אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בצלאלי ואח' נ' סולימן

בצלאלי ואח' נ' סולימן

תאריך פרסום : 19/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
35436-08-10
10/12/2013
בפני השופט:
מיכאל תמיר

- נגד -
התובע:
1. דניאל בצלאלי
2. עו"ד
3. אריה שורץ
4. עו"ד

הנתבע:
אסתר סולימן
פסק-דין

פסק דין

התובעים שהם עורכי דין במקצועם, הגישו את התביעה דנן בגין שכר טרחה שהם זכאים לקבל, לטענתם, עבור עבודה משפטית שביצעו לטובת הנתבעת. לפי כתב התביעה המקורי, סכום התביעה עמד על סך השווה ל- 30,000$ ארה"ב, שהם 132,344 ₪ נכון ליום הגשת התביעה, וזאת בהסתמך על הסכם שכר טרחת עוה"ד שנחתם בין הצדדים ביום 5/11/03 (להלן "ההסכם"). בהסכם נקבע כי התובעים יהיו זכאים לקבל שכ"ט עו"ד בשיעור של 25% מתוך הכספים שייפסקו לטובת הנתבעת וילדיה, לרבות שווי זכויות במקרקעין וזכויות אחרות שתקבל, וזאת בגין הפעולות המשפטיות אשר פורטו בהסכם. בשלב מאוחר יותר הוגש כתב תביעה מתוקן הכולל גם תביעה חלופית בגין שכר טרחת עו"ד ראוי בסך של 81,084 ₪ עבור פעולות שפורטו בסע' 16 לכתב התביעה המתוקן.

בכתב התביעה המתוקן נטען כי התובעים התקשרו עם הנתבעת בהסכם וביצעו עבורה עבודות משפטיות רבות הכוללות ניהול מו"מ בעניין פינוי וסילוק ידה מנכס במושב יגל, ניהול מו"מ עם משרד עו"ד גדעון אליאב המייצג את המושב בעניין זכויות הנתבעת בנכס נוסף במושב, הגשת תביעה לשלום בית, הגשת תביעה לכתובה, טיפול בתיקי הוצל"פ עבור הנתבעת ובתה ועוד. כן נטען כי במהלך חודש דצמבר 2005 החליטה הנתבעת, חד צדדית, להפסיק את ההתקשרות עם התובעים.

בכתב ההגנה נטען כי לפי ההסכם, התובעים היו זכאים לשכר טרחה על בסיס הצלחה בלבד, והיות שבהליכים שבהם ייצגו את הנתבעת לא נפסק לטובתה מאום, הם אינם זכאים לשכר טרחה כלשהו, ולבטח אינם זכאים ל- 25% מהזכויות שקיבלה הנתבעת בנכס נוסף במושב - זכויות שהגיעו לידיה לפני שהכירה את התובעים. בהקשר זה נטען כי לו רצו התובעים לקבל שכר שלא על בסיס הצלחה, היה עליהם לנסח את הסכם שכר הטרחה אחרת. עוד צוין כי במכתבו של תובע 2 מיום 14/12/05 שבו אישר את בקשתה של הנתבעת להפסקת הייצוג, לא הועלתה כל דרישה לקבלת שכר טרחה, והתובעים העלו את הנושא רק בדיעבד כחמש שנים לאחר מכן. אשר לתביעה לשכר ראוי, נטען כי אין כל בסיס לסכומים שנתבעו בסע' 16 לכתב התביעה המתוקן, וכי בנסיבות העניין לא קמה לתובעים עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט.

תובע 2 ערך תצהיר עדות ראשית מטעם התובעים והנתבעת ערכה תצהיר עדות ראשית מטעמה. בפתח דיון ההוכחות הודיע ב"כ הנתבעת כי הוא מוותר על חקירת המצהיר מטעם התובעים. בהמשך לכך ביקש תובע 2 "למען הסדר הטוב" להגיש את כל הנספחים שצורפו לכתב התביעה שאליהם הפנה בתצהירו. ב"כ הנתבעת התנגד לכך, וטען כי היה על התובעים לצרף את הנספחים לתצהיר העדות הראשית מטעמם. תובע 2 השיב כי הדבר נעשה כדי להקל על תיק בית המשפט, שכן הנספחים מצויים בתיק, ולא הייתה כל בעיה לצרף אותם לתצהיר. בעקבות זאת הודיע ב"כ הנתבעת כי גם אם יצורפו הנספחים לתצהיר הוא איננו מתכוון לחקור את תובע 2 על תצהירו בחקירה נגדית, ונקבע כי הצדדים רשאים להתייחס לעניין זה בסיכומיהם בהתאם.

הנתבעת נחקרה בחקירה נגדית על תצהירה והצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.

בסיכומי התובעים נטען בין היתר כי משוויתרה הנתבעת על חקירתו של תובע 2 על תצהירו, יש לקבל את כל האמור בתצהיר כמוכח, ועל כן יש לקבל את התביעה על סך 132,344 ₪ הנ"ל, ולחילופין את התביעה בגין שכר טרחת עו"ד ראוי בסך של 81,084 ₪ הנ"ל.

בסיכומי הנתבעת נטען בין היתר כי אין כל אפשרות להפנות לנספחים שלא צורפו לתצהיר בפועל, אולם גם לו היה בית המשפט מתיר את צירוף הנספחים, לא היה בכך כדי לסייע לתובעים. לטענת הנתבעת, אין בידי התובעת אלא הסכם שכר הטרחה המתייחס לזכאות לקבלת שכר טרחה בגין זכויות עתידיות, ולא בגין זכויות שהיו לנתבעת עוד לפני שהתובעים החלו לייצגה. כן נטען כי בכל מקרה, התובעים לא הציגו חוות דעת של שמאי כלשהו בעניין שווי הזכויות במשבצת שבגינן הם דורשים שכר טרחה. לגבי התביעה בגין שכר ראוי נטען בין היתר כי לפי הפסיקה יש לבסס גם תביעה כזאת על ראיות, ובמקרה דנן לא הוצגו ראיות כלשהן מטעם התובעים.

בסיכומי התשובה נטען כי משוויתר ב"כ הנתבעת על חקירה נגדית של תובע 2 על תצהירו, והיות שנתבע 2 הפנה בתצהירו לנספחים שצורפו לכתב התביעה, יש לקבל את הנספחים כראיות בתיק. לעניין פרשנות ההסכם נטען כי היה ברור שלנוכח מצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת, המקור היחיד לתשלום שכר טרחתם של התובעים היה מהמשבצת הנוספת. כן נטען כי "הסעד הראשון במעלה והצודק ביותר שיכול להינתן הוא שייפסק כי הם זכאים ל- 29.5% מערכה של המשבצת הנוספת (25% + מע"מ). לצורך כך אין צורך בשום חוות דעת לא של שמאי ושל של רואה חשבון ולא של שום מומחה אחר, כמצוין במפורש בהסכם שכר הטרחה" (סעיף 7 לסיכומי התשובה). עוד טוענים התובעים כי בכתב התביעה המתוקן ובתצהיר תוארו במפורט היקף העבודה ומספר שעות העבודה שהקדישו התובעים לעניינה של הנתבעת. לבסוף נטען כי יש לדחות את טענת הנתבעת שלפיה המשבצת הוקצתה לה עוד בשנת 1998, שכן הוכח כי הנתבעת פנתה לשני עורכי דין שונים בעניין זה במהלך השנים 2002 ו-2003, ולאחר שנכשלו פנתה לתובעים כדי לקבל מהם עזרה בנדון.

דיון

סעיף 1 להסכם שכר הטרחה קובע כי "עבור טיפול משפטי כולל הגשת תביעה לתשלום כתובה, טיפול בתביעת פינוי מהמושב, הגשת תביעות נוספות ככל ויידרש לשמירת זכויותיי וזכויות ילדי במסגרת חלוקת רכוש ביני לבין בעלי, רפי סולימן, ישולם שכ"ט בשיעור של 25% בתוספת מע"מ מכל סכום שייפסק לטובתי ולטובת ילדי במסגרת הליכים אלו, לרבות שווי זכויות במקרקעין וזכויות אחרות שאקבל".

משוויתרה הנתבעת על חקירה נגדית של תובע 2 על תצהירו, אין אלא לקבוע כי כל שפורט בסעיף 9 לתצהיר אכן נעשה על ידי התובעים. לגבי המסמכים שאליהם מפנה תובע 2 בתצהירו אשר צורפו לכתב התביעה המקורי בלבד, כפי שיפורט בהמשך פסק הדין, בין אם נקבל את הנספחים הנ"ל כראיות מטעם התובעים ובין אם לאו, אין בכך כדי לשנות את ההכרעה בתביעה.

בסעיפים 13 ו-15 לכתב התביעה המתוקן נטען כי שכר הטרחה המגיע לתובעים בהתאם להסכם עומד על סכומי עתק (מבלי לפרט דבר ומבלי לציין באילו סכומים מדובר), אך לפנים משורת הדין ובהתחשב במצבה הכלכלי הדחוק של הנתבעת, החליטו התובעים להסתפק בשכר טרחה (כולל מע"מ) בסך של 30,000$ שהם 132,344 ₪ בלבד.

אין בכתב התביעה ואף לא בתצהירו של תובע 2 התייחסות כלשהי לסכומים שנפסקו לטובת הנתבעת וילדיה או לזכויות שקיבלה הנתבעת בעקבות פעולות שנקטו התובעים. בסעיף 11 לכתב התביעה המתוקן נטען כי בעקבות הטיפול המשפטי של התובעים התאפשר לנתבעת להמשיך להתגורר בביתה במשך מספר שנים ללא פינוי, ובאופן שיאפשר לה להשלים את רישום הזכויות בנכס הנוסף במושב על שמה ועל שם בעלה, אך מסע' 12 לתצהירו של תובע 2 עולה כי עד היום לא ברור האם הרישום בוצע בפועל.

הנתבעת העידה בחקירה הנגדית כי היה זה עו"ד ניסים מדם אשר השיג עבורה את המשבצת, והיא שילמה לו 8,000 ₪ עבור שירותיו. הנתבעת הוסיפה והעידה כי חתמה על הסכם עם ההורים של בעלה שלפיו היא תצא מביתם במשק תמורת הזכויות במשבצת. הנתבעת הדגישה כי לא ביקשה מהתובעים לייצג אותה בנוגע למשבצת, אלא בעניין פינויה מהבית בלבד. בהמשך החקירה העידה הנתבעת כי במושב רשום שיש לה זכויות במשבצת, אולם על מנת להסדיר רישום של הזכויות במנהל עליה לשלם 700,000 ₪.

לפי הסכם שכר הטרחה, הנתבעת התחייבה לשלם לתובעים 25% "מכל סכום שייפסק לטובתי ולטובת ילדי במסגרת הליכים אלו, לרבות שווי זכויות במקרקעין וזכויות אחרות שאקבל". שאלה היא האם יש לפרש את ההסכם כך שהתובעים זכאים לשכר טרחה רק בגין זכויות שייפסקו לטובת הנתבעת בהליכים משפטיים או גם מזכויות שתקבל הנתבעת בדרכים אחרות. היות שהתובעים הם עורכי דין והם אלה שניסחו את ההסכם, על פני הדברים ולפי כלל הפרשנות נגד המנסח, יש לקבל את טענת הנתבעת כי מדובר אך ורק בזכויות שייפסקו בהליכים משפטיים.

מכל מקום, התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם כדי להוכיח כי הנתבעת קיבלה זכויות כלשהן במקרקעין או זכויות אחרות בעקבות עבודתם המשפטית. לא נסתר כי הזכויות במשבצת הוקצו לנתבעת ולבעלה עוד באוקטובר 1998 (כעולה מנסח ג' לתצהיר הנתבעת). אמנם מחקירתה הנגדית של הנתבעת עלה כי לאחר מכן, בעקבות סכסוך עם הורי בעלה, נחתם הסכם שלפיו הנתבעת תצא מבית ההורים במשק תמורת וויתור של ההורים על תביעות בעניין המשבצת, אך הסכם זה נחתם באמצעות עורכי דין אחרים עוד לפני ההתקשרות של הנתבעת עם התובעים. כן עלה מעדותה של הנתבעת כי נכון למועד דיון ההוכחות זכויותיה במשבצת לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, וביצוע הרישום כפוף לתשלום בסך של 700,000 ₪. אף אילו היו התובעים מוכיחים כי הנתבעת קיבלה זכויות כלשהן במקרקעין בעקבות ההתקשרות עמם, לפי סעיף 2 להסכם היה עליהם לערוך באמצעות שמאי שומה לגבי שווי הזכויות לצורך חישוב שכר הטרחה, אך התובעים לא עשו זאת. יתר על כן, בכתב התביעה המתוקן ובתצהירו של תובע 2 אין כל התייחסות לשווי הזכות אשר לטענת התובעים הם זכאים לקבל שכר טרחה בגינה. רק בסע' 13 לסיכומיהם טענו התובעים כי שווי המשבצת במושב כיום הוא מיליון וחצי ₪, מבלי להפנות לאסמכתה כלשהי בעניין זה ומבלי להתייחס לטענת הנתבעת כי רישום הזכויות כרוך בתשלום סך של 700,000 ₪ למנהל. ברי כי הטענה הסתמית הנ"ל בדבר שווי המשבצת שהועלתה לראשונה בסיכומים מטעם התובעים אינה ראיה המבססת את שווי הנכס שבגינו נדרש שכר הטרחה.

לאור כל האמור לעיל, התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם כדי להוכיח את תביעתם לתשלום שכר טרחה בסך של 132,344 ₪ מכוח ההסכם, ותביעה זאת נדחית.

בסיכומי התשובה טענו התובעים לראשונה כי "הסעד הראשון במעלה והצודק ביותר שיכול להינתן הוא שייפסק כי הם זכאים ל- 29.5% מערכה של המשבצת הנוספת (25% + מע"מ)", ונטען כי לשם כך אין צורך בחוות דעת כלשהי. דינה של טענה זו להידחות. התובעים בחרו להגיש תביעה כספית ולא תביעה למתן סעד הצהרתי, ואין כל טענה כי מתקיימות בענייננו נסיבות מיוחדות המצדיקות לפסוק לתובעים סעד שלא התבקש כלל. מעבר לכך, כאמור לעיל, בהסכם שניסחו התובעים עצמם נקבע במפורש כי יש לערוך שומה לצורך קביעת שווי הזכויות, אך התובעים בחרו שלא לעשות כן.

כעת יש לדון בתביעה לקבלת שכר טרחה ראוי בסך של 81,084 ₪ בגין עבודתם של התובעים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ