אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשה להאריך מעצרו של מואשם בעבירות הונאה בתשעים ימים-התקבלה

בקשה להאריך מעצרו של מואשם בעבירות הונאה בתשעים ימים-התקבלה

תאריך פרסום : 17/02/2008 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
882-08
14/02/2008
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מ' בוכמן שינדל
הנתבע:
יעקב עמר
עו"ד א' בן יהודה
החלטה

           זוהי בקשה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק).

1.        נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של שוד וחבלה בכוונה מחמירה.

           על-פי עובדות כתב האישום, ביום 8.5.07 המשיב, יליד 1988, יחד עם אדם נוסף שזהותו אינה ידועה למדינה (להלן: השותף), ניגשו אל המתלונן, אשר עמד בכניסה לבניין מגוריו באשקלון, כשתיקו על גופו ובו, בין היתר, סכומי כסף גבוהים, כרטיסי חיוג, שיקים וכרטיסי אשראי. על-פי הנטען, המשיב והשותף הכו את המתלונן ודקרו אותו בגבו באמצעות כלי חד. המתלונן ניסה לגונן על עצמו והכה את השותף בראשו, אולם המשיב והשותף המשיכו להכותו ומשכו בכוח את תיקו מעל גופו. לבסוף, נמלט השותף מהמקום כשהוא נושא עימו את תיק של המתלונן. כתוצאה מהדקירה אושפז המתלונן בבית חולים ונזקק לטיפול רפואי.

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המדינה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט (כב' סגן הנשיא נ' הנדל) קבע כי התשתית הראייתית תומכת לכאורה במסקנה כי המשיב עבר את העבירות המיוחסות לו, הואיל והמתלונן תפס אותו במקום עת שנשדד ועיכב אותו עד להגעת המשטרה. בית המשפט סבר כי גרסת ההגנה שמסר המשיב, לפיה נקלע בתמימות לזירת האירוע בשעה שבא לבקר דייר בבניין, אינה עולה בקנה אחד עם הודעתו של המתלונן ושל עדי ראיה נוספים, ועם העובדה שהדייר שאליו לכאורה היה אמור להגיע, לא ידע כלל על הביקור. נוכח עוצמת הראיות ובהתחשב במסוכנות הנשקפת מהמשיב ובספקות שנותרו באשר ליכולתה של חלופת המעצר שהוצעה להבטיח מפני מסוכנותו זו, הורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים נגדו, וזאת חרף גילו הצעיר והעדר הרשעות קודמות בעברו.

3.        משתקופת המעצר הסטטוטורית קרובה כעת לסיומה ומשפטו של המשיב לא בא על סיומו, מבקשת המדינה בבקשה שלפניי להאריך את מעצרו בתשעים ימים נוספים. לטענת באת-כוח המדינה, מסוכנותו של המשיב נלמדת מטיב העבירות המיוחסות לו ומטיב ביצוען. כן נטען כי קיים חשש שהמשיב ישבש הליכי משפט משום שהשותף טרם נתפס ומאחר שמחומר הראיות עולה כי המשיב יצר קשר עם אחת העדות, אשר מסרה לאחר מכן גרסה הנוגדת את שלל העדויות בתיק. אשר להתקדמות משפטו של המשיב, עדכנה באת-כוח המדינה כי לעת הזו, טרם החלו להישמע ראיות בתיק. לאחר שהתברר כי המשיב חזר בו מהסדר טיעון אליו הגיע עם המדינה, קבע בית המשפט כי ישיבת הוכחות ראשונה תתקיים ביום 14.2.08. לטענתה, שמיעת הראיות בתיק טרם החלה משני טעמים עיקריים. הראשון, בקשות דחייה רבות שהוגשו, רובן ככולן, על-ידי המשיב, והשני, חזרתו של המשיב מהסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים במועד בו היו אמורים להציגו לבית המשפט.

4.        בא-כוח המשיב טען כי אכן הוגשו מספר בקשות דחייה מטעם המשיב, אולם לטענתו העניין נבע מהצורך האובייקטיבי בהסדרת ייצוגו של המשיב, כך שלא ניתן לומר כי מדובר בניסיון לעכב את ההליכים. לטענת בא-כוח המשיב, אין ממצאים שקושרים את המשיב למעשה הדקירה, ועל כן, ובהתחשב בגילו הצעיר ובעברו הנקי, יש להורות על שחרורו ממעצר.

5.        לאחר שעיינתי בבקשה והאזנתי לטענות הצדדים בדיון שנערך בפניי, מצאתי כי יש  להאריך את מעצרו של המשיב כמבוקש. כידוע, במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק, על בית המשפט לאזן בין השיקולים המצדיקים את המשך מעצרו של הנאשם - המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור והאינטרס הציבורי במיצוי ההליכים נגדו - ובין חירותו של הנאשם המוחזק בשלב זה כחף מפשע, והכל תוך בדיקת מכלול הנסיבות הקשורות בהתנהלות המשפט ובהתמשכות ההליכים (ראו למשל: בש"פ 10207/07 מדינת ישראל נ' הרוש (טרם פורסמה, 12.12.2007); בש"פ 614/08 מדינת ישראל נ' פרץ (טרם פורסמה, 23.1.2008)).

6.        בפתח הדברים אתייחס לטענות שהעלה בא-כוח המשיב באשר לחומר הראיות הקיים בתיק. טענות אלו ראוי היה שתועלינה בפני הערכאה הדיונית הדנה בעניינו של המשיב, ובמידת הצורך בפני בית משפט זה, במסגרת ערר על החלטות הערכאה הדיונית. כלל ידוע הוא, כי בשלב זה, בו מתבקשת הארכת מעצרו של נאשם מעבר לתשעה חודשים, לא מכריע בית המשפט בשאלת משקל הראיות ועוצמתן אלא במקרים חריגים ביותר בהם חל מהפך ראייתי, שהוא בבחינת "הפיכת הקערה על פיה", ואשר מטה את הכף לעבר זיכויו של הנאשם על פני הרשעתו בדין (ראו למשל: בש"פ 10280/05 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 9.11.2005); בש"פ 6720/07 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 19.8.2007); בש"פ 7162/07 מדינת ישראל נ' אבו-עסא (טרם פורסמה, 10.9.2007)). לא מצאתי כי ענייננו נכנס בגדר אותם מקרים חריגים. למעלה מן הדרוש, אציין כי נוכח התשתית הראייתית הרחבה בעניינו של המשיב הכוללת בין היתר את הודעותיהם של המתלונן שזיהה אותו כמי שביצע את המעשים ושל עדי ראיה נוספים ואת העובדה כי המתלונן אחז במשיב לאחר ביצוע הדקירה ועיכב אותו עד הגעת המשטרה, שוכנעתי כי קיימות בענייננו ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב במיוחס לו. הגרסה שמסר אינה מאיינת ראיות אלו, ומכל מקום חזקה כי תבחן לעומקה על-ידי בית המשפט הדן בהליך העיקרי.

7.        כידוע, ככל שזמן המשפט מתארך משתנה נקודת האיזון ההתחלתית בין האינטרס הציבורי בהמשך המעצר ובין ההגנה על חירותו של הנאשם בטרם הוכרע דינו, כך שגובר משקלה של זכותו של הנאשם כי חירותו לא תיפגע למעלה מן המידה המוכתבת בסעיף 61 לחוק (ראו למשל: בש"פ 6347/05 מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסמה, 7.8.2005); בש"פ 5937/06 מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסמה, 13.8.2006); בש"פ 666/08 מדינת ישראל נ' לוי (טרם פורסמה, 29.1.2008)). יחד עם זאת, יש לזכור כי השיקול של התמשכות ההליכים, על אף שהוא כבד משקל, אינו השיקול הבלעדי ומולו יש להעמיד את האינטרס הציבורי בהמשך מעצרו של הנאשם - הגנה על הציבור מפני מסוכנותו של הנאשם והבטחת תקינות ההליך השיפוטי (ראו למשל: בש"פ 7648/04 מדינת ישראל נ' אבו-גאנם (טרם פורסמה, 25.8.2004)).

           אני ערה לקושי הצומח מן העובדה כי חלפו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב טרם החל, אולם מסוכנותו של המשיב שאליה מצטרף החשש לשיבוש הליכי משפט, מחייבים את המשך מעצרו חרף חלוף הזמן. העבירות המיוחסות למשיב מקימות חזקת מסוכנות נגדו מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק. טבעם של המעשים ונסיבות ביצועם מלמדים כי המשיב אינו בוחל באמצעים במרדפו אחר בצע כסף, וכי הוא אדיש לתוצאות ההרסניות שיכולות לצמוח ממעשיו. כמו-כן, בהתחשב בעובדה כי השותף, שאת שמו סירב המשיב למסור, טרם נתפס ונוכח חומר החקירה לפיו המשיב יצר קשר עם אחת העדות עולה, חשש כי שחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט. בנסיבות אלו, ולאור העובדה כי המשיב אינו משתף פעולה עם גורמי החקירה, לא שוכנעתי כי ניתן ליתן בו את האמון הנדרש לשחרורו ממעצר. חרף גילו הצעיר ועברו הנקי אין יכולת להבטיח כי הוא יקפיד למלא אחר התנאים שיקבעו לשחרורו.

           יתר על כן, הגם כי התמשכות ההליכים נבעה בין היתר מהצורך האובייקטיבי והלגיטימי של הסדר ייצוגו של המשיב, לא ניתן להתעלם כי המשיב הוא אשר ביקש ושב וביקש את דחיית הדיונים. העובדה כי המשיב חזר בו "ברגע האחרון" מהסכמתו להסדר טיעון אליו הגיע עם המדינה עיכבה גם היא את סיום ההליכים. לפיכך, איני מקבלת את טענת בא-כוח המשיב כי חלוף הזמן מצדיק את שחרורו של מרשו. לכך אוסיף כי עניין לנו בבקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב, וכפי שצויין, ישיבת הוכחות ראשונה קבועה ליום 14.2.08, קרי לימים אלו ממש. מכל מקום, בטוחני כי התמשכות מעצרו של המשיב תעמוד לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי כגורם מרכזי בקביעת לוחות הזמנים לסיום ההליך, וברי כי השיקול של חלוף הזמן יעמוד גם הוא לנגד עיניו של בית משפט זה אם וכאשר תוגשנה בקשות נוספות להארכת מעצרו של המשיב.

           לאור האמור, יוארך מעצרו של המשיב ב-90 ימים החלו מיום 14.2.08 או עד למתן פסק דין בת"פ 8147/07 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ח' באדר א' תשס"ח (14.2.08).

                     ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ