אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשה לביטול פטנט מס' 115045 והתנגדויות לבקשות פטנטים מס' 123384 ו-124543

בקשה לביטול פטנט מס' 115045 והתנגדויות לבקשות פטנטים מס' 123384 ו-124543

תאריך פרסום : 08/05/2011 | גרסת הדפסה
תיק רשם הפטנטים
רשם הפטנטים וסימני מסחר
115045 123384 124543
28/04/2011
בפני השופט:
סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ

- נגד -
התובע:
1. מופ"ת עציון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
2. מר מיכאל כהן

עו"ד וולף ברגמן וגולר עורכי פטנטים
הנתבע:
1. פלסן-סאסא
2. מדינת ישראל (הרשות לפיתוח אמצעי לחימה - רפא"ל)

עו"ד רינהולד כהן ושות' עורכי פטנטים
החלטה

1.         בפני בקשה לביטול פטנט ושתי התנגדויות למתן פטנט. מבקשות הביטול הן גם המתנגדות, והמבקשים בבקשות הפטנט, כמו גם בעלי הפטנט שניתן, קשורים זה בזה וניתן להתיחס אליהם יחדיו. יצוין כי מבקש הפטנט מס' 124543 וממציאו הוא אף הממציא של הפטנט שביטולו מבוקש.

2.         דרך כלל נפתחת החלטה בהצגת התיק הנידון, ומסתיימת במסקנה שלאחריה פסיקת הוצאות. מוצא אני לנכון לחרוג ולו סמנטית מסדר קבוע זה, ולפתוח בציטוט מפי כבוד השופט גרוניס, ציטוט שענייננו, דווקא הטלת הוצאות. הדברים ארוכים, ואני תקוה כי לא אמצא כזה הפוסל במומו, אולם כך כתב כב' השופט גרוניס ברע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' Anton Hubner (ניתן ביום 27.3.2011):

"4 .    כל המצוי בנעשה בבתי המשפט מודע לכך שבצד גידול במשקל הסגולי של הליכים (ובלא קשר למספרם של ההליכים המוגשים) קיימת תופעה של כתבי טענות, תצהירים, נספחים וכיו"ב המשתרעים על פני עוד ועוד עמודים. נתקלים אנו במסמכים בעלי היקף גדל והולך. במילים אחרות, הניירת מתרבה ומתרבה. שאלה מעניינת היא מה הסיבה לגידול הנמשך בהיקפם של המסמכים המוגשים. יהיו כאלה שיאמרו שהאשם הוא באמצעים הטכנולוגיים המשתכללים מעת לעת, מכונות צילום מהירות ומחשבים, לרבות האפשרות של "גזור" ( cut ) ו"הדבק" ( paste ). ניתן להעלות השערות נוספות לגבי הסיבות לתופעה, אך דומה שלא ניתן לחלוק על עצם קיומה. אילו נעשתה בדיקה השוואתית, אין לי ספק שהממצא הברור היה שכתב טענות ממוצע דהיום הינו ארוך בהרבה מזה שהיה מוגש לפני שנים. תלונה חוזרת ונשנית של שופטים, ומדובר בתלונה מוצדקת, היא כי לעתים מוגשים כתבי טענות ושאר מסמכים באורך בלתי סביר. יש אף הטוענים, במידה מסוימת של בדיחות, המהולה ברצינות, שיש למדוד את המסמכים על פי משקלם ולא במספר העמודים. אין בכוונתי לומר שהדבר קורה בכל הליך, אך אין ספק שהתופעה קיימת ומתגברת ומכבידה היא על תפקודם של בתי המשפט. אין להלין על כך באופן כללי אלא באותם מקרים, והם אינם מעטים, בהם אין מתאם בין המשקל הסגולי של העניין לבין היקפם של המסמכים המוגשים. היינו, כאשר אורכם של המסמכים (שלא לומר משקלם) חורג מכל פרופורציה.

5.     כאשר מוגש כתב הטענות הראשון, זה הפותח את ההליך, הרי ככלל לא קיימת מגבלה, שהרי לא ניתן לקצוב מראש מה יהא אורכו של כתב תביעה או היקפה של המרצת פתיחה. עם זאת, במקרים מסוימים מוצאים אנו הסדר בדין המחייב שכתב הטענות ינוסח בדרך "תמציתית" (ראו למשל בתקנה 235 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, (להלן - התקנות) לעניין הליך של אבעיה). בשנים האחרונות, ונוכח הגידול בהיקפם של כתבי טענות, התפתחה פרקטיקה לפיה קוצב בית המשפט, לעתים, את אורכו של כתב הטענות שבא בתגובה או בתשובה. ככל שמדובר בערכאת הערעור בהליכים אזרחיים נקבע בתקנה 445(ב)(6) לתקנות, כי שופט רשאי בדיון מקדמי בערעור, בין היתר "להגביל את היקף הסיכומים". אפשרות זו אינה קיימת מכוח הוראה מפורשת באשר להודעת הערעור. לעתים רחוקות, ואולי רחוקות מדי, מורים הרשמים בבית משפט זה למערער לתקן הודעת ערעור באופן שתוגש הודעה מקוצרת ותמציתית. ניתן לפעול בדרך זו נוכח דרישתה של תקנה 414 לתקנות כי "כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים, שלא על דרך הוויכוח או הסיפור ...". כל הקורא כתבי ערעור מתרשם, כי הוראה זו נשכחה מזכרונם של רבים מאלה המנסחים כתבי ערעור. מכל מקום, על פי הנהוג בבית משפט זה באשר לערעורים אזרחיים, הרשמים מוציאים צו סיכומים בו נקצב מספרם המירבי של עמודי הסיכומים המוגשים.

6.      בעבר הבעתי דעתי כי בית המשפט רשאי לחייב בעל דין לשאת בהוצאות לטובת אוצר המדינה מקום שההליך שהגיש גורם לבזבוז זמן שיפוטי (רע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמי שה שאול (לא פורסם, 24.4.06)). את הבסיס לסמכות להשית הוצאות כאלה ניתן למצוא בתקנה 514 לתקנות. על פי תקנה זו רשאי בית המשפט לפסוק הוצאות לטובת בעל הדין שכנגד או אוצר המדינה כאשר "בעל הדין האריך את הדיון בכל הליך שלא לצורך, על ידי טענות סרק או בכל דרך אחרת". אפילו אם לא ניתן לבסס הסמכות על תקנה 514, הרי העיגון יימצא בסמכותו הטבועה של בית המשפט. בהחלטה האמורה נאמרו הדברים הבאים:

"האמצעי האמור [של הוצאות] נותן בידי בית המשפט כלי ניהולי, שיש לו אף פן שניתן לכנותו משמעתי. הארכת הדיון שלא לצורך מביאה לכך שבית המשפט מקדיש זמן להליך מסוים בלא הצדקה. המשמעות מבחינת בעלי הדין האחרים שתיקיהם תלויים בבית המשפט הינה ברורה: ממשאב הזמן העומד לרשות בית המשפט נגרעות יחידות שניתן היה להקדישן לטיפול בתיקים אחרים. במילים אחרות, אובדן זמן שיפוטי בשל הארכת דיון שלא לצורך פוגע בכלל בעלי הדין ולאו דווקא באלה שבתיק המסוים ... כלומר, נפגעת היכולת לנצל באופן מיטבי את הזמן השיפוטי" (שם, פיסקה 4).

         ברי, כי האפשרות האמורה, של חיוב בהוצאות, קיימת לא רק לגבי דיון בעל פה, אלא גם כאשר בית המשפט עוסק בדיון אך על יסוד הכתובים (רע"א 1514/06 הנ"ל, פיסקה 5). מכאן, שלבית המשפט נתונה הייתה הסמכות לפסוק הוצאות לטובת אוצר המדינה במקרה דנא.

7.      אכן "השימוש במכשיר של הוצאות לטובת אוצר המדינה צריך להעשות, הן בערכאות הדיוניות והן בערכאות הערעור, בצורה מושכלת וזהירה" (שם, פיסקה 7). איני חוזר בי מדברי אזהרה אלה. יחד עם זאת, חובה לומר כי ככל שהתופעה של כתבי טענות ארוכים יתר על המידה הולכת וגוברת, ממילא מתעצם הצורך לעשות שימוש במכשיר הנזכר.

8.     המשיבות טוענות, כי אין זה מן הנכון להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה מקום שבית המשפט לא קצב מראש את היקפו של כתב הטענות. כאמור, ככלל הדבר אינו אפשרי ואינו מעשי לגבי המסמך הפותח את ההליך. הדבר אפשרי בעיקרון לגבי מסמכי תשובה או תגובה, אולם אך ורק כאשר התיק עם המסמך הפותח מגיע לידי השופט. כך למשל, כתב תביעה המוגש בהליך רגיל לא יגיע לידיו של שופט כל עוד לא הוגש כתב הגנה (אלא אם חלף המועד להגשתו). ברי, כי במצב דברים זה אין כלל אפשרות לקצוב את אורכו של כתב הטענות. אומנם, במקרים אחרים התיק מגיע לשופט סמוך לאחר הגשתו ואז קיימת אפשרות ליתן הוראה באשר לאורכו של כתב הטענות שבתשובה (למשל במקרה של בקשת רשות ערעור: תקנה 406(א) לתקנות). עם זאת, אין כל סיבה שהשופטים יידרשו לפעול בדרך זו כעניין של שגרה. בסופו של דבר, נקודת המוצא חייבת להיות שפרקליטו של בעל הדין יפעיל שיקול דעת נכון וראוי ויגיש כתב טענות בהיקף מתאים ובלא חריגה קיצונית מן המקובל. על כן, אין סיבה לומר שבית המשפט אינו רשאי להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה כאשר כתב הטענות או נספחיו חורגים במידה קיצונית מן הראוי, אך משום שבית המשפט לא קצב מראש את היקפם. מכאן מסקנתי כי במקרה זה מוסמך הייתי להשית הוצאות לטובת אוצר המדינה גם על המשיבה, אף שלא קצבתי מראש את היקף התשובה שתגיש לבקשה לעיכוב ביצוע."

3.         בפני שלושה תיקים. תיקים אלה נידונים בפני רשות הפטנטים זמן רב. רב מדי. במום זה, יש חלק גם לחתום מטה שהלא סיכומי הצדדים הוגשו כבר לפני תקופה לא קצרה, אולם אף טרם הגשת הסיכומים התאפיינו תיקים אלה, בכמות בלתי נתפסת של הליכי ביניים, תיקוני פירוט, הגשות מסמכים, ועוד. אף משאוחד הדיון בתיקים, על מנת לצמצמם את כמות והיקף החומר שהוגש בהם, מצאתי את עצמי שקוע עד צוואר במאות ואלפי עמודים של טענות, ראיות ובקשות שונות. הדיון שהתקיים במשך מספר ימים שהתמשכו על פני תקופה לא קצרה, נפתח בדברים שאמרתי בנושא. שם עתרתי בפני הצדדים, למקד ולהבהיר את הדיון, על מנת לאפשר לדון בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת.

4.         דומה שעתירתי זו לא נפלה על אזניים קשובות. אמנם אין בכוונתי להטיל בתיק זה הוצאות  לטובת אוצר המדינה, ודאי לא שעה שהחלטה זו היא האחרונה היוצאת תחת ידי בתפקידי. עם זאת אין לי אלא לציין כי בפני מעל 1000 עמודי סיכומים ופרוטוקול, 12 נוסחים של פירוטי פטנט ותביעות בנוסחים שונים, אין ספור תצהירים ונספחים להם, כל זאת בפני, ומאחורי עשרות רבות של שעות קריאה בכל החומר האמור. כסדרו הכרונולוגי, וכסדרו הענייני וחוזר חלילה. ועד שעת כתיבתן של שורות אלה, על אף שאני סבור כי גדלה לאין ערוך מומחיותי בעניין בנייתם של לוחות מיגון, אין בכוחי להצביע בוודאות על מהות עיקרי האמצאה, בכל אחת מן האמצאות שבפני.

5.         לשם הדוגמה, אומר כי איני יכול לקבל את טענת המתנגדות, לפיה בפטנט, גודל הגופים אינו מהווה מרכיב באמצאה, שעה שהוא נזכר במפורש כגורם, ואף מוגבל בתביעות.

6.         איני יודע מאידך אילו מטיעוני המבקשים לעניין תיאור עיקר האמצאה, עלי לקבל כגרסה נכונה, במיוחד שעה שאין אני מוצא התאמה בין גרסאות אלה ובין הכתוב בפירוטי הבקשות והפטנט. גם שלל התיקונים שנעשו בפירוטים לאורך השנים, ודאי שאינו עומד בצורך המוגדר של תיקון פירוט, הלא הוא הבהרה.

7.         משכך אין לי אלא לבדוק, את נוסחם הסופי של פירוטי הבקשות והפטנט כפי שעדיין טרם אושר, שהלא בפני הסכמת הצדדים לפי תקנה 112(ו), ואת טיעוני הצדדים כפי שהם בכתבי הטענות המתוקנים.

8.         אקדים ואומר, כי איני מקבל את טענת המבקשים לפיה הפניית המתנגדות אל טבלה שבתצהיר רביד השני, כמוה כהיעדר פירוט או שיש בה פגם. מנגד דווקא כתב הטענות מאת בעלת הפטנט/ המבקשים כפי שהוגש לאחר תיקונו, אינו כולל טיעונים מפורטים ומספקים, לפחות כפי שניתן היה לצפות - באותה הרמה של פירוט הטבלה האמורה.

9.         מן המפורסמות היא שקפדן אנוכי בכל הנוגע למתן פרטים, אולם אני סבור כי הטבלה נגישה, ברורה ומפורטת. אמת, היא מטילה עבודה רבה על המעיין בה, וגם החתום מטה לא מצא לעצמו מנוס ממטלה זו, אולם אין היא מותירה דבר לניחוש, להיסוס או לחוסר וודאות (מה שלצערי, וכאמור לעיל, אין בידי לומר על שאר המסמכים שבתיק, ובמיוחד הסיכומים).

10.     עוד הערה מקדמית אחת בפי, לפיה לא ברורות לי עמדות הצדדים, או טענות שנשמעו מפיהם בדבר השתקים דיוניים שיצרו הליכים מקבילים באירופה בבחינת מעשה בית דין. לא הוברר לי על מה מסתמכות טענות מעין אלה, שעה שאין בידי נתונים על החומר הנדון בערכאות הזרות, על זהות הדין שם, על מערך השיקולים ועוד. אכן, ייתכן ולעיתים יהא אדם מושתק מלטעון טענות מנוגדות לטענות שהעלה גם במקום אחר, בין אם בבקשת פטנט ובין אם בהליך מקביל, אולם לא יהא זה השתק מסוג מעשה בית דין (השתק עילה או פלוגתא), ולא מצאתי מקום להתייחס לדברים במסגרת הליך זה.

11.     אקדים בקצירת האומר ואומר, כי הפטנטים שבפני נסובים אודות לוחות שיריון המיועדים להגן מפני פגיעות של איומים שונים (בליסטיים), והמורכבים מצבר של רכיבים קרמיים, המאוגדים יחדיו בשכבה אחת, וממוצקים בעזרת חומר ממצק שהוא אלסטי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ