אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בצלאל נ' מרק

בצלאל נ' מרק

תאריך פרסום : 14/08/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום קריות
51675-02-11
14/08/2011
בפני השופט:
דאוד מאזן

- נגד -
התובע:
יוסף בצלאל
הנתבע:
חיים מרק

החלטה

הנתבע שכר מהתובע דירה במושב מיטב בתקופה שבין 15.9.08-14.9.09, הצדדים חתמו על חוזה שכירות שבו השוכרים הם: הנתבע והגב' רתם בן עמי אנדוס (להלן:"רתם") חוזה השכירות הוארך לתקופה שבים 1.9.09 עד 30.8.2010.

במסגרת היחסים בין השוכרים למשכיר וע"פ תנאי חוזה השכירות נמסר לתובע שיק לביטחון בסכום של 25,000 ₪ אשר מועד פרעונו 2.9.2010 ומשוך על שמם של התובע וגב' רתם, הוא השיק נשוא התובענה.

השיק הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ נגד הנתבע בלבד והנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר אשר התקבלה וכעת התובע מבקש הוספת גב' רתם כנתבעת נוספת בעילה חוזית ו/או נזיקית.

הנתבע מתנגד וטוען כי משבחר התובע להגיש את הבקשה לביצוע שטר נגד הנתבע בלבד אינו יכול כעת, כאשר אין שום שינוי בנסיבות להחליט להוסיף נתבע ולהוסיף עילות תביעה חדשות.

המסגרת הנורמטיבית:

הסמכות להורות על תיקון כתב טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), הקובעת לאמור:

בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין; תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

כפי שנאמר בספרו של אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט – 2009) (להלן: "אורי גורן"), בעמ' 152: "סוגיית התיקון של כתבי הטענות זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדת, כי גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם וכך ליעל את ההליך המשפטי".

כך גם נקבע ברע"א 1819/11 עיריית חולון נ' מנשה אלינובק (לא פורסם, ניתן ביום 11.5.2011), כי:

"...מלשון התקנה ומהפרשנות שניתנה לה בפסיקה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין – נעתרים לו ברוחב לב... ואולם, לגישה הליברלית הנהוגה, בדרך כלל, בסוגיית תיקון כתב תביעה, קיימים חריגים. בין חריגים אלה נמנים התנהלות המבקש, כגון אם נהג בשיהוי רב או בחוסר תום לב, השלב בו מוגשת הבקשה, והאפשרות שהתיקון המבוקש ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת התביעה מחדש – דוגמת טענת התיישנות..."

כאשר בתיקון כתב התביעה עסקינן, קיימת הבחנה בין תיקון סעיף הסעדים לבין תיקון עילת התביעה, או הוספת עילה חדשה. כאשר מדובר בתיקון הסעד הרי שהפסיקה רואה בכך "תיקון של פגם פורמלי שבפורמלי, שאינו יכול לגרום לעוול לבעל הדין שכנגד" (אורי גורן, בעמ' 158). לעומת זאת, כאשר התיקון נוגע לעילת התביעה, הקריטריונים לבחינת הבקשה חמורים הרבה יותר, ועל בית המשפט לשקול שיקולים נוספים בבואו להתיר את תיקון כתב התביעה.

כפי שנקבע ברע"א 8667/06 המוסד לביטוח לאומי נ' האחים ישראל בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 17.12.2006) "הלכה מקדמת דנא היא, כי על בית המשפט בבואו לדון בבקשת רשות לתיקונו של כתב תביעה, לבחון היש בתיקון כדי להאיר את הסוגיות שהיו במחלוקת בין הצדדים ותו לא, או שמא מוסיף התיקון עילת תובענה חדשה ועימה מחלוקות חדשות".

ככל שמדובר במשמעות המונח "עילת תביעה", ידוע ומקובל כי למונח זה פנים אחדות, אך ההגדרה המקובלת מופיעה בספרו של ד"ר יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) (להלן:

"זוסמן") בעמ' 345: "...מסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה, על פיהן מבקש הוא סעד, היא עילת התביעה. אלה הן העובדות העיקריות שהתובע חייב לפרשן בכתב התביעה... ואם עובדות אלה, אפילו כולן נכונות, אינן מזכות אותו במה שהוא מבקש בתביעתו דין כתב התביעה להימחק...".

עם זאת, אין מניעה עקרונית לתיקון כתב התביעה, גם אם מדובר בתיקון העילה או בהוספת עילה חדשה, והכל כפוף לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

כאמור, ניתן לדחות בקשה לתיקון כתב תביעה אם פעל המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב, וכן אם התיקון עלול להרע את מצבו של בעל הדין שכנגד, כגון במקרה שבו התיקון עלול להאריך את הדיון ולהשהות במידה רבה את מועד מתן פסק הדין.

מן הכלל אל הפרט:

עיינתי בכתבי הטענות של הצדדים והגעתי למסקנה כי שי לקבל את הבקשה לתיקון כתב תביעה;

ראשית, מדובר בשלב מאד מקדמי של ניהול התיק, הדיון טרם החל בתיק לגופו וטרם נשמעו הצדדים, ועל כן אין בתיקון משום הכבדה כלשהי על מי מהצדדים ו/או ביהמ"ש. התיקון אינו יכול להרע את מצבו של הצד השני, ו/או להשהות את הדיונים ו/או לעכבם. נהפוך הוא, התיקון יכול להאיר את הסוגיה שבמחלוקת ולעזור לביהמ"ש להגיע לחקר האמת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ