אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בפ"ת 3438-10-14 מדינת ישראל נ' מזרחי

בפ"ת 3438-10-14 מדינת ישראל נ' מזרחי

תאריך פרסום : 10/06/2015 | גרסת הדפסה
בפ"ת
בית משפט השלום תל אביב-יפו
3438-10-14
07/12/2014
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
מבקשת:
מדינת ישראל
עו"ד זודישסיה – פרקליטות מחוז ת"א ( פלילי)
משיב:
שלמה מזרחי
עו"ד דוד גולן
החלטה

לפני בקשה לפסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בהתאם לסעיף 46 ב(א) לפקודת התעבורה (להלן: הפקודה).

רקע

1.ביום 30.7.14 שעה 12:45 לערך נהג המשיב מלגזה ברחוב שוקן בת"א והתקרב לצומת עם רחוב בר יוחאי ( להלן: הצומת). בצומת הנ"ל מסומן מעבר חצייה להולכי רגל. באותה שעה חצה את מעבר החצייה מר ציצואשבילי ( להלן: המנוח). המלגזה פגעה במנוח ופצעה אותו. מאוחר יותר נפטר המשיב מפצעיו.

2.נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית. במקביל עותרת המבקשת לפסול את רישיונו של המשיב עד תום ההליכים בעניינו.

3.ב"כ המשיב מתנגד לבקשה ולחלופין עותר לסיווג הפסילה כך שזו תחול רק על מלגזה אך לא על רכב פרטי. הבסיס להשגות נוגע, לטענת ב"כ המלומד של המשיב, לגבי סנוורו של המשיב על ידי לוח אותו נשא המנוח בידו עובר לתאונה. לטענתו "הסנוור גרם לתאונה בין היתר". עוד טען ב"כ המשיב כי "הולך הרגל שם נפשו בכפו בצורה שהוא חצה" [ עמ' 3 ש' 15-16] וכן " אם הוא צועד 5 מטר הוא לא רואה את המלגזה מתקרבת?" [עמ' 5 ש' 20]. ב"כ המשיב ביקש להתחשב גם בוותק הנהיגה של המשיב, בעברו התעבורתי ובצורך שלו לשמור על רשיונו משיקולי פרנסה.

4.ב"כ המבקשת מתנגד לבקשת המשיב על 2 חלופותיה. לדבריה, כיוון החצייה של המנוח מתבסס על דברי המשיב בחקירת המשטרה, שם טען כי המנוח חצה את הכביש כשפניו לכיוון מערב, היינו משמאל לימין כיוון תנועת המלגזה. המשיב גם הראה לשוטר כיצד החזיק את המנוח את הלוח כך שלא ניתן לטעון כי המשיב לא ראה את המנוח עובר לתאונה. עוד טען המשיב כי המנוח היה לקראת סיום החצייה בעת הפגיעה בו. לעניין טענת הסנוור שהעלה המשיב, טוענת ב"כ המבקשת כי אין למשיב הסבר מדוע אם אכן סונוור לא עצר את המלגזה. גם אין למשיב הסבר מדוע לא האט מהירות נסיעתו, כמתחייב על פי דין, בשעה שהתקרב למעבר החצייה שעל קיומו ידע, אף אם המשיב לא היה בטוח שראה את המנוח חוצה את מעבר החצייה. גם שחזור שנעשה ימים ספורים לאחר מכן באותם תנאים כמו התנאים ששררו עובר לתאונה, לרבות הולך רגל שדימה את המנוח והחזיק בידו אותו לוח כמו שהחזיק המנוח עובר לתאונה, מצביעים על כך כי המשיב לא סנוור. יתרה מזו, לאחר ביצוע השחזור, בו נכח המשיב, נגבתה מן המשיב הודעה ממנה עולה כי המשיב ראה רק 20% מהולך הרגל במהלך אותו ניסוי (!!).

דיון והכרעה

5.לאחר שבחנתי את חומר החקירה בתיק ונתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי בנסיבותיו של מקרה זה אין מקום לסווג את פסילתו של המשיב כך שהפסילה לא תחול על נהיגה ברכב פרטי, במובחן ממלגזה. אלו טעמיי.

6.ביום 20.3.07 התקבל בכנסת חוק לתיקון פקודת התעבורה ( מס' 78) תשס"ז – 2007. סעיף 46ב לפקודה, כפי שתוקן, קובע "חזקת מסוכנות" של מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שגרמה לתאונת דרכים בה נהג אדם. סעיף 46 ב (א) מצווה כי במקרה כזה "יורה בית המשפט על פסילתו [ של הנהג – ד.ס.] מלהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו". לבית המשפט יש שיקול דעת שלא להורות על פסילה כאמור "אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור". מכאן עולה כי הנטל עובר למשיב להראות כי אין בנהיגתו משום סכנה לציבור ( ראו לעניין זה: בש"פ 8645/07 אליהו חדש נ' מדינת ישראל ( לא פורסם); בש"פ 9349/08 משה ממן נ' מדינת ישראל ( לא פורסם); בש"פ 6757/09 דוד מזרחי נ' מדינת ישראל ( לא פורסם)).

7.במקרה הנדון, מסקנתי, לאחר בחינת חומר הראיות היא, כי המשיב לא הרים את הנטל הרובץ לפתחו. כאמור, המשיב מיקד השגותיו בסוגיית הסנוור, כיוון חציית המנוח וטענה לאשם תורם של המנוח.

8.אשר לכיוון חציית המנוח. בצדק טוענת המבקשת כי בעניין קביעה לכאורה זו היא ניזונה מגרסת המשיב בחקירה ואין טעם להוסיף על כך. אשר לסוגיית הסנוור. דין טענה זו להידחות ממספר טעמים:

ראשית, כפי שציינה בצדק ב"כ המבקשת, המשיב העלה טענה זו והיא נבדקה בין היתר במהלך שחזור התאונה שנערך זמן קצר לאחר התאונה, בנוכחות המשיב, ובאותם תנאים ששררו עובר לתאונה. ניכר מצפייה בסרטון השחזור כי לא היה כל סנוור למשיב, בין מהשמש ובין מלוח דומה שהוחזק במהלך השחזור. שנית, טענת המשיב בחקירה שנערכה לאחר מכן כי ראה "20% מהולך הרגל" אינה ברורה. מכל מקום, היא אינה מסבירה מדוע לא עצר המשיב או האט את מהירות נסיעתו כאשר ראה "20% מהולך רגל". שלישית, גרסה זו אינה מתיישבת עם גרסה מוקדמת שמסר המשיב בחקירה במשטרה מיום 31.7.2014 שם אמר לחוקר המשטרה כי לא ראה את המנוח עד לרגע התאונה, או זמן קצר ביותר סמוך לתאונה ("אני את האיש לא ראיתי, ראיתי את האיש שפגעתי בו כמה שניות לפני ובסוף של הבלימה פגעתי בו והוא נפל.") . רביעית, גם אם נניח לטובת המשיב כי הוא סונוור, בין על ידי השמש ובין על ידי הלוח שנשא המנוח – מדוע המשיך בנסיעתו ולא טרח לעצור או לכל הפחות להאט, כמתחייב על פי דין, בעת קרבה למעבר חצייה, ובפרט משעה שקיים גורם המונע ממנו להבחין בבירור במתרחש על מעבר החצייה?. במאמר מוסגר אוסיף כי גרסת המשיב לגבי מקור הסנוור אינה ברורה כעולה מחקירתו מיום 31.7.2014. באותה חקירה טען המשיב בפני חוקר המשטרה כי סנוור. לאחר שחוקר המשטרה ציין כי בשעת התאונה השמש מצויה ברום הרקיע השיב המשיב "מול הפנים של השמש אם אתה נוסע לכיוון דרום אתה תראה את זה שמש חזקה מאוד, הוא הלך עם פרספקס לבן כמו זכוכית. ש. כלומר אתה סונוורת מהפרפקס ולא מהשמש? ת. לא אמרתי. ...."[ ש' 31 ואילך; הדגשה הוספה]. במלים אחרות, המשיב לא מסר באותה חקירה כל גרסה לעניין גורם הסנוור. תשובתו לחוקר יכולה להתפרש כי סנוור על ידי השמש ("אתה תראה את זה שמש חזקה מאוד..") או על ידי הלוח שנשא המנוח ("הוא הלך עם פרספקס לבן כמו זכוכית..."). תמוה אפוא כיצד זה ידע ב"כ המשיב לטעון במסגרת הדיון בבקשה זו כי המשיב סנוור דווקא על ידי הלוח שנשא המנוח שעה שהמשיב עצמו לא אמר זאת בחקירה במשטרה.

9.אשר לאופן חציית המנוח את הכביש. כעולה מחומר הראיות, הספיק המנוח לחצות מספר מטרים על גבי מעבר החצייה בטרם נפגע על ידי המלגזה. אין בתיק כל ראיה המבססת את הטענה כי המנוח "שם נפשו בכפו" בעת שחצה את הכביש. התנועה במקום לא הייתה ערה. המלגזה בה נהג המשיב נסעה במהירות של 11.5 קמ"ש לערך שהיא, כטענת ב"כ המשיב עצמו "מהירות אפס". כעולה מן השחזור ושינויי הגרסה של המשיב בחקירות במשטרה, ספק גדול אם המשיב אכן סונוור על ידי הלוח אותו נשא המנוח עובר לתאונה. תקנה 52 (6) לתקנות התעבורה קובעת חובה להאט את הרכב ובמידת הצורך אף לעצרו בעת קרבה למעצר חצייה. בע"פ 558/07 מלניק נ' מדינת ישראל נקבע כי נוהג רכב המתקרב למעבר חצייה צריך לתת דעתו "לכך, אם יש מי אשר מתכוון לחצות את הכביש במעבר החצייה; ואם כן - להתאים את מהירות נהיגתו למקרה של חצייתו את הכביש. במסגרת זו, וכדי לכבד את זכות הקדימה של הולך הרגל במעבר חצייה, עליו לצפות שזה ינסה לחצות את הכביש; שאולי לא יהיה ער לרכבו המתקרב; אולי ייטול על עצמו סיכון של חצייה על אף התקרבות הרכב; אולי יסמוך על כך שהרכב יכבד את זכות הקדימה שלו. עליו להתחשב גם באפשרות של התנהגות רשלנית מצדו של הולך הרגל". ( הדגשה הוספה). במלים אחרות, מצופה כי המשיב יביא בחשבון גם כי המנוח "ישים נפשו בכפו" ויחצה את הכביש באופן רשלני. התנהגות כזו מצד המנוח, וכאמור, אינני קובע כי כך אמנם נהג המנוח בעת שחצה את הכביש, אינה מאיינת את רשלנותו של המשיב ואינה מחלישה את "חזקת המסוכנות" שעל המשיב לסתור בגדר הליך זה.

10.ואחרון: סוגיית סיווג הפסילה. עסקינן במי שבהיותו נוהג במלגזה במהירות קרובה לאפס דרס למוות אדם מבוגר בעת שזה חצה על מעבר חצייה. הרשלנות העולה מנסיבות אלה היא גבוהה. אם כך נהג המשיב בהיותו נוהג על כלי רכב איטי, מי לכפנו יתקע כי לא יגרם סיכון רב פי כמה אם יותר למשיב לנהוג ברכב פרטי, המהיר פי כמה, מן המלגזה? על האמור יש להוסיף בין היתר כי בהרשעה קודמת 10 הורשע המשיב בעבירה של אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייה בבטחה. מן המכלול האמור עולה כי נוכח נסיבות התאונה, אין מקום לקבל את בקשת המשיב לסווג פסילתו באופן שיותר לו לנהוג על רכב פרטי אך לא על מלגזה.

11.סיכומם של דברים: המשיב לא הצליח לסתור את חזקת המסוכנות הסטטוטורית שנקבעה לעניין זה. נסיבות התאונה כמפורט לעיל מצביעות על כך כי המשיב מסוכן באופן נהיגתו ועל כן אין מקום לסווג את פסילתו כך שזו לא תחול על רכב פרטי. לפיכך, אני מקבל את הבקשה ופוסל את המשיב מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה וזאת עד לתום ההליכים בעניינו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ