיבה להמשיך ולהחזיק באקדח ולבחון את היקף "היסוד הסביר" ששימש בידה של המשיבה להניח כי האקדח "עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה".

השאלה השנייה שיש לשאול הינה מה דינה של תפיסת האקדח לאחר שעברה חצי שנה מיום תפיסתו (למעשה עברו עד היום למעלה משנים עשר חודשים מאז נתפס האקדח), ביהמ"ש לא התבקש להאריך את תוקף החזקת התפוס, וממילא לא התקבלה החלטה כזו, כל זאת כאשר טרם הוגש כתב אישום נגד המבקש ולכאורה הייתה המשיבה צריכה להשיב את החפץ לידי המבקש.

"השאלה השנייה מתמקדת באפשרויות שחרור החפץ והתנאים לכך, בהינתן קיומה של עילת תפיסה מתמשכת. במסגרת זו יש לשקול את הצורך בהמשך התפיסה כדי להגשים את תכליתה מול עניינו של הפרט הנפגע בזכות קניינו, ולבחון את אפשרות האיזון בין השניים באורח מידתי. בגדרו של איזון זה תישקל בין היתר, מידת הסכנה לפגיעה בתכלית התפיסה אם החפץ ישוחרר, לבין היקף הפגיעה בזכות הקנין עקב המשך התפיסה, ועוצמתם היחסית של האינטרסים הנוגדים תישקל ותיבחן אלה מול אלה. במסגרת איזון זה, יחליט בית המשפט אם ניתן לשחרר את החפץ אף שמתקיימת עילה נמשכת לתפיסתו, ואם כן - באלו תנאים וסייגים יש לעשות כן, כדי להגן על תכלית התפיסה תוך פגיעה פחותה בזכות הקנין של בעל הזכות בנכס התפוס (פרשת גאלי, שם, עמ' 323-325; בש"פ 7023/03 אבוטבול נ' מדינת ישראל, תק-על 2003 (3) 628; בש"פ 3159/00 אסנת רבין נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(2) 1118)."

(בש"פ 342/06, חברת לרגו עבודות עפר בע"מ, שם)

1.         צודק ב"כ המשיבה באומרו כי "אין זה מקומה של המשיבה לקבוע את מהימנות העדים היות שזו מלאכתו של בית המשפט"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ