אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקר נ' המוסד לביטוח לאומי

בקר נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
35664-05-13
09/07/2013
בפני השופט:
איטה קציר

- נגד -
התובע:
איליה בקר
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 29/4/13 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 10% מיום 1/11/08 ("ההחלטה").

2.ביום 29/4/13 התכנסה הוועדה בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לכירורגית כלי דם ומומחה לטוקסיקולוגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שעמדו בפניה. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, פירטה את ממצאיה בסעיף 21 לפרוטוקול, וכן התייחסה לבדיקות MRI, אולטרא סאונד ומיפוי עצם ולאישור רפואי של ד"ר סלטי. הוועדה קיבלה את הערר, קבעה למערער נכות בשיעור 10% מיום 1/11/08, לפי פריט ליקוי 35(1)(ב).

3.הערעור נסוב כנגד קביעת הוועדה בסוגית מועד התחולה. לפי הטענה, המערער הגיש תביעה למשיב רק בעקבות בדיקת MRI שעבר, כארבע שנים לאחר התאונה, בעקבותיה הבין כי מדובר בנזק כרוני. נטען כי קביעת מועד תחולת הנכות ממועד התאונה אינה משקפת את נקודת הזמן שבה התהוותה נכותו של המערער.

4.לטענת המשיב, לא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי שכן הוועדה לא נדרשה להתייחס למועד תחולת הנכות. נטען, בין היתר, כי בערר לא העלה המערער טענה כנגד מועד התחולה, שנקבע כבר בוועדה מדרג ראשון, וגם המומחה מטעם המערער קבע את הנכות משנת 2008.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

6.להלן מספר עובדות רלוונטיות הדרושות לענייננו:

א.ביום 22/10/2008 נפגע המערער בתאונה.

ב.ביום 25/11/12, היינו בחלוף 4 שנים ממועד התאונה, הגיש המערער תביעה להכרה בתאונה כפגיעה בעבודה.

ג.ביום 29/1/13 נבדק המערער על ידי רופא מוסמך.

למקרא דו"ח הוועדה הרפואית עולה שהמערער התלונן על כאבים ותחושת אי יציבות בהליכה, אולם לא העלה כל טענה לפיה מצבו הוחמר או השתנה מאז הפגיעה ביום 22/10/08. בהחלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון נקבעה נכותו הצמיתה של המערער בשיעור של 5% מיום 1/11/08.

ד.עיון בערר שהגיש המערער ביום 10/2/12 מעלה כי כל שנטען הוא ש"מאז התאונה וחרף הטיפולים שעבר לא חלה כל הטבה של ממש במצבו".

ה.בפני הוועדה נשוא הערעור התלונן המערער שהוא סובל מכאבים והגבלה בהליכה, מתהלך בצעדים קטנים, לא מסוגל לרוץ ומתקשה בירידת מדרגות. לדבריו עבר ב-2005 תאונת עבודה אך לא הגיש למשיב תביעה.

ו.הוועדה עיינה בבדיקת אולטרא סאונד קרסול ימין מיום 14/10/09, וציינה שממצאיה תקינים. לדעת הוועדה ממצאי הבדיקה יכולים להתאים לקרע חלקי ישן ברצועה הלטראלית ATAP, ושאר הרצועות תקינות. בהתייחסה לבדיקת MRI קרסול מיום 28/10/12, ציינה הוועדה כי מצטיירת תמונה המתאימה לטנו-סינוביטיס כרוני של גיד FHL.

הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ובין היתר פירטה טווחי תנועה בקרסוליים, בכיפוף וביישור, וציינה כי לא נמושה רגישות על פני גיד ה- FHL, לא נמושו התעבות או גוש בגיד, יציבות מכנית תקינה.

הוועדה קבעה כאבחנה, כי מדובר במצב לאחר נקע קרסול ימין. לאחר שעיינה במכתבו של ד"ר סלטי מיום 23/12/12, קבעה הוועדה כי היא מקבלת את מסקנותיו וקבעה למערער נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב) מיום 1/11/08.

7.לטענת המערער החלטת הוועדה מבוססת על קביעתה כי מדובר בנכות הנובעת מתהליך כרוני, אולם ככל שהמערער היה עומד לבדיקת הוועדה במועד תחילת הנכות, לא ניתן היה לקבוע את אותה כרוניקה. בהודעה מיום 27/6/13 הבהיר המערער שאין בהחלטת הוועדה מדרג ראשון כל התייחסות לממצא הכרוני, ולכן לא ניתן היה להעלות את הטענה בערר שהגיש.

8.אשר לדעתי: המערער לא התלונן, הן בפני הוועדה מדרג ראשון והן בפני הוועדה נשוא ערעור זה, כי חלה החמרה במצבו מאז שנפגע בתאונה שהוכרה ועד מועד בדיקתו על ידי הוועדה. המערער אף לא העלה בערר טענה כנגד מועד התחולה שנקבע בוועדה מדרג הראשון. לא זו אף זו: מעיון בתעודה הרפואית של ד"ר סלטי מיום 23/12/12 עולה כי גם המומחה מטעם המערער קבע את תחולת הנכות משנת 2008, בקובעו כי לאור ממצאי הבדיקה הקלינית, בדיקת האולטרסאונד וצילומי התהודה המגנטית נראה כי בעקבות החבלה בקרסולו סובל המערער מלטנו-סינוביטיס מאז שנת 2008.

הנה כי כן, משלא עמדה בפני הוועדה תלונה או טענה בעניין תחולת הנכות משנת 2008, ואף המומחה מטעם המערער, ד"ר סלטי, אשר הוועדה קיבלה את מסקנותיו, קבע את נכותו של המערער משנת 2008, הרי שלא נפל פגם בהחלטת הוועדה באי התייחסות לעניין זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ