אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בפ"ת 4491-11-15 מדינת ישראל נ' אבו מערוף ואח'

בפ"ת 4491-11-15 מדינת ישראל נ' אבו מערוף ואח'

תאריך פרסום : 10/02/2016 | גרסת הדפסה
בפ"ת
בית משפט השלום פתח תקווה
4491-11-15
17/12/2015
בפני השופטת:
טל אוסטפלד נאוי

- נגד -
המבקשת:
מדינת ישראל
המשיבים:
1. ריאד אבו מערוף
2. יורי דה לוי

החלטה

בעניינו של המשיב 1

בפני בקשה לפי סעיף 46ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") לפסילת המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, לאחר שהמדינה הגישה כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית - עבירה לפי סעיף 64 לפקודה, נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונת דרכים בה נחבלו בני אדם וניזוק רכוש – עבירה לפי סעיפים 62(2)+38(2) לפקודה, ונהיגה ללא ביטוח – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

מכתב האישום עולה, כי ביום 25.06.15 בשעה 17:37 לערך, נהג המשיב 1 ברכב מסוג טויוטה, מ.ר. 45-314-36 בשדרות ירושלים בעיר לוד מכיוון צפון לדרום, במהירות של 103.3 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת הינה 50 קמ"ש. המשיב 1 נהג ברכבו ללא ביטוח ועמו ברכב נסע אחיו. באותה העת, נהג בכביש המשיב 2, ברכב מסוג סוזוקי מ.ר. 68-580-28, מכיוון דרום לצפון, עמו ברכב נסעה אשתו מאיה דה לוי (להלן: "המנוחה"), אשר ישבה במושב האחורי מצד ימין.

כאשר הגיע המשיב 2 לצומת, פנה שמאלה לרחוב קוטנר בנסיעה רצופה, מבלי לעצור ומבלי ליתן זכות קדימה כנדרש לתנועה שמנגד, נכנס למרכז הצומת וחסם את הנתיב בכיוון נסיעתו של המשיב 1. המשיב 1 הגיע לצומת בנסיעה רצופה, לא האט ולא בלם, ופגע בעוצמה עם חזית רכבו בחלק האחורי ימני של רכבו של המשיב 2. רכבו של המשיב 2 הסתחרר ופגע בחזית רכב טויוטה נוסף, שעמד באותה העת בתמרור עצור ברחוב קוטנה. רכב הטויוטה הנוסף נהדף לאחור ופגע ברכב נוסף שעמד מאחוריו. כתוצאה מהתאונה נהרגה המנוחה במקום. כמו כן נגרמו חבלות לנוסעים בכלי הרכב השונים ונגרמו נזקים לכלי הרכב המעורבים.

במעשים המתוארים לעיל, גרמו המשיבים 1 ו-2 בנהיגתם הרשלנית למות המנוחה, לתאונה בה נחבלו בני אדם ונגרם נזק לרכוש.

טענות הצדדים

ב"כ המבקשת טען כי המשיב 1 הגיע בנסיעה רצופה, במהירות הגבוהה פי 2 מהמהירות המותרת בדרך, בשעת עומס, לא האט או בלם בהתקרבו לצומת, פגע עם חזית רכבו בחלקו האחורי של רכב הסוזוקי וכתוצאה מכך נפטרה המנוחה, אשתו של המשיב 2. ב"כ המבקשת הוסיף, כי מסקנות בוחן התנועה בדו"ח הבוחן היו כי רכבו של המשיב 2 התחיל לפנות שמאלה כשרכבו של המשיב 1 היה במרחק של 50.49 מטר, כאשר שדה הראיה פתוח למרחק של 280 מטר לשני הנהגים. לטענתו, היה והמשיב 1 היה נוהג במהירות המותרת ובולם בלימת חירום, היה נעצר במרחק של 21.85 מטר ממקום ההתנגשות, והתאונה הייתה נמנעת. עוד קבע הבוחן במסקנותיו, כי אם היה המשיב 1 נוהג במהירות המותרת בנסיעה רגילה ורציפה, רכבו של המשיב 2 היה משלים את הפניה ללא שיתרחש כל מגע בין הרכבים.

לטענת ב"כ המבקשת, נהיגתו של המשיב 1 מסכנת את המשתמשים בדרך, לפיכך ביקש לפסול את רישיון נהיגתו עד למתן פסק דין בעניינו.

ב"כ המבקשת הגיש לבית המשפט החלטה בבפ"ת 2289-11-14 מדינת ישראל נ' מסארוה, שאינה קשורה לעניינינו.

ב"כ המשיב טען, כי לכל היותר מדובר ברשלנות תורמת של המשיב 1 ולא באחריות וגרימת המוות, אותה יש ליחס לשיטתו למשיב 2. לטענת הסנגור, משיב 2 לא ציית לתמרור עצור ולא נתן זכות קדימה ועל כן אחראי לקרות התואנה ולתוצאותיה. עוד טען, כי אמנם מדובר בדרך עירונית, אך ניתן לסבור כי מדובר בדרך בינעירונית, כאשר היא מחברת בין הערים רמלה ולוד. הסנגור הגיש דוגמאות של כתבי אישום, בהם הואשם בגרימת התאונה הנהג שלא אפשר את זכות הקדימה, ולא הנהג המעורב.

עוד טען ב"כ המשיב, כי הנוסחה לפיה חישב קצין הבוחנים מטעם המאשימה את מהירות הנסיעה של משיב 1, אינה מדוייקת. לטענתו, המהירות המיוחסת למשיב, 103.3 קמ"ש, חושבה על ידי קצין הבוחנים על סמך צפייה בסרטון שצולם באמצעות מצלמת אבטחה, כך שבוחן התנועה חישב את מהירות הנסיעה לפי נתוני המרחק והזמן אותם עבר המשיב 1 מרגע שנראה במצלמה לראשונה ועד לרגע התאונה. לשיטתו, קצין הבוחנים אינו מומחה לפענוח קטעי וידאו כאשר טעות במאית שנייה עלולה לשנות את תוצאת החישוב באופן משמעותי. הסנגור, הפנה למסקנות דו"ח הצפייה בסרטון מצלמת האבטחה, שם קבע קצין הבוחנים, בין היתר, כי רכבו של המשיב הספיק לבלום לפני ההתנגשות. לטענתו, הנוסחה שבאמצעותה חושבה מהירות הנסיעה של המשיב, מתאימה לחישוב תנועה במהירות קבועה לאורך הקטע הנמדד, אך מאחר שנקבע כי המשיב בלם לפני הפגיעה, מדובר במהירות משתנה והשימוש בנוסחה פשוטה זו, איננו נכון. לשיטתו, לא ניתן כך לשחזר ולא ניתן לקבוע את מהירות נסיעתו של המשיב 1, ומדובר בספק הפועל לטובתו. עוד הוסיף הסנגור, כי הנאשם דבק בהודעותיו במשטרה בגרסתו, לפיה נהג במהירות של 50-60 קמ"ש. לשיטתו גרסה זו לא נסתרה, שעה שאיש מהמעורבים בתאונה לא נשאל לגבי מהירות נסיעתו של המשיב 1.

ב"כ המשיב הפנה להחלטתו של סגן הנשיאה, כב' השופט יהושע צימרמן בבקשה להארכת צו הפסילה המנהלית שניתן כנגד המשיב בבפ"ת 236-10-15, שם קבע כי: "אכן נראה כי חלק ניכר מהאחריות רובץ, לכאורה, לפתחו של הנהג המעורב אשר חב חובת זכות קדימה כלפי המשיב ואולם אין בכך כדי לאיין במלואה את אחריותו של המשיב, ותרומתו לתאונה."

לפיכך מבקש הסנגור להסתפק בתקופה הפסילה שריצה המשיב עד עתה, למעלה מ-5 חודשים.

דיון

סעיף 46ב לפקודת התעבורה קובע:

"

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ